מגזין המים הישראלי הנדסת מים 33
לשינוי בהרכב האשראי הנלקח על ידי המגזר העסקי בישראל. יהיה מעניין
לראות את השפעת המלצות ועדת גולדשמיט, שקראה להחלת מגבלות
,(tailor made) וחובות על הגופים המוסדיים בעת מתן הלוואות מותאמות
על תחום האשראי העסקי בישראל.
למרות הצורך המתגבר של הגופים המוניציפאליים בגיוון מקורות מימון
מחד ושל יכולתו של שוק ההון הישראלי לרכוש אגרות חוב של גופים כאלה
מאידך, נכון להיום, רק ארבע רשויות מקומיות בישראל מימנו את פעילותן
באמצעות שוק ההון, בהיקף כולל של 074 מיליון ש”ח בלבד, ואילו היתר
ממקורות בנקאיים.
השימוש המועט בישראל בשוק ההון כמקור מימון לגופים מוניציפאליים
מתחדד לאור נתוני השימוש באפיק מימון זה בארצות הברית, שם הונפקו
למעלה מ- 000,04 מנפיקים שונים )בתי ספר, בתי חולים, תאגידי מים וביוב
ועוד(. באם נבצע התאמה של נתונים אלו לגודלה היחסי של מדינת ישראל,
היינו מצפים לראות בשוק אגרות חוב מוניציפאליות ישראלי משוכלל אלפי
סדרות של אגרות חוב מוניציפאליות.
עבור הגופים המוניציפאליים היתרון הברור והמיידי הטמון בגיוס חוב באמצעות
שוק ההון הינו הוזלת עלויות המימון, אם על ידי גיוון מקורות המימון )מעבר
למספר מצומצם של בנקים המעניקים להם מימון כיום( והפחתת שיעור
הריבית, ואם על ידי צמצום היקף וגובה הבטוחות הנדרשות מהם.
גיוס כספים באמצעות שוק ההון יעודד ויפחית את מעורבות המדינה במימון
השלטון המקומי בישראל. הפחתת המעורבות הממשלתית, בשלטון המקומי
הינה מגמה הקיימת בשנים האחרונות ברחבי העולם ואף בישראל, לפיה
עיריות ”איתנות” מעוניינות לקבל על עצמן עצמאות וסמכויות אשר עד כה
היו נתונות לגופים ממשלתיים בתחומים רבים כגון חינוך, גבייה ותקצוב, תכנון
תחבורה, תשתיות ואיכות הסביבה.
נוסף על כך, גם רשויות מקומיות ”פחות חזקות” ותאגידיהם הזוכים למימון
רב לשם שיפור מעמד עירם, יכולים למצוא באפיק זה פתרון לחיזוק העירייה.
עבור המשקיעים, הגופים המוניציפאליים מהווים אפיק השקעה סולידי ובטוח
יחסית. אינדיקציה ליציבות הגופים מצויה בדירוגי האשראי הגבוהים המוענקים
לעיריות שבחרו להנפיק אגרות חוב, אשר שיפרו לאורך הזמן את דירוגן, או
לכל הפחות שמרו על מעמדו - עיריות יהוד-מונסון ורמלה זכו במהלך שנת
ועיריית אילת דורגה כבר AA+ , עיריית רעננה דורגה בדירוגAA4102 לדירוג
.AD בשנת 2102 בדירוג
בפני הגופים המוניציפאליים המעוניינים להנפיק אגרות חוב עומדים שני
מסלולים:
ורישומן למסחר בבורסה, תהליך לציבור הרחב האחד - הנפקת אגרות חוב
הכולל פרסום תשקיף, וקבלת אישור רשות ניירות ערך להנפקה. לאחר
הנפקת אגרות החוב חלות על המנפיק חובות הגילוי והדיווח מכוח חוק
ניירות ערך ותקנותיו והוראות חוק החברות המתייחסות לחברות פרטיות
שהינן חברות אג”ח.
ורישום אגרות החוב לגופים מוסדיים בלבד השני - הנפקת אגרות חוב
במערכת ”רצף מוסדיים”. מסלול זה פשוט יותר וכולל פרסום מצומצם של
פרטים אודות המנפיק במסגרת ההנפקה )מזכר הנפקה המועבר לגופים
המוסדיים בלבד(, וחובות גילוי מצומצמות לאחר הנפקת אגרות החוב. לעניין
זה יש לזכור, כי כבר כיום נתוניהם הכספיים של עיריות ותאגידים עירוניים
רבים, פתוחים לעיון הציבור הרחב.
בשני המסלולים האמורים במקרה של אירוע הפרה או בעת משבר בתאגיד
יהיה על הגוף המוניציפאלי להתמודד עם הנאמן לאגרות החוב ועם קבוצה
לא קטנה של מחזיקים.
לסיכום, אפיק שוק ההון מהווה אלטרנטיבה המיטיבה עם שני הצדדים,
המשקיע והמנפיק המוניציפאלי. מצידם של הגופים המוניציפאליים, גיוס הון
באמצעות שוק ההון מהווה גיוון מקורות מימון והגדלת גמישות המימון לצד
הקטנת התלות במספר מצומצם של בנקים המעניקים מימון לגופים מעין
אלה. מצידם של המשקיעים, השקעת הכספים בגופים המוניציפאליים מהווה
השקעה סולידית, בגופים יציבים ומהווה, השקעה של הציבור ”בעצמו”
ובתשתיות הציבוריות המשמשות אותו.