מגזין המים הישראלי הנדסת מים 39
זיהום ים שימש כבסיס להחלטה
עקרונית שניתנה לאחרונה על ידי בית
המשפט העליון בהרכב של 7 שופטים
ועסקה בשאלות נגזרות לשאלה: האם
ניתן לקבוע כי תאגיד )חברה, שאיננה
”אדם” בשר ודם( עבר עבירה ונמצא
אשם, אך אינו מורשע בדין הפלילי
כבר שנים רבות קיימת במשפט הפלילי הישראלי האפשרות ”להימנע
מהרשעה”. במצב זה, אדם שנקבע כי עבר את המעשה שמהווה עבירה
פלילית, נשלח לשירות המבחן בכדי שישקול את נסיבות חייו ונסיבות
המקרה וימליץ האם להימנע מהרשעתו כך שיוטל עליו עונש אך ללא כתם
פלילי. המטרה היא שיפור סיכויי שיקומו של נאשם וברוב המקרים מופעל
על נאשמים צעירים בתחילת דרכם.
לאחרונה פרסם בית המשפט העליון פסק דין תקדימי הקובע שניתן לעשות
זאת גם לתאגיד, לקבוע כי התאגיד אשם אך להימנע מהרשעתו:
חברת נמלי ישראל, חברה ממשלתית שתפקידה לפתח את נמלי ישראל,
הועמדה לדין על זיהום ים. הזיהום נוצר לאחר שהחברה הפרה ”היתר
הטלה לים”, היתר שניתן לה בכדי להטיל את עודפי העפר אותם היא חפרה
מקרקעית נמל חיפה. במסגרת ההיתר אפשרה המדינה לחברה להטיל את
עודפי העפר בנקודה ספציפית בעומק הים. החברה פעלה בניגוד להוראות
ההיתר ויצרה מערומים קטנים בקרקעית הנמל בטרם פינתה את העפר
לנקודת ההטלה. כתוצאה מהקמת המערומים התפזר חלק מהחול בתחום
הנמל ובסביבתו וזיהם את הים.
לאחר שנמצא כי החברה אשמה נתבקש בית המשפט להימנע מהרשעתה
בשל התמודדותה במכרזים בחו”ל אשר דורשים גיליון הרשעות נקי ובשל
נסיבות המקרה בו בוצעה ההטלה על ידי קבלן משנה בדרגה שלישית.
העניין הגיע לבסוף לידי הכרעת בית המשפט העליון אשר קבע שבמקרה זה
יש להשוות בין אדם בשר ודם, לבין תאגיד וניתן לקבוע כי חברה, כמו אדם
בשר ודם, אשמה ללא הרשעה.
בבקשה לדיון נוסף )ערעור בדרגה נוספת תוך הוספת שופטים( נתבקש בית
המשפט להכריע האם - במקרה בו החליט בית המשפט כי התאגיד ”אשם
ללא הרשעה” ונמנע מהרשעתו – יש חובה לשלוח את התאגיד לשרות
מבחן או שניתן להשית עליו עונשים שאינם מחייבים את חוות הדעת של
שירות המבחן.
בית המשפט קבע שלא ניתן, בנוסח החוק כיום, לשלוח תאגיד לשירות
המבחן וכן ניתן להטיל עליו רק את העונש של התחייבות להימנע מעבירה
עם או בלי פיצוי כספי.
השופט רובינשטיין )בדעת מיעוט( הציע לאמץ את המודל האמריקאי
ולקבוע מנגנון לפיו תאגיד אשר נמצא ”אשם ללא הרשעה” יבצע פעולות
סביבתיות כגון סיוע טכני וכלכלי להקמת מכון טיהור שפכים במקרה בו
בוצע זיהום של נהר או הקמת והסדרת חוף חדש במקרה של זיהום חוף.
במצב זה התאגיד גם מתקן את העוולה שהוא יצר וגם תורם לחברה כולה.
פתרון זה עדיף בהרבה מקרים – הן לתאגיד והן למדינה - על מיצוי הדין עם
התאגיד והרשעתו הפלילית.
בית המשפט הציע מודל נוסף לפיו תאגיד יידרש לבצע פעולות פנימיות של
”שיקום תאגידי” כגון בחינת שרשרת הניהול בעסק, עמידה בנהלים, מציאת
פערים וחולשות בביצוע נהלי העסק וקביעת דרכי תיקון אפקטיביות.
מודל זה לטעמי הוא המקבילה האמיתית של שיקום עבריין בשר ודם. זוהי
הדרך למצוא את הסיבות לגרימת העבירה – המפגע, ולוודא שהתאגיד
מתקן את דרכיו ומפחית את הסיכוי לגרימת אירוע נוסף. וזוהי מטרה ראויה
)בעיני( בעבירות סביבתיות.
אנושיות סביבתית של חברות
אמיר פיש*
אמיר פיש – עורך דין במחלקת איכות סביבה
¨במשרד עמית, פולק, מטלון ושות
פ ל ס
ה ח ו ק