38
תשע"ד יולי 4102
המשך מעמ' 63
הזו, להגיד בתחקיר הזה אני לא נוגעת?,
בכתבה הזאת אני לא נוגעת?
אני אגיד לך בכנות, שבכתבה
אילנה דיין:
ההיא, זה מסוג המקרים שבהם בחיים לא
הייתי מסוגלת לצפות את התגלגלות. כלומר,
ולא נכנס פה לפרטים אבל יום אחד אם
ננתח את זה, אז היה פה איזה מין תרכובת
של נסיבות וצירופי מקרים בהמשך הדרך
שגרמו לפרשה להתגלגל לאן שהתגלגלה.
אין סרט בחיים שיכולתי לדמיין את זה.
לעומת זה יש מקרים אחרים שאני כן יכולה
לדעת בגלל שיש איומים מראש ולחצים
מראש. גם במקרה הזה וגם במקרים האלה
באמת אני חוזרת ואומרת לך אוי ואבוי
לי אם אני אגיד לעצמי בשביל מה הכאב
ראש הזה, ביום שאני אגיד את זה לעצמי
אז כדאי שאני אלך להיות עוזרת גננת או
לקטוף פלפלים בערבה.
ש: ואם נמשיך על אותו עניין, מה בקשר
לפרשת פינטו?
הנה זה גם דוגמה, זאת דוגמה
אילנה דיין:
מצוינת. כי ידעתי שגם שם אני נוגעת בעצב
רגיש שיש הרבה מאוד אנשים שהרב הזה
יקר להם, אני יודעת שיש הרבה מאוד
אנשים בעלי עוצמה מאוהביו של הרב פינטו
וגם מיריביו שיכולים מה שנקרא לחכות
בפינה. אבל שוב, ברגע שאנחנו מגיעים
למסקנה על סמך עובדות לא על סמך
השערות. ברגע שאנחנו מגיעים למסקנה
שישפה בעיה. כמו שהגענו למסקנה בסיפור
של המ"פ שיש בעיה עם פלוגה שלמה
שממשיכה לירות למרות שזאת ילדה, אותו
הדבר בהמשך במקרה של הרב פינטו. ברגע
שאנחנו מגיעים למסקנה על סמך עובדות
שיש פה רב שהפך למעין ארון סעף כמו
במרכזיה שיוצאים ממנה חוטים והחוטים
האלה מוצאים את דרכם לצמרת המשטרה,
לצמרת השלטון, לצמרת עולם העסקים
והאנשים שבאים אליו אולי חלקם באים
כדי לחפש סעד רוחני אבל מוצאים שם
אינפורמציות ופוטנציאל ואפשרויות קידום
ואולי גם טובות הנאה, אז אנחנו מגיעים
למסקנה שאת הדבר הזה צריך לפרק במובן
הזה שלהבין מה קורה שם בפנים לתחקר
לאוורר, לסקר, לספר וזה מה שעשינו. זה מה
שעשינו. ואגב, במובן הזה הראיון שהיה שם
עםמנשהארביב, שמצד אחד גםאותו באתי
לשאול שאלות קשות כי הוא חשוד בקבלות
טובות הנאה אבל דווקא דרך שם יכולת
להבין שאנשי הרב פינטו נקרא לגרסתם
לשיטתם ע"פ הודעתם זאת השיטה. בוא
נארגן לו סוויטות, בוא נארגן עזרה לילד,
בוא נארגן ויזה לילד ולאישתו. זאת אומרת,
יש שם שיטה של אנשים שנמצאים בצמרת
של מקומות שמתקבלות החלטות כדי שיום
אחד כשנצטרך אותם הם יהיו איתנו.
אז במובן הזה הסיפור של ארביב מלמד על
ארביב אבל לא פחות מזה גם על הרב.
ש: אילנה בכנות, יש איזה נושא או דמות
או משהו שאת תגידי לי בזה אני לא נוגעת
אם יגיע אלייך? יש איזה משהו של קו
אדום מבחינתך? או שהכול שפיט?
יש הרבה קווים אדומים, ואין קו
אילנה דיין:
אדום בכלל.
