מגזין המים הישראלי הנדסת מים 30
גרמן לא הספיקה
בממשלה הקודמת מונתה יעל גרמן לשרת הבריאות, והיא הביעה עניין רב
בקידום מיחזור מים אפורים. גרמן מינתה צוות בינמשרדי בראשות פרופ'
איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ובמעורבות
עמוקה של הקואליציה למיחזור מים אפורים. הקואליציה הינה התארגנות
רעיונית התנדבותית של מדעני מים, יוצאי משרד הבריאות ומשפטני סביבה,
שמקדמת את נושא מיחזור מים אפורים, מתוך ראיית חשיבות השמירה על
מקורות המים הזמינים בישראל כנושא סביבתי ראשון במעלה, וכן כנושא
צרכני חשוב. חברי הקואליציה מעורבים בגיבוש התקן למערכות מיחזור מים
אפורים, ובקידום חוק שיאפשר את הנושא גם למשקי הבית.
מדינת ישראל הפכה למבוססת על התפלה, שהיא אפיק אספקת מי השתייה
היקר ביותר בנמצא. כל עוד לא מאושר מיחזור מים אפורים, משקי הבית
בישראל מדיחים את האסלות שלהם, כאמור %53 מצריכת המים הביתית,
במים היקרים ביותר שבנמצא. זאת, במקום להסב לשימושחוזר מיםשממילא
נמצאים בבית וקלים למיחזור, והלוא הם מי חדר האמבטיה ומכונת הכביסה.
גרמן הבינה את האבסורד שבדבר ואת החשיבות שבקידום הנושא, בעיקר על
רקע המחאה החברתית, ולכן מינתה לשם הטיפול בו את אותו צוות ייעודי.
במקביל, הוגשה הצעת חוק ע”י ח”כ זבולון כלפה )הבית היהודי(, בשיתוף
פעולה עם שורה ארוכה של ח”כים מכל קצווי הקשת הפוליטית, והיא עברה
קריאה טרומית. אבל אז, בכפוף לחוק מרפי, הכנסת )ה-91( פוזרה, והחוק
חזר לנקודת ההתחלה.
בחודשים שחלפו קודם בינתיים התקן, אבל אנשי משרד הבריאות הפעילו
התנגדותמאסיבית, על אף רוח המפקדת, יעל גרמן. זאת, גם למרותשלמשרד
הבריאות אין כל סמכות בנושאי הפעילות של מכון התקנים.
למרבה הצער, המנכ”ל הפורש של המכון, דני גולדשטיין, נרתע מההתנגדות
של משרד הבריאות, וכך קרה שהתקן עדיין לא אושר רשמית ולא פורסם.
כיום, המחלוקת בנושא התקן מול משרד הבריאות התכנסה לסוגייה אחת
מכרעת, והיא תדירות הבדיקות המיקרוביאליותשל המים המטופלים. המשרד
רוצה שהבדיקות ייעשו בתדירותשל פעם בשבועיים, כשהמשמעות היא עלות
כל-כך גבוהה, שאין שום כדאיות כלכלית או אפקט של חיסכון בעלות המים
הממוחזרים. להיפך, יש בכך נטל.
כל זאת, כשהתדירות הנדרשת לבדיקות מי השתייה שאנו צורכים בישראל
נמוכה יותר, וכן הדרישהשל צוות ועדתהמומחים לתקן היאשבנוסףשתתקיים
בקרה רציפה על עכירות המים האפורים המטופלים ועל ריכוז הכלור בהם, וזו
בדיקה שיעילה פי כמה מבדיקות מיקרוביאליות של פעם בשבועיים.
פצצה מתקתקת
בשורה התחתונה, מוכן לפרסום תקן שנבנה לתלפיות עם הקפדה על כל קוצו
של יוד, ע”י אנשי מקצוע כמו אינג' רמי הלפרין, לשעבר הממונה על בריאות
הסביבה במשרד הבריאות ומי שקבע תקני מים במדינה; אינג' אהוד לשם,
לשעבר מהנדס שני מחוזות במשרד הבריאות, ואחרים. אבל, האזרח הקטן
לא זוכה ליהנות ממנו, וממשיך לשלם חשבונות מים כבדים.
משרד הבריאות בעקשנות שלו יצר פצצה מתקתקת, כי משקי בית רבים
ממחזרים כיום את המים האפורים שלהם ללא כל פיקוח ובקרה, וללא ידיעה
מה רמתהמערכתשמשמשתאותם. במקום לקדםתקן וחוקשיאפשרו לציבור
הרחב לקנות מערכות איכותיות ותקינות, וליהנות מבקרה ופיקוח, המשרד
מרעיף קשיים, ובכך חושף לכאורה בעצמו אתהאזרחים לידי סכנהתברואתית.
אנחנו מפצירים במשרד הבריאות ובמנכ”ל מכון התקנים שיתעוררו ויקדמו
את הנושא כל אחד מהזווית שלו – שהמשרד יאפשר מיחזור מים אפורים
בחוק, ונפעל לכך שהצעה רלבנטית תוגש גם בכנסת הקרובה; ושמנכ”ל מכון
התקנים יחתום ויפרסם את תי 7416, למערכות מיחזור מים אפורים. הכל
לטובתו, בריאותו ורווחתו של הציבור הרחב.
משרד הבריאות מתנגד בטענה של דאגה לבריאות
הציבור, אבל הרי גם במדינות מתוקנות כמו אנגליה,
קנדה וחברותיהן לנושא, מתעניינים בבריאות הציבור,
ובכל זאת מאפשרים ואף מעודדים מיחזור מים אפורים
זבולון כלפה לומד על ממ”א בסיור בשדה בוקר
מערכת מים אפורים בבית פרטי
צילום: קרמר דוידוביץ' ג'י.סי.אס