מגזין המים הישראלי הנדסת מים 44
מהי רמת המינון המומלצת על ידי משרד
הבריאות?
משרד הבריאות מצהיר, כי עודף מינון של פלואור במים גורם למחלת
הפלורוזיס והוא מקפיד להשתמש במינוח “רמה מיטבית“ – כלומר, “מינון
מג“ל. 1.7 במינון של 2002 נכון“. הפלרת מי השתייה בישראל החלה בשנת
מג“ל, 1- מג“ל, אחרי כן ל1.4-לאחר מספר שנים ירד המינון המומלץ ל
מג“ל. הקטנת המינון מתפרשת כהודאה בסיכונים הגלומים 0.7 ועכשיו הוא
בהפלרה ונובעת מהצטברות החומרים הרעילים בגוף האדם, אשר מגדילה
את הסיכון לציבור מנזקי ההפלרה.
האם אתה רואה בנושא ההפלרה תעמולה
דמגוגית של משרד הבריאות?
בהחלט כן. בעיקר כשבוחנים זאת “במנהרת הזמן“ של ההיסטוריה. כלומר,
דברים שנהגנו לעשות בעבר, נתפשים כיום כפשע נגד הציבור. לדוגמה:
כנגד DDTלאחר קום המדינה, רוססו חלק מהעולים החדשים ב-
מעופפים, חפפו את ראשם בנפט כנגד כינים, הקרינו את ראשם בקרני
רנטגן כנגד גזזת.
מפעל פרוטארום נקט בקבורה לילית של פסולת כספית ליד חוף הים.
כתוצאה מכך, נמצאה רמת כספית מעל התקן בדגי המאכל באזור עכו.
בנייה באסבסט הייתה נפוצה, וגרמה למחלות נשימה ולסרטן. מפעלי
אסבסט קברו פסולת אסבסט בחוף הים בנהריה. כיום, פירוק מבנה
אסבסט טעון היתר על פי דין ופיקוח מחמיר.
) הוא אניון אנאורגני חד ערכי המשמש בעיקר Perchlorateפרכלוראט (
כמרכיב בדלק מוצק לטילים. התעשיות הצבאיות שפכו שפכים
תעשייתיים שכללו פרכלוראט, זיהמו את מי התהום, וגרמו לסגירת
בארות מים.
נחל הקישון זוהם בפסולת של מפעלים כימיים ללא פיקוח משרד
הבריאות, ולוחמי השייטת והצוללות התאמנו שם.
במחקר של ד“ר יפה שיר-רז אודות “מסע השיווק“ של ההפלרה על ידי
: “האם 2016 , בספטמבר08-משרד הבריאות: (כתבה בעיתון הארץ מ
משרד הבריאות מטשטש את האמת לגבי הפלרת המים?), עולה כי משרד
הבריאות מתייחס אל ההפלרה כאל מסע שיווקי ומוכר לציבור “כפרסומת
סמויה“.
אחרי כל התיאור שלך על נזקי ההפלרה
והעובדות שהצגת, איך אתה מסביר כי בכל
זאת חברי וועדת הפנים והגנת הסביבה (בדיון
) קיבלו החלטת רוב 2016 , במרץ16 מיום
להחזיר את ההפלרה, למרות החלטת הבג“ץ
?2013 משנת
אנשי המקצוע שהוזמנו והציגו עמדתם כנגד החזרת ההפלרה “נתקלו“
בחברי וועדה “מחוסרי סבלנות“. רגע לפני ההצבעה הגיעו שמונה חברי
וועדה נוספים. ח“כ יעל כהן-פארן פנתה לאור זאת ליו“ר: “מרבית האנשים
שהגיעו להצבעה כאן, לא היו בדיון הסוער הזה ולא שמעו אותו. אני בטוחה
שאתה מודע לכל הבעייתיות עלתה בדיון הזה ואני חושבת שלהביא את זה
כרגע להצבעה בוועדה, זה פשוט ביזיון הוועדה... כל אלה שהגיעו להצביע,
לא שמעו את הדיון“. תגובתו של יו“ר הוועדה, דוד אמסלם, הייתה: “תודה
רבה. ברוכה הבאה לכנסת ישראל“.
האם הנך מאמין למשרד הבריאות?
