"31, 03, 0", אומר אסף סבן בפשטות, כשהוא מספר
על "הישגיו" במתמטיקה בשנת הלימודים שעברה.
ואז נכנסו המתנדבים בוגרי הטכניון לתמונה, ואסף
ניגש לבחינת הבגרות עם ציון "מגן" 001.
"היום הציפיות שלי מעצמי גבוהות יותר", הוא מגלה.
"עברתי את מחסום הפחד מהמתמטיקה. גם הציונים
שלי בשאר המקצועות השתפרו. קודם קיבלתי
06-07 ועכשיו יש לי ממוצע של 58".
המפגש של אסף עם הציון 001 במתמטיקה היה
דרמטי, אך לא פחות מכך נגע ללבו נושא ההתנדבות.
"המפגש הראשוני עם המתנדבים הפתיע אותי",
הוא מודה בחיוך מבויש. "עכשיו אני יודע שבעתיד
אני רוצה לעזור לאחרים, כמו שעזרו לי".
"עיר מצויינת" - זה השם שנתן יו"ר ארגון הבוגרים
לשעבר, יהודה זיסאפל, לפרויקט הייחודי. עתה
מציין הפרויקט יותר משנתיים להיווסדו, ואפשר
כבר לעשות סיכום ביניים. הכל התחיל מהחזון של
חברות "רד-בינת" שבשליטת האחים יהודה וזוהר
זיסאפל. "להיות גאים כחברה ישראלית התורמת
לצמיחת המשק הישראלי ולבניית חברה איכותית
ומוסרית", נאמר בחזון. כאשר תרומתן לצמיחת
המשק הישראלי היתה לעובדה, והצלחת החברות
עוררה השתאות והתפעלות, הגיעה העת להגשמת
החלק השני של החזון - התרומה לקהילה. בשקט
ובצנעה עושים האחים זיסאפל רבות למען הקהילה
הישראלית. הם משקיעים זמן ומשאבים בכיתות
מחשב, בהדרכה בפנימיות ובבתי ספר ובמלגות
לסטודנטים. "הנושא של מעורבות בקהילה אינו זר
לנו", אומר יהודה. "בטכניון זה החל מרצוננו לגייס
חברים לארגון הבוגרים".
הפרויקט הראשון שעשו בוגרי הטכניון בהנהגתו
נקרא "3-5", כשהמטרה היא: להעלות את התלמידים
מרמה של 3 יחידות לימוד ל-5 יחידות, במתמטיקה,
כימיה ופיסיקה, בערים תל אביב, חיפה ויקנעם. זה
החל בשנת 9991 וכולם הופתעו מהתוצאות. עוד
יותר הפתיעו התוצאות בפריפריה, שהיו לאין ערוך
טובות יותר מאלה במרכז. רחל קשת, המרכזת את
הנושא בארגון הבוגרים, מסבירה זאת במוטיבציה
הרבה שיש לתלמידי הפריפריה ובהערכה הרבה
יותר שיש שם לחינוך.
שלוש שנים מאוחר יותר, עם קבלות ההצלחה
בידיהם, הסתערו בוגרי הטכניון על בת ים. העיר
נבחרה בזכות קרבתה הגיאוגרפית לבוגרי הטכניון,
אבל גם משום שמערכת החינוך שלה ידועה
באיכותה. ואכן, רחל קשת מצאה בעיר אנשים
מצויינים, נכונים לשתף פעולה והרבה פתיחות, חום
והתלהבות. משרד החינוך אהב את הרעיון והיקצה
לביצועו רכזת כוח אדם בחצי מישרה. את המתנדבים,
אומרת רחל, לא היה קשה לגייס.
שרון גנות, רכזת כוח אדם בחברת "סרגון", חברה
אחות ל"רד" המייצרת מערכות תקשורת אלחוטית,
מספרת כיצד מגייס יהודה מתנדבים. "הוא הלך
במסדרונות 'רד' עם גלי תיבון, מנהלת בית הספר
'אורט הבונים', ומולם הופיע שרגא כ"ץ, מנכ"ל 'סרגון'.
יהודה הכיר ביניהם ואמר לשרגא: 'אתה מוכרח
להיפגש עם גלי. בוגרי הטכניון מתנדבים בבית
ספרה ועושים עבודה נפלאה'. שרגא אמר שייפגש
אתה ברצון וחזר למשרדו. על צג המחשב שלו כבר
הייתה הודעת דוא"ל שיצאה מיהודה בתפוצה ענקית:
"כל הכבוד לחברת סרגון שתשלח מתנדבים לעבוד
עם תלמידי אורט הבונים בבת ים".
