הסירוב לסגת
מן האמת
שנת 0002, בתום עשור של מחקר
מאומץ, פורסם לראשונה ריצוף מלא
של גנום אנושי, וההתרגשות היתה
עצומה. נשיא ארה"ב ביל קלינטון הצהיר כי
"היום אנחנו לומדים את השפה שבה יצר האל
Nature
את העולם," ואחד מעורכי כתב העת
ניבא כי עד סוף המאה נוכל לשנות יצורים
שלמים ולעצבם כך שיתאימו להגדרות שנוסחו
מראש - כולל גפיים נוספות ואפילו כנפיים.
כיום התחזית הזאת נראית מופרזת, והקהילייה
המדעית מודעת יותר למגבלותיה באשר לחיזוי
מחלות, תיקון 'תקלות' בגוף וכיו"ב על סמך
ריצוף גנומי. ובכל זאת, איש אינו מטיל ספק
שהתפתחותו של המחקר הגנטי היא אחת
המהפכות הגדולות - בביולוגיה ובמדע בכלל
- במאה השנים האחרונות.
ההיסטוריה של חקר הגנטיקה עוברת דרך
שורה של חוקרים, אך בקהילייה המדעית נהוג
להצביע על שנת 3591 כשיאו של תהליך זה.
Molecular
זאת בשל מאמר מדעי שכותרתו
. המאמר, בן
structure of Nucleic Acids
עמוד אחד בלבד, נכתב על ידי ג'יימס ווטסון
) ופורסם
Watson & Crick
ופרנסיס קריק (
ב-52 באפריל באותה
Nature
בכתב העת
שנה. במרכזו - הצגה ראשונה של מבנה
. תגלית
DNA
"הסליל הכפול" המאפיין את ה-
זו סיפקה, כפי שכותבת פרופסור דונה דיקנסון
מאוניברסיטת לונדון, "הצצה ראשונה לאופן
שבו בעלי חיים מורישים ומאכסנים מידע
והמבנה שלה הפכו
DNA
ביולוגי". מולקולת ה-
מגילויים מדעיים לאייקונים תרבותיים של
ממש.
ה"מונה ליזה" של המדע
בסוף חודש מאי התקיים בטכניון כנס
, לציון 06 שנה לתגלית
DNA@
60
DNA
ההיסטורית. "ההיסטוריה של חקר ה-
מלמדת אותנו כמה דברים חשובים," אמר
נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא. "קודם כל,
אם יש לך תגלית חשובה, אל תתייאש גם
אם במשך שנים איש אינו מתייחס לפרסום
שלך. כשעוקבים אחר ההתייחסות לתגלית
של ווטסון וקריק, אנחנו רואים אדישות כמעט
גמורה בשבע השנים הראשונות שלאחר
התגלית - ציטוטים מועטים בלבד. לאנושות
היו עניינים אחרים לעסוק בהם: מות סטלין,
עולם נדרש זמן רב
ָ
כיבוש האוורסט ועוד. ל
כדי להבין שכאן נולדה בעצם ה'מונה ליזה'
של המדע, ופתאום חל גידול אקספוננציאלי
בציטוטים משני המאמרים ההם. הדבקות
במטרה, והסירוב לסגת מן האמת, הם
שיעורים חשובים לכולנו."
חלקם של החלבונים בתהליך ההורשה
התגלה הרבה לפני המאמר של
DNA
"ה-
ווטסון וקריק," מסבירה פרופ"ח טלי הרן
מהפקולטה לביולוגיה בטכניון, ממארגני
הכנס, "אבל עד התגלית שלהם לא היה ברור
שהוא אכן החומר התורשתי בהא הידיעה.
Friedrich
החוקר הגרמני פרידריק מישר (
) גילה עוד במאה התשע עשרה
Miescher
, והסברה המקובלת
DNA
את מולקולת ה-
בזמנו היתה שמדובר ב'מחסן פוספטים'
של הגוף. התגלית של 3591 הסבירה איך
בהירה
ִ
פועל בתהליך התורשה, וה
DNA
ה-
כיצד הוא מעביר את התכונות השונות מתא
לתא ומדור לדור. בעשורים הבאים - בעצם
עד תחילת שנות השמונים - התמקד המחקר
בתחום זה באימות ניסיוני של המודל שהוצג
בשנת 3591."
הכנס אורגן על ידי פרופ"ח טלי הרן, פרופ"מ
נביה איוב ופרופ"ח פיליפה מלמד.
"יום הולדת" לתגלית הסליל הכפול של ווטסון וקריק
לראשונה בישראל:
ב
9
בינלאומיים
יחסים
