36
יושבים ושואלים את עצמנו "אוקיי איך
עושים מזה כתבה", ואז לוקחים תחקירנית
והיא מופיעה בדמות של סוכנת של תיירות
מרפא והיא מגיעה וזה לא צריך הרבה כדי
שהוא יבקש את הכסף מתחת לשולחן.
עכשיו יש הרבה מקרים שבהם ההתלבטות
היא כשיש לך מספיק סימני שאלה, פה
ההתלבטות הגדולה. זה יכול להיות. היה לנו
אינפורמציה השנה בקשר לפואד בן-אליעזר,
יש הרבה אינפורמציות גם על אישי ציבור
אחרים.
ש: הצופים בטח רואים בך איזה רעה
מרושעת שמתלבשת על איזה מישהו,
אפילו לוחם ישראל, אולי לא עד כדי כך,
אבל בכיוון הזה. מה דעתך?
קודם כל אני מקווה שבדברים
אילנה דיין:
אחרים שאנחנו עושים כמו הכתבה עם
מתי מילוא שליוונו אותו לשוויץ וכמו
הכתבה שסיפרתי לך עם ארבע אימהות של
הטנקיסטים, אזשמההםרואיםצדאחר. אבל
זה כתבות מסוג אחר, אתה צודק. בכתבות
התחקיר אתה צודק, המימד של החמלה
כבר לא מופיע על המסך אבל אני חושבת
שמה שכן עם השנים אני מנסה ללמוד שגם
שאנחנו באים עם התחקירים הנוקבים לא
צריך לבוא עם קצף על השפתיים.
קודם כל כי צריך להישאר בן-אדם ושנית
כי זה גם יותר אפקטיבי כשזה נעשה בחצי
טון יותר נמוך. יש שיר מקסים של אלתרמן
שמספר על שוליה שעבד אצל מסגר זקן
והמסגר לימד אותו לאחוז בו במכשיר חזק
אבל חלש, זה הפטנט.
תראה אני אגיד לך מה, אני חושבת שיכול
להיות שהתעתוע הזה נובע מזה שגם
עיתונאים אחרים שאולי מרגישים כמוני
כמו שאתה אומר על המסך כבר לא רואים.
וכן אנחנו חייבים לשמר את מידת הרעב
והסקרנות וגם המחץ והנחישות להגיע
למטרה ותביא בחשבון שיש לא מעט
גורמים שנעמדים בדרך שלנו. זאת אומרת
יש מספיק בעלי אינטרס שרוצים למנוע
מאיתנו להגיע להם, לכן אנחנו כן צריכים
להיות הרבה פעמים גם כן מאוד נחושים
ומאוד אפקטיביים ואז באמת זה עלול
להיות, זה עלול לצאת החוצה כאילו זה
נעשה עם קצף על השפתיים.
דבר נוסף הוא, שאנו מסגלים עם השנים
דרכים שמסייעים לנו בהחלטות. חוץ מזה
אתה לא תדע בדרך כלל על הכתבות
שהחלטתנו לא לשדר בין בגלל שהגענו
למסקנה שאין לנו מספיק יכולת לבסס אותן
ובין בגלל שלפעמים אתה אומר לעצמך
גם למשל אם יש איזה פולו אפ על משהו
שעשית תחקיר, אז לא תמיד נכון לצאת
למסע צלב, לא תמיד.
ש: אז בואי נדבר על כמה "נפילות" אם
אפשר לומר ככה שהיו. א. אם סרן ר'.
אתה מגדיר את זה נפילה.
אילנה דיין:
ש: אני אגיד לך למה, אני לא מגדיר את
זה כנפילה בגלל שזה נפילה במובנים
שלך אבל עצם העובדה שזה הגיע לבית
המשפט והוא תבע ובערכאה ראשונה הוא
זכה, בערעור אומנם הוא לא זכה במלואו.