אני מאמין כי במשרד הבריאות ישנם עובדים מקצועיים וטובים אשר
עושים את המרב לטובת הציבור. יחד עם זאת, בעת האחרונה - יותר
ויותר החלטות מקצועיות נקבעות באופן ישיר ובלי התייעצות על ידי שר
הבריאות, יעקב ליצמן. דרך התנהלותו אמורה להדאיג את כלל הציבור. מי
שקרא את כותרות העיתונים מכיר זאת מפרשת ליצמן ומוצרי הטבק, אי-
התנגדות המשרד להכנסת סיגריות אלקטרוניות, התנגדותו של השר לקבל
את ממצאי המחקר כי חלה עלייה במספר חולי סרטן הריאות באיזור חיפה
ועוד. יום אחד, שר הבריאות יצטרך לשאת על כתפיו גם את עול הפלואוריד,
במידה שייצא לפועל.
לאחרונה נחשף הציבור לנזקי ופגיעה בריאותית
במיוחד לתינוקות שלאימותיהם חסר יוד
המידע על הקשר בין מחסור ליוד ונזקים בריאותיים התפרסם כבר במחקרים
. מקורות המזון ליוד הן אצות ים, תפוחי אדמה (קליפה), 2006 משנת
שעועית, חמוציות, תותים ועוד. יש לציין, הגוף אינו מקבל את היוד מהמים.
כאשר שותים מים אחרי תהליך ההפלרה, הפלואוריד עלול לגרום להקטנת
ספיגת היוד בגוף בתהליך חילוף החומרים, זאת היות שהפלואור הוא הלוגן
אקטיבי יותר מהיוד (פלואור, כלור, ברום יוד).
נושא נוסף שעלה בתקשורת - החדרת מגנזיום
למי השתייה. מה דעתך בנושא?
המגנזיום הוא אכן מינרל חשוב בתהליכים הביוכימיים בגוף האדם.
מנתחת את מקורות המגנזיום, תפקידי Naturepedia אנציקלופדיה
המגנזיום בגוף האדם, ספיגה והפרשה של מגנזיום, גורמים לחוסר
מגנזיום, הפרעות ותסמינים עקב חוסר ועודף של מגנזיום (רעילות),
מינון מומלץ, תגובות הדדיות השפעת חיוביות ושליליות עם מגנזיום
ומחקרים רפואיים. על פניו, ניתן לראות כי גיוון המזונות התזונתיים
המכילים מגנזיום הוא רב ביותר.
2009 משרד הבריאות מציין, כי ארגון הבריאות העולמי פירסם בשנת
מג“ל של מגנזיום. המלצה זו הסתמכה 25-50 המלצה לריכוז מינימאלי של
על מסקנות וועדה שמונתה מטעמם לבחון עדויות העולות ממחקרים
שונים בעולם, בהם נמצא חסר מגנזיום במי השתייה ומחלות שונות. אולם
פרסם ארגון הבריאות העולמי הנחיות חדשות בנושא איכות 2011 בשנת
המים, ובהם נמנע מקביעת ערכים מדוייקים לרמות מומלצות של מגנזיום
ומינרלים נוספים במי השתייה, בטענה שהדעות בספרות הרפואית לגבי
החשיבות של מינרלים אלו במי השתייה חלוקות, והמחקרים הקיימים לא
הוכיחו סיבתיות חד-משמעית בין ריכוזי המגנזיום במי השתייה ותחלואה
או תמותה“. יחד עם זאת, משרד הבריאות מתעקש להכניס מגנזיום למים
המותפלים, תוך שימוש “בעיקרון ההיזהרות המונעת“, כי אולי במחקרים
העתידיים אכן יתגלה קשר כי חסר במגנזיום במים גורם לתחלואה.
השאלה שהציבור אמור לשאול על פי אותו “עיקרון ההיזהרות המונעת“,
כאשר הממצאים הרפואיים בארץ ובעולם מצביעים היום על נזקי ההפלרה
ואי התועלת, זאת מעבר לכך שחומצה פלואורוסיליצית היא פסולת
תעשייתית ושאינה נבדקת על פי התקן הקיים – מדוע משרד הבריאות
מתעקש להכניסה למי השתייה שלנו. מי בעצם מרוויח מזה וכמה?