18
/מחקרים
אנשים
א
הפר
אפקט
יך מגיע הזיהום לעיר שלי? מהי רמת
זיהום האוויר ברחוב שלי בתאריך
נתון? אלה שאלות שמעסיקות
אזרחים רבים, שאינם מסתפקים במדדי
זיהום כלליים - אזוריים וארציים - שמספק
מערך הניטור הנוכחי.
כיום מבוצע הניטור הסביבתי על ידי קרונות
מדידה גדולים, שאינם מספקים מידע
נקודתי אלא רק מיפוי בקנה מידה נרחב;
שטחה של מדינת ישראל, לדוגמה, מנוטר
באמצעות 651 קרונות כאלה בלבד - מערך
שאינו מספק מיפוי ברמת המיקרו (רחוב,
בניין וכיו"ב).
המיפוי הנקודתי הזה הוא האתגר המחקרי
של פרופסור-משנה ברק פישביין
מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית.
"יחד עם קבוצת המחקר שלי אני מפתח
שיטות מתמטיות ושיטות אופטימיזציה
לניתוח מידע המתקבל מגלאים ניידים,
קטנים וזולים שיהיו זמינים לכל צרכן. הם
לא יהיו מתוחכמים ומדויקים כמו תחנות
הניטור המסורתיות, אבל יסייעו לספק
תשובות לשאלות הנוגעות לדינמיקה של
הזיהום - שאלות שכיום אין דרך להשיב
עליהן באופן שוטף.
"כיום נהוג להתייחס לתעשייה כאל מקור
הזיהום העיקרי בישראל, אבל האמת היא
שהזיהום העירוני נמצא רק במרכזי הערים
אינו נכון; גם ערי לווין, כמו פתח תקווה או
מודיעין, סובלות ממזהמים שונים - מזהמים
שניוניים שמקורם בזיהום בגוש דן."
מאחר שזהו תחום מחקר צעיר וחדש מאוד,
עוסקים פישביין ועמיתיו במחקר בסיסי
ובפיתוח כלי מדידה. "הגלאים עדיין אינם
מדויקים וברי תוקף, אך אני מאמין שתוך
מספר שנים הם יהפכו לכלי העיקרי
בבדיקות ניטור אוויר." בנוסף לתחום של
זיהום אוויר עובד פישביין, יחד עם חברת
'מקורות', על פיתוח מערך של גלאים
שיתריעו בזמן אמת על זיהומים במים.
"הרעיונות הטובים ביותר
שלי נולדים בבריכה,"
אומר ברק פישביין, שחיין
במכבי שוהם וחבר סגל
בפקולטה להנדסה
אזרחית וסביבתית
