מגזין המים הישראלי הנדסת מים 18
הוא מתפתל לאורך כמה הרים וגבעות, יצא לדרך מעט מדי ומאוחר מדי.
”בטווח הקצר, גם סאו פאולו יכולה להקצות מים לתושביה, בדיוק כמו
קליפורניה. אולם אם הגשמים ימשיכו להתמעט גם בשנה הבאה, יתכן
שברזיל תצטרך לנקוט באמצעים קיצוניים יותר. סאו פאולו תצטרך לייבא
מים, כפי שעשתה ברצלונה בשנת 8002”, אומר זטלנד. ”באותו קיץ, ספינות
עם מיכליות ממרסיי עגנו בנמל קטלוניה. ברזיל עשויה למלא ספינות בפתחו
של האמזונס, לשאוב מים ולייבאם לעיר כחלופה זמנית”, מסביר זטלנד,
”אבל אם אנשים יידעו שמי הברז שלהם עשויים להפסיק בכל רגע נתון, הם
יאגרו אותם באמבטיה”.
”אם המצב יהיה כה קיצוני, לא תהיה ברירה אלא להפסיק גם את ייבוא המים
על ידי משאיות”, זטלנד מוסיף, ”אם אתה אומר לאנשים להשתמש בפחות
מים, והם לא מצטמצמים - אתה בצרות. הדרך היחידה שאתה יכול להקצות
מים היא בפתיחת ובסגירת ברז המים לשכונות שונות, לסירוגין. אבל אז אתה
נתקל בבעיות אחרות: אתה הולך להפסיד הרבה מים על דליפות, וזה אף
עשוי לגרום לנזק בלתי הפיך לצינורות: שינויי לחץ קיצוניים עשויים לפוצץ
את הצינורות”, מסביר זטלנד.
בטווח הבינוני, שתיים מהמדינות הגשומות ביותר בעולם יכולות לקבל דוגמה
מהארץ היבשה ביותר בעולם, שקבעה לעצמה ביטחון מים בראש סדר
העדיפויות הלאומי, וזאת לאחר ”בצורת המילניום” שהחלה בשנת 1002
ונמשכה עד לשנת 9002. אוסטרליה השקיעה כספים רבים בתשתיות מים,
כמו מתקני התפלה, והקימה שוק כלכלי לאומי למים, שבו משקיעים וסוחרים
יכולים לקנות ולמכור חוזי מים עתידיים, כפי שסוחרים כיום בנפט או בסחורות
נדירות אחרות.
חושבים מחדש על המושג: מים
”מזכ”ל האו”ם אמר לאחרונה, כי האוסטרלים שינו את הדרך בה העולם חושב
על מים. אני מאמין שהמצב בברזיל מצביע על בעיה רחבה יותר: הכישלון
שלנו להקצות ערך כלכלי למים, המשקף את הטבע החיוני של משאב זה,
כמו גם את נדירותו”, אומר טום רוני, מנכ”ל חברה אוסטרלית לסחר במים.
זטלנד מוסיף כי ברזיל נתקלה באותה ”חומה”, כמו שאוסטרליה נתקלה בה,
ועליה לאמץ את אותה דחיפות תכנונית למערכת המים שלה: ”המסחור
במים מעבר לגבולות אוסטרליה, אם זה יקרה, יכול לקחת עשרות שנים ויהיה
כרוך בויכוח מר על שימוש ציבורי ופרטי במשאבים כלל-אנושיים. אבל ברזיל
ומדינות ”עודף מים” אחרות כבר מנסות למצוא הטבות כלכליותמאספקתם”.
לאחרונה ביקשה ברזיל לנצל את שפע המים באגן האמזונס, המהווה כ-%02
מהמים הזורמים בעולם. בלו מונטה, סכר הידרו-חשמלי מסיבי - אחד מן
הגדולים בעולם, אשר שוכן על אחד מיובלות האמזונס, אמור לספק חשמל
לסאו פאולו באמצעות רשת החשמל הארצית. בעקבות הבצורת, התכנון
עשוי להשתנות, ויש החושבים להסיט את המים מתחנת הכוח לטובת
אספקת מי שתייה.
מרטי, מן הקרן העולמית לשימור חיות הבר, מזהיר כי ניצול מוגבר של המים
בברזיל צריך להישקל בזהירות גדולה בהרבה מן האופן שבו נבנה סכר בלו
מונטה: ”בעוד הנזקים הסביבתיים של הסכר מהותיים, הכבישים אליו ומתקני
עזר נוספים גרמו לכריתת יערות בקנה מידה בלתי ישוער. כריתת יערות יכולה
להיות אחד מגורמי השורש של הבצורת הנוכחית”.
”אובדן עצים באגן האמזונס השפיע לא רק על רמות הפחמן באטמוספרה,
אלא גם על רמות אדי המים בדרום אמריקה”, מסביר מרטי. ”מחקרים שנעשו
לאחרונה מצביעים על כך שדלדול יערות האמזונס האט את זרימת ה-'נהרות
מעופפים' - אדים הנישאים ברוח מיערות הגשם לסאו פאולו, בואנוס איירס
ואזורים אחרים”, אומר מרטי. ”עצים שעוזרים לשמר את שלמות זרימת
הנהר”, מסביר מרטי התומך בנטיעת עצים, לא רק באזורי האמזונס, אלא גם
לאורך הנהרות המזינים את המאגריםשל סאו פאולו, כיוון שלדעתו, זו התגובה
הכי נכונה לבצורת ארוכת טווח.
סאו פאולו - מבט מלמעלה