Page 12 - מגזין הטכניון | סתיו 2004

בוגרי הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל פזורים
במגוון רחב של מוסדות, ארגונים וחברות. רבים
מהם עובדים בגופים גדולים כגון התעשייה
האווירית, חיל האוויר ורפא"ל; אחרים - בחברות
היי-טק העוסקות בנושאים שונים. בוגרים אלה
עוסקים בתכנון, פיתוח וייצור של מערכות למסוקים
ומטוסים, מנועים וטילים, מערכות נשק, מתקני
שיגור ולווינים, וכן מערכות לשימושים רבים אחרים.
המגוון הרחב של תחומים הקשורים לנושא
האווירונוטיקה והחלל והצורך בהבנת האינטראקציה
שביניהם מחייבים את הפקולטה להכשיר בוגרים
בעלי השכלה רחבה. לשם כך, מסביר דיקן הפקולטה
פרופסור דן גבעולי, מוקדשות שלוש השנים
הראשונות של התואר להקניית בסיס מדעי רחב,
הכולל את כל יסודות המקצוע: אווירודינמיקה,
מבנה, הנעה, בקרה, חלל, תכן וייצור, מכניקת הטיס,
והאינטגרציה של כל אלה. בשנים אלו תוכנית
הלימודים היא קשיחה למדי. חירות בבחירת
מקצועות לימוד מתקדמים, ועמה ההעמקה בתחום
ספציפי, מוענקת בשנת הלימודים האחרונה,
וכמובן בלימודים לתואר גבוה.
ÔÈÈËÒ„Ï‚†Ï˘†Â˙ÂÎÊ·
הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל נולדה בשנת
4591 כ"מחלקה להנדסה אווירונאוטית", לאחר
שפרופסור סידני גולדסטיין שכנע את נשיא הטכניון
דאז יעקב דורי, את אנשי משרד הביטחון ואת ראש
הממשלה דוד בן גוריון בחשיבותה של מחלקה כזו.
אברהם כוגן, יוסף זינגר ומאיר חנין ז"ל, שלושה
פיסיקאים ומהנדסים צעירים, נשלחו ללמוד לתואר
דוקטור בחו"ל, ולאחר מכן היוו חלק מרכזי בסגל
המחלקה.
"בלי גולדסטיין לא היתה פקולטה", אומר פרופסור
כוגן. פרופסור גולדסטיין, שהקים את הפקולטה
לאווירונוטיקה במנצ'סטר אחרי מלחמת העולם
השנייה, בא לישראל עם נסיון רב. ואכן, כפי שצפה
כשהקים את הפקולטה הטכניונית, התעשיות
הבטחוניות באו לבקש את עזרת הפקולטה. "כיום,
במבט לאחור", אומר פרופסור זינגר, "קשה שלא
להתפעל מהתפתחותה המטאורית של הפקולטה
ומהשגיה בחמישים שנה בלבד".
משה ארנס, בעבר חבר סגל, אמר בארועי היובל
של הפקולטה כי "נאלצנו להתמודד שנים רבות עם
הממסד הבטחוני ועם חיל האוויר, שהטילו ספק
ביכולתם של המהנדסים המקומיים לפתח מטוסים,
טילים ומערכות נשק שיהיו טובים מאלו שניתן
לרכוש בחו"ל".
