Page 20 - מגזין הטכניון | סתיו 2004

‰ „ · Ú Ó † Ï ˘ † ‰ ¯ Â Ù È Ò
˙¯Ê·ӆ˙ÂίÚÓφ‰„·ÚÓ‰
- זהו שמה של תוכנה ייחודית המאפשרת ועידת וידאו רבת משתתפים IpCtalk
ללא צורך בשרת מרכזי. את התוכנה פיתחו ארז עטר ועמנואל גרומבך, סטודנטים
לתואר ראשון בפקולטה למדעי המחשב, בהנחיית אלון קמה.
התוכנה, שאחת מתכונותיה המרכזיות הינה חסינות לנפילות, פועלת בתהליך
הבא: כל משתתף בוועידה מתחבר לקבוצה ומקבל רשימה של כל הנוכחים
בה, ואז הוא יכול לקבוע לאלו מהנוכחים יקשיב, ואילו מהם יוכלו לשמוע אותו.
באופן דומה - אך בבחירה נפרדת - הוא קובע את מי יראה ומי יראה אותו. כך
נוצרת למעשה קבוצה דינמית, המאופיינת בבחירה חופשית.
נבנתה מעל טכנולוגיה קיימת שנבנתה בטכניון. טכנולוגיה IpCtalkתוכנת ה-
, פותחה על ידי אלון קמה בהנחיית חבר הסגל ד"רJazzEnsemble זו, המכונה
הינה טכנולוגיה המאפשרת לתחנות שונות לעבוד JazzEnsemble רועי פרידמן.
יחד מבלי להסתמך על אף אחת מהן בתור מנהל העבודה המשותפת )שרת(.
באופן זה, נפילתן של תחנות בודדות אינה משביתה את התקשורת כולה.
בשילוב עם תקשורת אלחוטית תוכל לאפשר לכמה JazzEnsemble טכנולוגיית
אנשים זרים זה לזה, המטיילים )למשל( בקניון, לשתף מידע דרך מחשביהם
הניידים או מחשבי כף היד שלהם.
התחנות יקלטו זו את זו דרך התקשורת האלחוטית, ויקימו קבוצת ממסר
דינאמית.
ערן איסלר מציין כי לא פחות מההישג עצמו מרשימה העובדה שמדובר
בפרויקט סטודנטים במסגרת תואר ראשון. "פרויקטים מסוג זה", מסביר איסלר,
"חושפים את הסטודנטים לחזית המחקר והפיתוח, ומעניקים להם ניסיון שהינו
כרטיס כניסה יקר ערך לעבודה בתעשייה".
תוכנה שפותחה לאחרונה במעבדה למערכות מבוזרות מאפשרת הדמיה
מתוחכמת של התפשטות שריפות, טרור ומגפות. התוכנה, המדמה מאבק בין
"גורם שלילי" כלשהו )חיידק, שריפה, טרור וכיו"ב( לבין סוכנים שמטרתם
לחסלו, פותחה על ידי צוות סטודנטים במעבדה, בהנחייתו של ד"ר רן אל יניב.
הסטודנטים יניב אלטשולר )בוגר תוכנית המצוינים של הטכניון(, ליזה פיירמן
)כלת פרס בטחון ישראל( ודורלי פרובר פיתחו מערכת המדמה "משחק
מלחמה" שבו משתתפים חיידקים ומולם סוכנים שמטרתם לחסלם. אחד
הרכיבים המרכזיים במערכת הינה טכניקה חדשה בשם "תכנות גנטי גיאוגרפי",
המאפשרת הדמיה הכוללת את האלמנט הגנטי )אבולוציה( והגיאוגרפי
)התפשטות, תנועה ואינטראקציה במרחב(.
החיידקים הווירטואליים צוידו ביכולות שונות, כגון המתנה בשלב דגירה )בו
הם אינם נראים על ידי הסוכנים(, לוגיקת-התנהגות מתפתחת )אבולוציונית(,
וריבוי שבמהלכו נוצרות וריאציות חדשות שלהם - בדומה למוטציות אמיתיות.
מול החיידקים הועמדו כאמור סוכנים ממוחשבים חכמים הנלחמים בהם בכל
כוחם. החיידקים הינם "קצרי רואי", אינם מתקשרים זה עם זה, ופועלים על
פי לוגיקה ראשונית פרימיטיבית יחסית.