באיזה מובן?, אין קו אדום במובן זה שאין
לדעתי אדם חסין נושא חסין טאבו שאסור
לגעת בו. אין דבר כזה. מה כן?, כל נושא יש
גבולות שאני לא אחצה בכל נושא, זאת
אומרת. תראה אני אתן לך דוגמה: אבל זה
דווקא של קו שבעיני אחר הוא קו אדום
ובעיניי פחות. יש תמיד את השאלה, האם
לראיין הורים שכולים בזמן השבעה? הנה
זה דוגמה של דילמה שהיא דילמה אמיתית
ואני חושבת שגם מי שמתנגד לזה יש ממש
בדבריו וגם מי שחושב הפוך. היה לנו דיון
דווקא בתכנית ברדיו בגלי צה"ל לעורך של
התכנית ולי ביחס לאבא של חייל שנהרג
בפיגוע במחסום ארז והאבא רצה להתראיין
והעורך אמר אילנה לדעתי אנחנו לא צריכים
לראיין אותו בזמן השבעה לא נכון לראיין,
אמרתי לו עידו אתה יודע מה בוא נקליט,
בוא נקליט את השיחה מראש והקלטנו
את השיחה מראש והאבא הזה בכה בראיון
ועידו אומר לי אחרי ההקלטה: אילנה אנחנו
לא צריכים לשדר את זה. אמרתי לו עידו
אנחנו חייבים לשדר את זה. כי אמא שלי
ששמעה לפני יומיים שלושה, שהיה פיגוע
כבר שכחה. אני רוצה שהיא לא תשכח, אני
רוצה שהיא תשמע על הילד הזה ותשמע
את אבא שלו בוכה גם את המעט שהוא
כן אמר ושכנעתי את עידו ושידרנו. ובזכות
הראיון הזה האבא התקשר אליי כדי לומר
שלילד שלו לא מוכנים לכתוב על המצבה
שהוא סגן משנה, למה?, כי הוא לא הצליח
להשלים את ההשלמה של קורס קצינים
והצבא לא מוכן לכתוב סג"מ ואמרתי לו
דיברת עם מי שצריך? הוא אומר כן והם
לא מוכנים. הם לא מוכנים כי זה תקדים
ואז הוא ביקש מאיתנו לבוא לצלם בשבעה
באזכרה ביום השבעה לנפילתו של הבחור
והחברים של הילד השליכו את הדרגות
שלהם על המצבה לאות מחאה ואני אפילו
לא זוכרת אם שידרנו את זה או שרק
ביקשנו תגובה מלשכת הרמטכ"ל ותנחש
מה?, הרמטכ"ל דאז הגיע אליהם הביתה
ונתן להם את הדרגה והסכימו לכתוב סג"מ
על הקבר. אני מספרת את זה כדוגמה
אלף, למקרה שבו אחד לאחד אתה רואה
את ההשפעה ולא הרבה פעמים זה קורה.
לעומת זאת, אם בזמן מלחמת לבנון השנייה
אני מצלמת בחמ"ל של איזה אוגדה וקצין
ההנדסה יושב מול מפקד האוגדה ומפקד
האוגדה שואל אותו: "תגיד למה פתחתם
את הציר הזה והזה בדרום לבנון?", והוא
D9-
אומר לו כי אני מנסה להפעיל את ה
אבל לא מצאנו את הג'ינג'י עם המפתח.
ואני מחליטה לא לשדר את זה כי אני לא
חושבת שנאסראללה בזמן המלחמה צריך
לדעת שאנחנו לא מצליחים להפעיל את
כי אנחנו לא מוצאים את הג'ינג'י עם
D9-
ה
המפתח. זה דוגמה לקו אדום שאני יצרתי
לעצמי באותו זמן. יכול להיות שקולגה שלי
היה מחליט כן לשדר את זה, ואני שמחה
התקשורת יכולה לעשות
את ההבדל האדיר בגלל
שעצם זה שנשים את הדבר
הזה בקדמת הבמה, נדבר
על האנשים האלה נדבר
עם האנשים האלה, שיהיה
כתב בחדשות שיראו אותו
עם כסא גלגלים. לזה יהיה
אימפקט אדיר. אלה דברים
שאנחנו צריכים לעבוד
עליהם ואלה דברים שפה
אנחנו יכולים לעשות הבדל
עצום, למה?, כי המודעות
היא חלק גדול מהעניין
דבר אחד ברור לי ואת זה
אני אומרת כעיתונאית,
שאנחנו חייבים לתת
מקום לבחירה של אנשים
כמו מתי מילוא
צילום: גלעד טוקטלי
