מגזין המים הישראלי הנדסת מים 21
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את יעילות הפריסה של תאגידי המים
והביוב בישראל, תוך התמקדות בבחינה של ניצול יתרונות לגודל ולצפיפות.
שיטת המחקר מבוססת על כלים אקונומטרים ואמידה של פונקצית עלות רב
Cobb-Douglas משתנית. לצורך ביצוע האמידה השתמשנו בפונקצית עלות
גמישה, המאפשרות לאמוד תשואה לגודל. בנוסף Translog ופונקצית עלות
לכך, נעשה שימוש במסד הנתונים הרחב ביותר שנבדק עבור משק המים
בישראל, הכולל נתוני פאנל על 15 תאגידי מים וביוב )351 מקטעי תצפית(.
פונקציית העלות היא:
VC=vcQ,WL,K,W,t,D .1
-פחת WL-כמות מים, Qהם שתי התפוקות העיקריות ) WLו- Q 2. כאשר
מסמן שיפור t-עבודה(, W-הון, Kהן מחירי גורמי הייצור ) W ו- Kמים(,
הוא רמת הצפיפות בשטח התאגיד. המשוואה Dטכנולוגי בין השנים ו-
,Q הנ”ל שונה מפונקציית עלות רגילה, בכך שהתפוקה העיקרית,
אקסוגנית, בניגוד לפונקציית ייצור שבה התפוקה הינה אנדוגנית.
3. המודלים שנאמדו:
• logVC=α βT ORJ4 βdORJ' βZOORJ:/ εNORJ. εZORJ: 7W
• logVC=α βT ORJ4 β dORJ' εNORJ. εZORJ: εEORJ% 12 β qq
ORJ42 12βdd ORJ'2 12 βγNNORJ.2 12γZZ ORJ:2 12γbblogB
2 δTNORJ4 ORJ. δTZORJ4 ORJ: δTEORJ4 ORJ% β qdlogQ*log
' βNdORJ. ORJ' βNZORJ. ORJ: β NEORJ. ORJ% β wdlogW*l
RJ' β ZEORJ: ORJ% β EdORJ% ORJ' 7W
• iδTi iγii iεi 1 iβ id βij=βji ∀ iM
תוצאות המחקר הראו שקיים יתרון מובהק לגודל בתאגידי המים בישראל
וכי אופן הפריסה הקיים של מגזר המים העירוני בישראל אינו מנצל את
מלוא יתרון זה. כלל התאגידים שנבחנו במסגרת המחקר, גם הגדולים
ביותר, אינם מנצלים את מלוא פוטנציאל החיסכון מהגדלתם. שיווי משקל
קצה שהתקבל מראה שהגדלה בכמות המים המסופקת על ידי התאגיד
ב-%1 תוביל לעליה של לכל היותר בכ-%5.0 בעלות התאגיד, אזי עלות
הייצור למ”ק מים יורדת ככל שכמות הייצור גדלה.
בדיקת תאגידים מרחביים
אתהיתרונות לגודל Translogבהמשך המחקר בדקנו בעזרתתוצאותמודל ה-
לתאגידים המרחביים. הבדיקה נעשתה על-פי שינויים בגורמים האקסוגניים
לתאגיד אשר בידי הרגולטור יכולת להשפיע עליהם, תפוקת התאגיד וצפיפות
הצרכנים. הבדיקה הראתה שיישום פריסה של 51 תאגידים מרחביים תוביל
לשיפור ביעילות התאגידים כתוצאה מניצול של יתרונות לגודל.
תחשיב לסך החיסכון המשקי ממעבר לפריסה של תאגידים אזוריים מצא
שכתוצאה מאיחוד, סך עלויות התאגיד עשויות לרדת בכ-%8-%6 בממוצע
ובעשרות אחוזים בתאגידים הקטנים.
מסקנות המחקר
מסקנות המחקר הן כדלקמן:
1. נמצא כי במבנה השוק הקיים, ככל
שהתאגיד גדול יותר מבחינת כמות
המים אותה הוא מספק, כך עלות
האספקה הממוצעת למ”ק מים
יורדת.
2. נמצא כי כל התאגידים הקיימים ר\
קטנים מדי ובעלי חסרון לקוטן ולכן
יש הגיון לאחד תאגידים. התוצאה
האופטימאלית עומדת על כ-01
תאגידים בלבד. כנראה אין הגיון
לצמצם לרמה של ארבע תאגידים.
יש לציין כי לא התייחסנו לבעיות
הפוליטיות/אישיות שעשויות להכשיל
את מהלכי האיחוד וב/התייחסנו רק
להיבט הכלכלי/תפעולי.
3. מעבר לפריסה מרחבית של 01
תאגידים צפויה להוביל לירידה
ממוצעת של כ-%01 לפחות בסך
עלויות התאגידים באספקת מ”ק
מים. כאשר בתאגידים הקטנים צפויה
ירידה של עשרות אחוזים בעלות.
4. בעת הקמת תאגידים מרחביים יש
להתחשב בצפיפות עתידית באזור
לפי תוכנית תמ”א 53, זאת מכיוון
שגידול בצפיפות האוכלוסייה, מוביל
לשיפור ביעילות התאגיד.
5. הטענה כי איחוד תאגידים חזקים עם תאגידים חלשים עשוי לפגוע
בחזקים אינה נכונה. ההשפעה לרעה על התאגיד הגדול בשל האיחוד,
עקב פגיעה בשיעור פחת המים, ירידה בדירוג הסוציואקונומי ושינוי
במבנה הטופוגרפי של התאגיד הינה זניחה לעומת היתרונות שיושגו
כתוצאה מהאיחוד.
קיים יתרון מובהק לגודל בתאגידי המים בישראל וכי
אופן הפריסה הקיים של מגזר המים העירוני בישראל
אינו מנצל את מלוא יתרון זה