מגזין המים הישראלי הנדסת מים 20
החל מראשיתרפורמת התאגוד עלו מספר
הצעות לגבי אופן הפריסה )והכמות(
הרצויה של תאגידי המים והביוב העירוניים.
בראשיתה של הרפורמה עמדה ההצעה
של הקמת כ 03 תאגידים אזוריים אשר
ינצלו יתרונות לגודל במקטע החלוקה
והאיסוף. בעקבות התנגדות מצד הרשויות
המקומיות הוקמו כ 06 תאגידים אשר
רובם חד רשותיים
אמנם אין עוררין על תרומתם של התאגידים בהשוואה לתקופה המקבילה
תחת העיריות )גידול בהשקעות, ירידה בפחת המים ועלייה בשיעור הגבייה(,
כתוצאה מניהול משק מים סגור, אך התדמית הציבורית של התאגידים מעת
הקמתם ועד היום הינה שלילית. הציבור מקשר את עליית מחירי המים לחוסר
יעילות מצד התאגידים, זאת מבלי להתחשב בתרומת התאגידים לקידום
משק המים העירוני. אכזבת הציבור, מן הראוי לציין, לא מתקיימת בחלל
ריק. ההקמה של כ-06 תאגידים גררה עלויות גבוהות, כפילויות בתפקידים,
קרבה לרשויות, יצירת חובות ענק שהושתו על הצרכנים, ובנוסף לכך, לוותה
בהתלהמות מצד גורמים בשלטון המקומי והמרכזי.
כתוצאה מ”אכזבת הציבור” מרפורמת התיאגוד עלו בתקופה האחרונה מספר
הצעותשונותשמטרתם לייעל את מקטע החלוקה העירוני. אך ההצעות אינם
וחלקן נובעות (Evidence-Based Policy) מסתמכות על ביסוס אמפירי
משיקולים פופוליסטים ומאופיינים בחשיבה של ”אופק פוליטי קצר”. בין
ההצעות ניתן למנות:
O ביטול חובת התאגוד ופירוק התאגידים הקיימים והחזרת משק
)ח”כ רגב ומרכז השלטון המקומי( - ההצעה המים לידי העיריות
מתעלמת מהישגי התאגידים בתחומי התפעול כתוצאה מהכלת משק
מים סגור, ההשקעה הרבה של המדינה בקידום הרפורמה)מענקי תאגוד(
עשויה לרדת לטמיון.
O הקמת חברה ממשלתית שתספק שרותי חלוקה ואיסוף במגזר
)משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים( - יצירת המוניציפאלי
גוף ממשלתי גדול שיפעל מול צרכני קצה, ייצור סרבול תפעולי ועלויות
שיוטלו על הציבור כתוצאה מהעברת התשתיות מידי הרשויות, למעשה
מדובר על הלאמת פעילות כלכלית שלא ברור אם ניתן ליישמה
ומשמעותה וכדאיות הכלכלית תפעולית שלה.
O )משרד האוצר( הקמה של כ-4 חברות ממשלתיות/פרטיות אזוריות
- הפרטה דומה, אך בחלוקה לארבע חברות. הצעה זאת בדומה להצעה
הקודמת מתעלמת מהקשיים )והעלויות הרבות( בהעברת הנכסים מידי
הרשויות לחברה הממשלתית.
O )רשות המים( - איחוד תאגידים הקמה של כ-51 תאגידי מים אזוריים
לפריסה אזורית על בסיס קירבה גאוגרפית, כמויות מים מסופקות
ומספר תושבים. הבעלות תישאר בידי הרשויות בדומה לאיגודי ערים
בתחום הביוב, פסולת וכדומה.
המחקר
מבנה אופטימלי
של משק המים העירוני
דורון לביא וספי בכר*
דורון לביא ספי בכר
* פרופ' דורון לביא וספי בכר - קבוצת פארטו והמכללה האקדמית תל חי.
תוצאות המחקר הראו שקיים יתרון מובהק לגודל
בתאגידי המים בישראל וכי אופן הפריסה הקיים של
מגזר המים העירוני בישראל אינו מנצל את מלוא יתרון זה