40
ש: נראה כמתן אמון מוחלט!
בדיוק כך, היא
אילנה דיין:
לא זיהתה אותי אין לי ספק
שהיא לא זיהתה אותי כי היא
לא התנהגה כמי שמזהה אותי,
אחרת היא הייתה אומרת
משהו, היא לא זיהתה אותי.
ואמרתי לעצמי, אם הבחורה
הזאת צריכה לתת אמון
בעוברת אורח זרה לה שהיא
לא מכירה כדי לתת לה את כל
הארנק כי היא לא יודעת כמה
זה עולה והיא אומרת תיקחי
משם כמה שצריך כדי לקנות
את הקפה שם בפנים.
מה זה אומר על חוסר האונים
ועל הנואשות ועל הזדקקות
וזה היה עוד רגע אחד שלימד
אותי כמהאנחנו צריכיםלהיות
יותר קשובים ויותר ערים וזה
לא רק שאני אגש או אשאל
אותה מה קורה אלא שאנחנו
כחברה נעיף את המדרגה
הזאת את המדרגה הפיזית
את המדרגה המטפורית יותר חשוב אפילו.
ש: ולעניין אחר, ב-8002 קיבלתאות הוקרה
מהקרן החדשה לישראל על תרומתך
לקידום זכויות האדם והאזרח בישראל.
תוכלי לפרט על מה זה היה בדיוק?
זה לא היה משהו קונקרטי,
אילנה דיין:
אני שמחה להגיד שקיבלתי גם מהם, גם
מהתנועה לאיכות השלטון וגם מאומ"ץ היו
כמה פרסים במהלך השנים אז זה למיטב
זכרוני זה לא היה משהו קונקרטי זה היה
משהו שנוגע לעשייה העיתונאית באופן
כללי. פנחס ספיר שר האוצר המנוח היה
אומר: "שעל חנופה עוד אף אחד לא קיבל
סטירה וגם על פרס אף אחד לא התלונן
שהוא קיבל פרס".
אז זה תמיד נעים באמת שזה תמיד נעים
וזה מצחיק אתה יודע יש את האקדמיה
הישראלית לטלוויזיה ולקולנוע וכל שנה
הם נותנים פרס גם לתכנית תחקיר, תכנית
אקטואליה וזה מצחיק זה הנטייה האנושית
כשאנחנו לא מקבלים את הפרס הזה אנחנו
אומרים מה הם מבינים וכשאנחנו מקבלים
את הפרס פתאום הם מבינים גדולים. אז
ככה זה.
ש: את נמצאת פה כמו שאת יודעת ברדיו
בתחנה המיוחדת והייחודית הזו שאנחנו
מנסים לקדם באמתמנסים לקדם, 'גלגלים
ברשת – רדיו ללא מגבלות', תרתי משמע.
יש לך רעיונות, כמה טיפים איך אפשר ככה
מניסיונך, איך אפשר לקדם את התחנה
הזאת לפעילות הרבה יותר נרחבת?
אני אגיד לך שני דברים ככה
אילנה דיין:
מהמותן, האחד, שאני חושבת יכול להיות
שאתם יכולים להשתמש בזה שאנשים
משמעותיים ירצו לבוא בגלל שהם יוכלו
לענוד את זה על דש בגדם שהם מזדהים
עם אוכלוסיה עם מוגבלות וצריך להשתמש
בזה כדי להגיע ולנסות ליצר כותרת או ליצר
איזה שהוא הישג עיתונאי, זה דבר אחד.
הדבר השני, שיכול להיות שאפשר לעשות
זה שוב כתוצאה מזה שגם תחנות רדיו
אחרות אולי ירצו לקחת חלק באיזה שהוא
עשייה חברתית או איזה פרויקט חברתי
לנסות להציע שיתופי פעולה, שעת שידור
משותפת עם גלי צה"ל, רשת ב' עם תחנות
רדיו אזוריות יכול להיות, זה גם יעזור להביא
את זה לתודעה וזה גם ייתן בפנים. זה נותן
) בוסט למורל ולדימוי העצמי.
boost
איזה (
אז אלה אולי שתי מחשבות שיכול להיות
לעזור.
ש: אז אולי את תעזרי לנו גם בזה ואולי
תרצי איזה פעם לבוא ולשדר מהאולפן
שלנו?
אני בטוחה שנמצא את
אילנה דיין:
ההזדמנות.
ש: ולסיום, אם יש לך את משהו להוסיף
שלא דיברנו וברצונך לומר?
אני אגיד לך ככה, משהו
אילנה דיין:
שלמדתי מאבא שלי, אנחנו חיים במדינה
כל כך סוערת ויש בה כלש: כך סוגים של
אמונות והשקפות עולם ותהום כל כך
עמוקה שפעורה בין קהילה לקהילה בין
קבוצה לקבוצה. לאבא שלי היה שיר שהוא
אהב יותר מכל וזה השיר של טשרניחובסקי:
ז" וזה
ָ
ע
ַ
רוּחוֹ, רוּח
ְּ
ם ב
ַּ
ם, ג
ָ
ד
ָ
א
ָּ
ם ב
ַּ
ין ג
ִ
מ
ֲ
א
ַ
"א
המשפט שכתבנו לו על המצבה שלו. וזה
קשור גם לעובדה שאדם עם מוגבלות יש
בו את ניצוץ הנשמה האנושי וכל אדם לא
משנה מאיפה הוא בא, מה השם הפרטי
שלו מה שם המשפחה שלו, אם הוא יושב
על כסא גלגלים או הולך עם קביים או
הולך על שתי רגליים, אם אנחנו נבין שמה
שחשוב בכל אחד מאיתנו זה זה, שיש
בנו את המימד האנושי, יש בנו ניצוץ של
נשמה. אם אנחנו נזכור את המשפט הזה
ם
ַּ
ם, ג
ָ
ד
ָ
א
ָּ
ם ב
ַּ
ין ג
ִ
מ
ֲ
א
ַ
של טשרניחובסקי: "א
ז" אפילו שהוא אמר את זה
ָ
ע
ַ
רוּחוֹ, רוּח
ְּ
ב
בעברה אשכנזית אז יכול להיות שאנחנו
נצליח ליצר פה חברה טובה יותר. חברה
של אנשים!
בשם כל הצוות ובשמי אני מודה לך מאוד
שהגעת לאולפננו והקדשת מזמנך לטובת
ראיון זה. נשמח לשיתוף פעולה בהמשך.
תשע"ד יולי 4102
40
המשך מעמ' קודם
צילום: גלעד טוקטלי
