Page 25 - מגזין הטכניון | סתיו 2004

פרופסור אל גולדברג מאוניברסיטת קולומביה
בניו יורק, שלימד סוציולוגיה. תחום מדעי
ההתנהגות שבה את לבו של עוזי. הוא התקבל
למסלול ישיר לדוקטורט, בתחום המערכות
הסוציו-טכניות, שהיה אז תחום חדש יחסית.
פרופסור בלהה מנהיים ופרופסור איזי דראל הנחו
אותו. התזה שלו הייתה על "איכות חיים בעבודה,
האופטימיזציה של הדרישות הסוציו-פסיכולוגיות
של הפרט והקבוצה, מול הדרישות הטכניות של
המפעל".
"בדקתי 084 תחנות עבודה ב-21 מפעלים", הוא
מספר. "היו שם ארבעה מפעלים קיבוציים, ארבעה
הסתדרותיים וארבעה פרטיים. פיתחתי מדדים
חדשים - איך למדוד טכנולוגיה - וגם השתמשתי
במדדים התנהגותיים שכבר היו קיימים".
בשנת 6791 קיבל עוזי דה-האן את הדוקטורט
מהטכניון. בינתיים גם הספיק לשרת בצה"ל כחובש
קרבי.
בשנת 2791 ישב דה-האן במועדון הסגל, שתה
קפה וקרא את ה"ג'רוסלם פוסט". לחדר נכנסה
קבוצה עליזה ורועשת, שהובאה מארגנטינה על
ידי הסוכנות היהודית. ביניהם הייתה צעירה יפת
עיניים בשם סילביה הנץ. לא חלף זמן רב והיא
הייתה לסילביה דה-האן.
בשנת 6791 יצא הזוג הצעיר ללוס אנג'לס, שם
עשה עוזי את הפוסט-דוקטורט. אחר כך הם עברו
להולנד, שם עבד עוזי כעוזר מנכ"ל בחברה בת
של "פיליפס", אשר עברה רה-ארגון גדול.
בשנת 8791, בן 53 בלבד, כשהוא אב ליעל ולדויד,
הציעה "פיליפס" לעוזי לנהל מפעל עם 052
עובדים. הוא דווקא חשב לחזור לטכניון, אבל לא
נמצא לו תקן. שלוש וחצי שנים לאחר מכן הוא
כבר כיהן במטה החברה, כיועץ בכיר. "פיליפס"
רכשה את "גרונדיג" ועוזי מצא את עצמו על הדרך
בין הולנד, גרמניה ודרום אמריקה.
בתפקידו הבא התבקש לבנות אסטרטגיה
תעשייתית למזרח הרחוק. הוא ישב בסינגפור,
קוריאה, טייוואן ויפן וכתב דו"ח מקיף. מנהלי
"יפה, "פיליפס" קראו את הדו"ח, התרשמו ופסקו:
תתחיל ליישם". משפחת דה-האן התיישבה בטוקיו
למשך חמש שנים. תפקיד חדש בהתקדמות
המטאורית של עוזי בענק ההולנדי החזיר אותם
להולנד; עוזי מונה כמנהל הרכש של חטיבת
ה"אלקטרוניקה הצרכנית". תקציבו השנתי היה
חמישה מיליארד דולר בשנה. שוב הוא היה על
המטוסים, נע ונד בין 04 מפעלים ברחבי תבל.
ואז בא התפקיד הבא - מנהל חטיבת התקשורת
ב"פיליפס", עם מכירות במיליארד וחצי דולר
בשנה. אחרי שנה וחצי נמכרה החטיבה ל"לוסנט",
בלי היחידה לטלפונים סלולריים. עוזי כבר היה
בדרכו לתפקיד הבכיר הבא - מנהל הרכש העולמי
עם 001 עובדים ורכש בארבעה וחצי מיליארד
דולר בשנה. לאחר שנתיים בתפקידו הבכיר גונבה
שמועה לאוזנו: אנשי "פיליפס" חושבים על הקמת
סניף בישראל.
הוא מיהר אל הבוס שלו. "בשום פנים ואופן לא
תיסע לישראל", הגיעה התשובה המיידית. "אתה
בכיר מדי".
"אבל אתם מחפשים יהודי, דובר עברית שמבין
בטכנולוגיה. אין לכם ברירה. זה אני".