"נפגשנו, שרגא ואני, עם גלי תיבון", נזכרת שרון.
"היא בחורה כובשת, אי אפשר לעמוד בפניה. היא
הביטה בנו ואמרה בפשטות: 'תעזרו לנו'. אמרנו לה
ש'סרגון' עדיין אינה חברה מרוויחה, ולכן כסף לא
נוכל לתת, גם לא מחשבים. אבל הבטחנו שנפנה
לעובדים והוספנו: 'בלי נדר'. לתדהמתנו שבעה נענו
מייד לאתגר. גם אני עצמי התנדבתי, ואפילו צירפתי
את אחותי שירלי, העובדת בבזק".
גלי תיבון אומרת שבין התלמידים לבין מתנדבי
"סרגון", היתה אהבה ממבט ראשון. לא חלף זמן רב
והתלמידים הוזמנו לביקור בחברה, הביטו סביב
בעיניים סקרניות ונשמו אווירה של היי-טק. היום
הם כבר נקראים "כיתת ההיי-טק" בבית הספר,
והדימוי העצמי שלהם עלה פלאים. כששאלו את
שרון "איך מגיעים למקום נפלא כזה"? היא הביטה
היישר בעיניהם וענתה: "תלמדו טוב, אז תגיעו".
כאשר רחל קשת הגיעה לגלי תיבון לפני יותר
משנתיים והציעה את עזרתם של בוגרי הטכניון,
גלי קפצה מיד על המציאה. "רוב תלמידי זקוקים
לתמיכה רגשית ולימודית", היא מסבירה.
"המתנדבים, כולם מעמדות בכירות, מגיעים לבית
הספר מדי יום שישי כבר יותר משנתיים. לכל אחד
יש 2-8 תלמידים מכיתות י"א-י"ב. למשל איציק
קהת, שאשתו דבורה מנהלת בית ספר תיכון בעיר,
או יעקב שולמן שהביא עימו את כל משפחתו.
אשתו אהובה מלמדת הסטוריה, בניו והחברה של
אחד הבנים - מתמטיקה. הקשר עם המתנדבים
מצוין. אני יכולה לומר בביטחה שחלק מהתלמידים
לא היו עוברים את בחינת הבגרות בלי המתנדבים".
øÌȷˆÌȇ†ÌÎÏ˘†ÌȯÂÓ‰˘†¯Ó‡†‰Ê
"המתנדבים עובדים עם קבוצות קטנות. %08
מההורים בגוש דן לוקחים לילדיהם מורה פרטי.
אצלנו ההורים לא יכולים להרשות זאת לעצמם, אז
המתנדבים עונים על הצורך הזה. אז הבעיה אינה
המורים שלנו, אבל בהחלט זה מצביע על בעיה
במערכת החינוך".
גלי מבהירה כי לשיפור ההישגים במתמטיקה
ובפיסיקה, יש גם ערך מוסף. "התלמידים מקבלים
מסר ברור - אני לא רק מקבל, אני גם נותן. הם
רואים שהמתנדבים לא באים אליהם בגלל הכבוד
או בגלל יהודה זיסאפל, אלא בשבילם - ורק בשבילם.
את ההבדל העצום בכיתה הזו עשו בני אדם, לא
תקציבים. רק חום אנושי ונכונות".
חנה דלה-און, מנהלת מקיף שז"ר, התוודעה לפרויקט
הייחודי דרך אגף החינוך בעירייה. דרורה כהנא,
≥µ
∞†¨≥∞†¨±≥
ª‰¯·Ú˘†ÌÈ„ÂÓÈω†˙˘·†¨ÌȆ˙·Ó†Ô·Ò†ÛÒ‡†Ï˘†‰˜ÈËÓ˙Ó·†ÂÈÂȈ†Âȉ†‰Ï‡
±∞∞†ÔÂȈ·†‰˘‰†˙‡†ÌÈÈÒ†‡Â‰†‰ÂÓ˙φÂÒΆÔÂÈÎˉ†È¯‚·†Ô‚¯‡†È·„˙Ó˘†¯Á‡Ï
יהודה זיסאפל )משמאל(
וראש העיר בת ים
שלומי לחיאני מתחת
לפסל "האדם החושב"
בחברת "רד"
‰ Ï È ‰ ˜ ‰ Â † Ô Â È Î Ë ‰