עכשיו זה עומד תלוי בבית המשפט
העליון...
בהרכב מורחב, של 9 שופטים.
אילנה דיין:
ש: נכון וזה הופך להיות משהו מהותי. אבל
עצם העניין שזה הגיע לרמות האלה זה
סוג של נפילה, לא?
לא, אני לא חושבת, אני חושבת
אילנה דיין:
שעצם העניין שזה הגיע לשנים ארוכות כל
כך של התדיינויות משפטיות, זה פונקציה
של הרבה דברים, זה פונקציה של מה שקרה
באמת בבית משפט המחוזי, זה פונקציה של
החלטה לעשות דיון נוסף בגלל שיש שם
שאלות מהותיות של חופש הביטוי זה לא
קשור לשאלה, מה היה בכתבה עצמה. זאת
אומרת, אני יכולה להגיד לך שגם עכשיו
קיבלנו מכתב ממישהו לא חשוב שעשינו
עליו כתבה והוא מאיים לתבוע, בסדר. עוד
זה לא אומר שזה נפילה, זה אומר שהרבה
פעמים שאתה מתעסק בנושאים שהם
בפרופיל חשיפה גבוה ושיש בהם איזה
משהו שעשוי לגרום משהו נפיץ נקרא לזה,
אז אתה כן, אתה עלול למצוא את עצמך
נלחם על האמת שלך זה מה שהיה שם.
מצאתי אתעצמי, אגב לאמרצון. אתה צודק,
לא שנהניתי מזה. מצאתי את עצמי נלחמת
על האמת שלי.ואני אומרת לך שמבחינתי
זה הדבר המרכזי בכל הפרשה הזאת. שאני
יודעת אני בטוחה שהמ"פ שתבע לא נהנה
לראות את הכתבה הזאת, אני בטוחה שיש
אנשים שבכלל לא רוצים לראות כתבות
כאלה, לא רוצים לראות כתבה על ילדה
קטנה שמתקרבת כנראה בטעות למוצב של
צה"ל וכל המוצב יורה עליה והיא מתחילה
לברוח והתצפית מדווחת שזאת ילדה קטנה
והיא בורחת והחיילים ממשיכים לירות, אני
בטוחה שיש אנשים שלא אוהבים לראות
כתבות כאלה לא רוצים לראות כתבות
כאלה בכלל. אני אגיד לך יותר מזה, יכול
להיות בהרבה מאוד דברים לא רק בכתבה
הזאת שאני הייתי עושה היום דברים אחרת.
אבל אני יודעת שאוי ואבוי לי אם בפעם
הבאה שיגיע אלי חומר כזה קלטת קשר
כזאת עם אינפורמציה כזאת, אוי ואבוי לי
אם אני אגיד שבגלל שעלולה להיות איזה
שהיא תסבוכת או איזה שהוא קושי או
אפילו איזה שהיא תביעה אוי ואבוי לי אם
בגלל זה אני אחליט לא לשדר.
אני חייבת לשדר סיפור כזה כי אנחנו חייבים
לדעת מה קורה לנו במקומות האלה, מה
קורה לחיילים שלנו. הם לא קלגסים והם לא
רצו במותה של הילדה הזאת. אבל הילדה
הזאתמתה והיא לאהייתה צריכה למות ולכן
אני הייתי חייבת לשדר את זה ואני יודעת
שמה ששידרתי היה אמת משום שהאמת
הזאת אפילו לא שנויה במחלוקת. הייתה לי
חובה לפרסם ואני גאה שפרסמתי.
ש: לא היה יותר קל, באיזה שהוא מקום
בסיטואציה הזו ובדילמה המאוד קשה
לא התעמקתי בפרטי
הצעת 'חוק החולה
הנוטה למות' שהגיש
עופר שלח, אז אני נזהרת
תשע"ד יולי 4102
המשך מעמ' קודם
המשך בעמ' 83
צילום: אלדד רפאלי
