"
/מחקרים
אנשים
פרופסור דורון מלמד
מהפקולטה לרפואה מתמקד
במדע בסיסי, אך למחקריו
בנושא המערכת החיסונית
יש השלכות יישומיות מובהקות
מה שמעניין אותי זה בעיקר מחקר
בסיסי, מוּנע-השערות, ופחות
מחקר תרגומי ויישומים. אני מעוניין
יותר בהבנת תהליכים - ופחות בפיתוח
תרופות."
פרופסור דורון מלמד מגדיר את עצמו
כ'חוקר עם ראש מדעי', ומסביר: "אם
הגישה הקלינית מתחילה מהמחלה
והולכת אחורה - לגורמי המחלה
ולשאלות של מדע בסיסי - הרי
שאני מתחיל מהקצה השני, משאלות
ביולוגיות טהורות. אני מנסה לפענח
ולהבין אינטראקציות שונות בין תאים
בגוף, ולבחון את התוצאות ברמת
האורגניזם השלם. במקרים רבים,
תוצאות אלו מעלות שאלות חדשות
הפותחות בפנינו כיווני מחקר נוספים."
פרופסור מלמד רכש את כל השכלתו
האקדמית באוניברסיטה העברית,
ואת הפוסט-דוקטורט עשה בדנבר,
קולורדו, במעבדתו של דייוויד נמאזי
National
) בבית החולים
Nemazee
(
Jewish Medical and
Research
. ב-8991 הצטרף לסגל
Center
הפקולטה לרפואה בטכניון, במחלקה
לאימונולוגיה, והוא מתמקד בחקר
ופעילותם במערכת
B
לימפוציטים מסוג
החיסון.
"לימפוציטים הם תאי דם לבנים,
שמייצרים ומפרישים את הנוגדנים
הנאבקים בגורמי מחלה שונים. קורה
שלימפוציטים 'מקולקלים' תוקפים את
הגוף עצמו, אבל בדרך כלל הגוף יודע
לזהות אותם ולחסלם. אנחנו מנסים
להבין כיצד פועל תהליך הסלקציה הזה,
שבו 'מוּצאים להורג' רק הלימפוציטים
המשובשים."
נושא נוסף שבו עוסק פרופסור מלמד
הוא תאי-זיכרון. "כאשר לימפוציטים
מגיבים כלפי גורם זר כלשהו (וירוס,
למשל), הגוף מייצר תאי-זיכרון שיסייעו
לגוף להתגונן בפעם הבאה שיותקף על
ידי גורם דומה. כך בעצם פועל מנגנון
החיסון הטבעי: כשהגוף נתקף בשפעת
(לדוגמה) הוא מייצר תגובה חיסונית;
אבל בתהליך הזה הוא לא רק מגן
על הגוף כאן ועכשיו, אלא גם מייצר
'פרוטוקול פעולה' למקרה של מתקפות
עתידיות מאותו סוג."
תאי-הזיכרון הם תאים מאריכי-חיים,
ולכן הם מצטברים בגוף ומצויים
בכמויות גדולות בגופם של אנשים
מבוגרים. הבעיה היא שהגוף המבוגר,
החלש באופן כללי, מתקשה להתמודד
עם מחלות חדשות, ומצליח יותר עם
אלה שנצרבו בתאי-הזיכרון. "השאלה
שלנו היא אם אפשר לתקן את הפגיעוּת
הזאת, כלומר לשפר את מערכת החיסון
של האדם המבוגר. לשמחתי, המחקר
שלנו מראה כי בתנאים מסוימים אכן
אפשר לעשות זאת, כלומר - ביכולתנו
להתערב במערכת הביולוגית הסגורה
ולעודד יצירת לימפוציטים חדשים במח
העצמות, ובכך להצעיר את האדם
לפחות בהיבט החיסוני. למעשה, אנחנו
מראים לראשונה שאפשר לעצור - ואף
להשיב לאחור - תהליכי הזדקנות,
בניגוד לעמדה המקובלת שגורסת
שמדובר בתהליכים בלתי הפיכים."
איך עושים את זה?
המערכות הביולוגיות בגוף שומרות
בקפדנות על מצב של שיווי משקל
ואיזון, וכשנוצר מחסור בתאים חיוניים,
הגוף מייצר תאים חדשים. לדוגמה,
פציעה ודימום יוצרים מחסור בכדוריות
אדומות, ובתגובה מגביר הגוף את קצב
ייצור הכדוריות האלה. הרעיון שלנו
דומה: אם נסלק (באופן יזום) תאי-
זיכרון ישנים, נשנה באופן מלאכותי
את שיווי המשקל ובכך נעודד את הגוף
ליצור תאים חדשים, שיודעים להתמודד
עם הגורמים העוינים שהוא אינו מכיר
מן העבר.
ומהו האתגר העיקרי?
ברור שאי אפשר למחוק את כל תאי-
הזיכרון, כי אז נאבד את כל החיסון
הקיים למחלות-עבר. לכן דרושה כאן
מחיקה חלקית, מושכלת, שאותה יש
16
- זה
שיפור איכות החיים
"
צעירים
B
שמפעילים מחדש יצירת תאי
B
שינויים הומיאוסטטיים של תאי
במח העצמות, ומצעירים את אוכלוסיית התאים בגוף הזקן
עכבר צעיר עכבר זקן
מח
עצמות
גוף
צעירים
B
תאי
זיכרון
B
תאי
עכבר זקן לאחר
B
סילוק תאי
