מגזין המים הישראלי הנדסת מים 35
אף הוא. לעומתם, מספר המאמרים המתארים את השפעת ההתפלה על
הסביבה הימית נותר מועט. מרביתם איכותיים, וגורסים כי תכנון מושכל
של המתקן ימנע השפעות שליליות על הסביבה הימית. אולם מהמעט
שפורסם, התברר שיש השפעה לתהליך, הן בשלב יניקת מי הים הן בשלב
הזרמת הרכז.
השפעות היניקה והמתת הביוטה הנשאבת למתקן לא זכו להתייחסות
כמותית בספרות. המאמרים הדנים בסוגיות אלה נכתבו בהקשר לשימוש
במי ים לקירור טורבינות בתחנות כוח, וניתן להשליך מהם על תהליך היניקה
לצורך התפלה. לגבי השפעת הרכז - הדעות חלוקות, אך על עובדה אחת
אין ויכוח: סמוך למוצאי הרכז, המליחות גבוהה יותר מהמליחות הטבעית.
3RVidRniD בספרד זוהתה השפעה של מליחות-יתר על עשב ים מהמין
בים ובניסויי מעבדה, ונקבעו אמות מידה סביבתיות למליחות RFHDniFD
לשם הגנה עליו. באתרים מסוימים בעולם נמצא שאוכלוסיות החי על המצע
בתחום השפעת הרכז, נבדלו מן האוכלוסיות הטבעיות, אולם באתרים
אחרים לא זוהה הבדל. ייתכן שהתצפיות המנוגדות נובעות מהבדלים
ברגישות הסביבה הקולטת, אך גם מהיעדר מחקר וניטור ארוכי טווח.
בישראל התגלתה ירידה ביעילות הפוטו-סינתטית של אצות מיקרוסקופיות
במוצא הרכז באשקלון, יחד עם עלייה בעכירות, ובריכוז הברזל במים בזמן
הזרמת מי השטיפה של מסנני החול.
לדעת הכותבות, קיים מחסור משמעותי במחקר כמותי, ארוך טווח, במעבדה
ובים, הבוחן את התהליכים המתרחשים הן בעקבות הזרמת רכז וחומרים
נלווים הן בשל המתת החי במים הנשאבים אל המתקן. מטרות הניטור
הסביבתי הן מעקב ארוך טווח ומיפוי ההשפעות: גם ברמת המיקרו, כגון
פגיעה במנגנונים תוך-תאיים בעקבות חשיפה לגורם עקה אחד או יותר, וגם
ברמת המאקרו, כגון כיצד פגיעה בתהליכי המיקרו תתבטא במבנה חברות
החי בסביבה. אך מעבר לכך, דרוש מחקר בסיסי בתחום. מחקר יעיל מוכרח
להיות רב-תחומי ולקיים יחסי גומלין בין משתתפיו:
1. חוקרים העוסקים בפיתוח הטכנולוגי יתעדכנו בממצאים ממחקרי
הסביבה )בים או במעבדה( כדי להפנות חלק ממאמצי מחקרם להקטנת
הפגיעה בסביבה.
2. חוקרי הסביבה יתעדכנו בחידושים הטכנולוגיים, בשינויים בתהליכים
ובחומרים, כדי למקד את מחקרם בים ובמעבדה.
3. מבצעי הניטור הסביבתי יתעדכנו בשינויים הטכנולוגיים ובתפעול
המתקנים, וכן בממצאי המחקר הסביבתי כדי להתאים את תכניות
הניטור למציאות המשתנה.
4. קיום קשר שוטף עם מקבלי ההחלטות. המשרד להגנת הסביבה קובע
את אמות המידה הסביבתיות והתקנים, ובידיו הסמכות לדרוש שינויים
בתהליכים כדי להופכם לידידותיים יותר לסביבה, לעורר מודעות ולהפנות
משאבים למחקר הסביבתי.
5. בישראל צפיפות גבוהה של מתקני התפלה )מהגדולים בעולם(, והם
ממוקמים לאורך רצועת חוף קצרה. עם הפעלתו של מתקן ההתפלה
באשדוד בעתיד הקרוב, כמות מי הים שתשאב מרצועה בת 04 ק”מ
בחוף הדרומי של ישראל, מוערכת ב-029 מיליון מטר מעוקב בשנה
בתפוקה מלאה וכמות של 064 מיליון מטר מעוקב בשנה של רכז
וחומרים נלווים המוזרמים חזרה לים. בקרבת מתקני ההתפלה קיימים
מתקנים ושימושים נוספים בים, כגון נמלים, תחנות כוח ואזורי תעשייה,
המשפיעים אף הם על הסביבה. רק גישה הוליסטית, זהירה, רב–תחומית
וארוכת טווח, עם תכנית כוללת לניהול המשאבים הימיים, ובהם התפלת
מי ים, תאפשר שמירה על איכות הסביבה ועתיד בר–קיימא.
מגזין המים הישראלי
מגזין מבית
מגזין המים הישראלי
מגזין מבית
גיליון מס‘49 ספטמבראוקטובר 4102
מט"שים
ומתקני התפלהממטרד
לפנינה
עיצובית
עמ' 23-34
cover94 1
10/25/14 6:06PM
מגזין המים הישראלי
מגזין מבית
גיליון מס‘59 נובמברדצמבר 4102
ערבהבוכיה:
אסון אקולוגי בקנהמידהלאומי בעברונה
cover 95 1
12/9/14 1:50PM
מגזין המים הישראלי
מגזין מבית
גיליון מס‘69 ינוארפברואר 5102
הכשרתדור העתידשל אנשי המיםבישראל
h
הרפורמההמוצעתלמקורות
h
52 מטרמתחתלתל אביב
h
תעריפי המיםוהביובבישראל
h
תשלום”מס” או ”מחיר”?
מדינתישראלתשקיעמיליארדשקליםבפתרון
h
שכברממומן עלידי האיחודהאירופי
Cover 96 1
3/21/15 8:26PM
מגזין המים
עם מפלס הקוראים,
הכותבים והמפרסמים
הגבוה ביותר