בספטמבר 8991, בגיל 55, הגיע עוזי לישראל
במטרה להקים את "פיליפס ישראל". היה לו תקציב
למזכירה. מחדר במלון הוא החל לפעול, לראיין
אנשים, להיפגש עם חברים. הוא שאל שאלות
פשוטות, כמו איזו משכורת הוא צריך להציע.
לאחר זמן הוא שכר את שירותיהם של יועץ וחברה
לגיוס כוח אדם. אחרי חודשיים כבר עבר למשרד
קטן, אצל אחד ממפיצי מוצרי "פיליפס". ראשי
החברה החלו להגיע לביקורים בישראל. עוזי,
שקשריו בארץ היו רבים, הציג בפניהם עשרות
חברות מובילות. ניכר היה כי הם נדהמים
מהטכנולוגיה ומהרמה הטכנולוגית שהתגלו
בפניהם. עוזי הבין של"פיליפס" עומדת להיות
פעילות רבה בארץ.
סילביה והילדים נשארו בהולנד. הוא מצא עצמו
שוב לבד, אבל לא בודד, אלא מוקף בעשרות
חברים שעימם שמר על קשר במרוצת השנים.
הוא גייס את רונן גדות לפיתוח עסקי והחל
להשקיע בחברות קיימות.
בתחילת שנת 0002 הייתה כבר השקעה ראשונה,
בחברת "מטרולייט" מנתניה ובחברת "אינטרספרק"
שהוקמה בידי פרופסור יורם פלטי מהפקולטה
לרפואה. בסך הכל השקיעה "פיליפס" מאז בחמש
חברות וקנתה שלוש חברות. רכישת "אלביט
הדמיה", שנעשתה בעיקר בגלל המכשיר שלה
להדמיה ממוחשבת, התגלתה כהצלחה גדולה.
התוצאה של פעילות "פיליפס" בישראל הייתה
מרשימה במיוחד: מחזור שנתי של 053 מיליון
דולר וכ-005 עובדים. הנהלת "פיליפס" חיככה
ידיה בהנאה. גם עוזי, שמצא את עצמו מיישם את
כל מה שלמד בטכניון ובמשך שלושה עשורים
בעבודה. האינטגרציה בין התרבויות השונות -
אירופה, ישראל, ארה"ב והמזרח הרחוק - ריתקה
אותו. אבל את הקריירה המרתקת והמזהירה שלו
הוא זוקף אך ורק לזכות הטכניון.
לפני כשנה פרש עוזי דה-האן מ"פיליפס", עטור
שבחים - וגם פנסיה נוחה ומרופדת.
ø‚„φ˙Îω†‡Ï†‰Óφʇ
הוא צוחק. "כי הייתי משתגע. זה לא אני".
לכן, כשפרופסור מרים ארז הציעה לו להצטרף
לשורות הסגל האקדמי בטכניון נענה עוזי דה-האן
לאתגר - לא בלי היסוס. הוא דיבר עם פרופסור
דב מונדרר, דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה
וניהול, והצטרף. היום הוא לא מתחרט. "זו טכנולוגיה
במיטבה", הוא מסביר. "זו סביבת עבודה נעימה.
האנשים ישירים ולא מנופחים. חשבתי לחזור
להולנד והחלטתי להישאר בארץ. זה לא קל, כי
בת זוגי הנוכחית גרה בהולנד, וגם בתי יעל. בני
דוד דווקא עלה לישראל לפני כמה חודשים.
האתגר כאן רב. התחלתי בשנת 3002 כמדען אורח,
והיום אני פרופסור מן המניין בתחום של יזמות
וניהול בינלאומי. אני כאן כדי לפתח את כל תחום
היזמות, במחקר והוראה".
ÆϷ˜ӉӆÍÂÙ‰†ÏÂÏÒÓ†¨‰˘ÚÓφ¨˙È˘Ú
"זה נכון, אבל העובדה שעשיתי בטכניון דוקטורט
סייעה מאוד. מה שקשה הוא הגישור בין העולם
האקדמי ועולם העסקים. אני רוצה לגשר בין שני
העולמות, כי לשנות אותם אי אפשר".
≤π
Ï È Ù Â ¯ Ù