Page 22 - מגזין הטכניון | סתיו 2004

≤∂
מומחים הגדירו את מחקרה כאחד החשובים בתחום התחבורה. לא היה כלי
תקשורת, אלקטרוני או מודפס, שלא התייחס אל המחקר. אתרי האינטרנט
הוצפו בתגובות, והנושא הכאוב של תאונות הדרכים עלה מדרגה בסדר
העדיפויות הציבורי. אבל חנין פרח מנצרת, שערכה את המחקר, רק אומרת
בצניעות: "אני מקווה שבמחקרי הצלתי חיי אדם".
חנין פרח )"כולם קוראים לי פרח חנין"( נולדה בנצרת למשפחה קטנה - הורים
ואחות אחת, המבוגרת ממנה בארבע שנים. ההורים השקיעו את כל מרצם
בחינוכן של שתי הבנות, שאכן סיימו את לימודיהן בבית הספר הבפטיסטי
בנצרת, במגמה המדעית, בהצטיינות. משם המשיכו השתיים ללימודים גבוהים
- חנין פנתה לטכניון ואילו אחותה סיימה לימודי תואר שני בהצטיינות
בביבליותרפיה )ריפוי באמצעות ספרות( באוניברסיטת חיפה.
"התלבטתי בין שני תחומים שונים לגמרי", מספרת חנין, "ריפוי בעיסוק והנדסה,
ובסוף הלכתי ללימודי הנדסה אזרחית, וטוב שכך. אני אוהבת מאוד את התחום
ורוצה להמשיך בו. תחום המחקר מעניין אותי יותר מהעבודה בשטח. במהלך
לימודי עבדתי במשרד פרטי, ולא חשתי שזה מה שאני רוצה לעשות".
חנין אוהבת את הטכניון. בתואר הראשון שלה היא התמחתה בשרשרת
קונסטרוקציה כפולה ובתחבורה, והחליטה להעמיק את הידע שלה בתחום
התחבורה - שאיפה שאותה הגשימה בלימודיה לתואר שני.
"לא היה לי קל", היא מספרת. "המעבר מבית הספר היישר לטכניון לא היה
פשוט. בתחילת לימודיי בטכניון הבנתי שהלימודים כאן כרוכים במאמץ רב,
בהתמודדות עצמית ובלוח-זמנים צפוף ועמוס. לא הייתי "בהלם", אבל היה
עומס. היום כבר קל לי יותר, כי לומדים כאן גם איך ללמוד, ואיך לארגן היטב
את סדר היום".
המחקר האמור העלה כי ליקויי תשתית "תורמים" %04-%55 להסתברות
להתרחשות תאונות דרכים. במחקר, הראשון מסוגו, נבדקו 82 קטעי כבישים
בצפון הארץ ובוצע ניתוח מפורט של נתוני תאונות דרכים שאירעו בהם בשנים
.2001-1997
˙ÈÚ„Ó†˙È˙ÂÓΆ‰Î¯Ú‰
"ממצא זה לא כומת עד היום בשום מחקר קודם, ובזה ייחודו של המחקר", אומר
פרופסור אבישי פולוס, שיחד עם פרופסור משה פולטשק הנחה את חנין פרח
במחקרה. "עד היום היו רק דיבורים על התשתית כגורם משפיע על תאונות
הדרכים, ללא יכולת להעריך באופן מדעי את תרומתה המדויקת להתרחשות
תאונות. לכן יש למחקרה של חנין פרח חשיבות עצומה במלחמה בתאונות,
ובהקצאת משאבים לשיפור התשתית".
לצורך המחקר נבחרו באופן אקראי 82 קטעי כביש בין-עירוניים, חד-מסלוליים
ודו-נתיביים בצפון הארץ ונאספו נתונים על מאפייני התשתית שלהם, כגון רוחב
הנתיבים והשוליים, אחוז הדרך עם מעקה בטיחות, אחוז הדרך עם איסור לעקיפה,
טופוגרפיית האיזור בו עובר הכביש, ומאפייני צדי הדרך כולל גובה ה"מדרגה"
בין קצה השוליים לשולי הדרך. במשך חודש ימים יצאה חנין לכבישים, מדי
בוקר בשעה חמש, יחד עם ג'אק, סטודנט נוסף.
חנין הפעילה שלוש שיטות ניתוח סטטיסטיות בלתי תלויות שנתנו תוצאות
דומות, מהן עולה גם כי ברמת ביטחון של %59 יכולה תשתית טובה להפחית
את שיעור התאונות ב-%05 בממוצע, וברמת ביטחון של %99 - ב-%44 בממוצע.
חנין לא הופתעה מהתוצאות. "אני נוהגת בעצמי, רואה את השוליים המוגבהים
ויודעת שאסור לסטות מהכביש בשום פנים ואופן", היא אומרת. "אני כל הזמן
מסתכלת על הכביש. אי אפשר לנהוג בלי לראות את המפגעים האלה,
שנובעים לדעתי בעיקר מבעיות תקציב, אבל גם מחוסר מודעות. למשל, כבישים
רובדו מחדש וכך הוגבהו. ראיתי שוליים עם מדרגה המגיעה לעיתים לגובה של
51 סנטימטרים. זהו מתכון בטוח להתהפכות".
מאז המחקר חנין נוהגת אחרת. "יש לי מודעות רבה יותר היום, ואני יודעת
שכבישים רבים מסוכנים מאוד. נכון שתשתיות הן לא הכל, אבל לתשתית תרומה
גדולה בקביעת חומרת התאונה ותוצאותיה".
ÌÂÏ˘†‡Â·È†„ÂÚ
חנין מאמינה שיהיה פעם שלום בחבל הארץ הקשה שלנו, ומסיקה זאת מהקמפוס
הטכניוני. "אפשר להסתדר יפה אם יש מטרה משותפת. פה כולם רוצים לרכוש
דעת, והשלווה כאן היא ההוכחה לכך שיכול להיות שלום", היא אומרת. "תלוי
לאן מפנים את כל האנרגיה. זה רק עניין של סדר עדיפויות".
כמומחית בתשתיות היא אכן חושבת שההשכלה היא תשתית השלום, אבל
הגורם האנושי הוא הקובע. - השלום - דווקא בתחום הזה
˘È·Î‰†˙‡†‡Â¯˜Ï
ÌÈί„†˙Â‡˙†ÔÈ·†¯˘˜‰†˙‡†˜„·˘†¨Â‚ÂÒÓ†Ô¢‡¯†È˙ÂÓΆ¯˜ÁÓ†‰Î¯Ú†Á¯Ù†ÔÈÁ
‰‡˙φ˙¯·˙Ò‰‰†ÔÓ†µ∞•≠Ά¢˙Ó¯Â˙¢†˙È˙˘˙‰†ÈΆ‰˙ÏȂ†¨ÌÈ˘È·Î‰†˙ÂÈ˙˘˙Ï
Ï È Ù Â ¯ Ù
"אני מקווה שבמחקר שלי הצלתי חיי אדם". חנין פרח