הסימולציה האמורה מסוגלת לדמות גם מגוון רחב של תופעות, ביניהן
התפשטות של וירוסי-מחשב, שריפות ואפילו טרור עולמי. ערן איסלר מסביר
כי מדובר בפלטפורמה מחקרית גנרית, עליה ניתן לעשות מחקרי-המשך
מעניינים. איסלר מציין גם כי פיתוחה של המערכת התאפשר הודות לציוד
המתקדם שישנו במעבדה, שחלק ניכר ממנו נתרם על ידי גורמים שונים
בתעשייה.
ÌÈگ†ÌÈ·ÂË Ê‡ß‚‰†·ˆ˜·
≤¥
במעבדה למערכות מבוזרות מתקיימים מחקרים
יישומיים בתחום המיחשוב המבוזר.
במעבדה,המהווה מוקד ידע בתחום, מתנהלים
שיתופי פעולה רבים עם גופים אקדמיים וחברות
היי-טק בארץ ובעולם.
מה הן בעצם מערכות מבוזרות? מנהל המעבדה
ערן איסלר מסביר כי מערכת מבוזרת היא מערכת
המורכבת ממספר מחשבים הפועלים יחד כמערכת
אחת. כיום קיימות מערכות מבוזרות כמעט בכל
תחום - הן בעולם המיחשוב והן בחיי היום-יום.
כמה דוגמאות בולטות: האינטרנט )כולל דואר
אלקטרוני ומנועי חיפוש(; מערכות המיחשוב של
בנקים, בורסות ומפעלים תעשייתיים; בקרת טיסה,
מערכות מידע, מערכות עתירות חישוב לחיזוי
מזג אויר וסימולציות בכל תחומי המדע.
הדוגמא המוכרת ביותר למערכת מבוזרת
מרובת-מחשבים היא האינטרנט. ברשת זו פועלים
מאות אלפי מחשבים כמערכת אחת בצורה שקופה
(URLלמשתמש. מהרגע שגולש לוחץ על כתובת )
ועד שמופיע דף חדש על הדפדפן שלו מתנהלת
פעילות בין מחשב הגולש למחשב אתר האינטרנט,
תוך גישור של מערכות מחשבים רבות בדרך.
מבחינתו של המשתמש מדובר במערכת אחת.
למערכות מבוזרת יתרונות רבים, ביניהם שיפור
ביצועים, חסינות לנפילות, יכולת הרחבה, יכולת
עבודה של מספר סוגי מחשבים ומערכות הפעלה.
שיפור של מערכת מבוזרת מוביל לשיפורי
ביצועים בתחומים רבים ומגוונים. דוגמא טובה
.(GRID) לכך הוא השימוש בטכנולוגיית שריג
טכנולוגיית שריג היא טכנולוגיה המאפשרת
להשתמש במחשבים מרוחקים לצורך ביצוע
ריצות עתירות חישוב. "אצלנו במעבדה", מסביר
ערן איסלר, "מותקן שריג המאפשר ניצול כל
מחשב בזמן שהוא פנוי, בלי להפריע בשימוש בו.
כך אנו מנצלים יותר ביעילות משאבי מיחשוב
קיימים ומקבלים חינם מאות אלפי שעות חישוב
למחקרים שנעזרים בשרותי השריג שלנו".
אנשי המעבדה הם פרופסור-חבר אסף שוסטר
)ראש המעבדה(, ד"ר רועי פרידמן, ד"ר ארז פסטרנק,
ד"ר רן אל-יניב, ד"ר אבי מנדלסון, ומנהל המעבדה
ערן איסלר. מידע נוסף ניתן למצוא באתר המעבדה:
. http://www.cs.technion.ac.il/Labs/dsl
˙¯Ê·ӆڄÈÓ†˙ÈȯÎ
המעבדה לכריית מידע ולמידת מכונה פועלת
בסמוך למעבדה למערכות מבוזרות ומשתמשת
באותם משאבי מיחשוב. המיזוג המנהלי והמערכתי
בין שתי המעבדות יצר סינרגיה מחקרית חדשנית:
כריית מידע מבוזרת.
כריית מידע הינה תחום בו מחשב מבצע אנליזה
של אוסף נתונים על מנת "לכרות" )מלשון "מכרה"(
ממנו ידע בעל ערך. הרעיון שב"כריית מידע מבוזרת"
הינו לכרות מידע ממאגרים מבוזרים. דוגמה לכך
היא רשת חנויות ארצית המעוניינת לחקור את
הרגלי הקנייה של הקונים שלה מבלי לרכז את
המידע במאגר אחד. במעבדה פיתחו שיטה ייחודית
לעשות זאת ביעילות ובמהירות.