במחזור הראשון, בשנת 4591, לימדו תשעת חברי
הסגל של הפקולטה 21 סטודנטים. כיום הסגל גדול
בהרבה, וגם מספר הסטודנטים זינק לכ-07 בוגרים
בשנה. מספר הבוגרים )בעלי תואר ראשון(
ש"הצטברו" במהלך השנים - כ-004,2. מספר הנשים
בפקולטה גדל בהדרגה, וכיום מהוות הנשים חמישית
מהסטודנטים. כמחצית מהסטודנטים הינם
..עתודאים, המתגייסים לאחר הלימודים לחיל האוויר
הבוגרים משתלבים באקדמיה - בעיקר בטכניון -
ובתעשיות השונות. רבים מהבוגרים הם כיום חברי
סגל בפקולטות שונות בטכניון. אחרים תפסו עמדות
מפתח בתעשיה האווירונוטית והבטחונית. בין
הבוגרים הידועים ניתן למנות את מנכ"ל רפא"ל
לשעבר, יצחק גת; סמנכ"לים בתעשייה האווירית;
ואת אלוף )מיל'( דוד עברי, שהיה מפקד חיל האוויר
ולאחר מכן שימש במגוון תפקידים ממשלתיים;
מרבית הרלצ"דים - "המהנדסים הראשיים" של חיל
האוויר )בדרגת תא"ל( - היו בוגרי הפקולטה; וכמותם
גם שניים מראשי פרויקט החץ - חתני פרס בטחון
ישראל יאיר רמתי ועוזי רובין.
תחום האווירונוטיקה והחלל הינו, כאמור, תחום
אינטגרטיבי המחייב לימודים אינטגרטיביים, חינוך
לחשיבה מערכתית ופיתוח ידע בינתחומי. זהו
"הראש האווירונוטי", כפי שמכנה זאת פרופסור
גבעולי. תפיסה זו של הלימודים בפקולטה נועדה
להכשיר את "המהנדס המאוזן" - אותו מהנדס בעל
בסיס-ידע רחב, המאפשר לו לבצע פרויקטים
מורכבים. בשני הסמסטרים האחרונים מוטל על כל
סטודנט ביצוע פרויקט מקיף, המביא לידי ביטוי
את אותו ידע.
¢˙ÈÓ‡φ‰ÓÈ˘Ó¢
הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון היא
הפקולטה היחידה בתחומה בישראל. "מעובדה זו",
אומר פרופסור גבעולי, "נגזרת מחויבות. מלבד
המחקר וההוראה, העומדים במרכזה של כל פקולטה,
מוטלת עלינו גם משימה לאומית". הפקולטה נוסדה
בברכתו של ראש הממשלה דוד בן גוריון ז"ל, ומאז
ועד היום נותרה מרכיב חיוני בביטחון הלאומי של
מדינת ישראל.
אופיו הייחודי של התחום מחייב גם קשר הדוק עם
התעשייה. מאחר שבפקולטה מרוכז נתח משמעותי
מן הידע האווירונוטי הקיים בישראל, משמשת
הפקולטה אבן שואבת לגורמים תעשייתיים הזקוקים
לסיוע או לידע. קשר זה מועיל כמובן גם לפקולטה,
בין השאר במימון מחקרים על ידי גופים בטחוניים.
ביתן התעופה והחלל, שהוקם לאחרונה במרכז
המבקרים על שם קולר, הינו סמל חשוב לאותו קשר.
המחקר המבוצע בפקולטה הינו מגוון וחדשני, ועומד
בשורה אחת עם המחלקות הטובות בעולם בתחום
האווירונוטיקה והחלל. איכותה של הפקולטה, אומר
פרופסור גבעולי, טמונה בעיקר באיכות הסגל. ואכן,
לחלק מחברי הסגל שם עולמי בתחומי המחקר
שלהם, כמה מהם חברים באקדמיה האמריקאית
להנדסה, באקדמיה הבינלאומית לאסטרונוטיקה
ובאגודות בינלאומיות אחרות. פרופסור יוסף רום
ז"ל, פרופסור יוסף זינגר ופרופסור אבינועם ליבאי
הינם חתני פרס ישראל.
±≤
‰ Ë Ï Â ˜ Ù † Ï ˘ † ‰ ¯ Â Ù È Ò
ÂÈÏÚÓ†≠†¯È‡·†‰˘†ÌÈ˘ÈÓÁ
¨ÌÈÒÂËÓ†ÌȘÂÒÓ†≠†ÌÈÓÂÁ˙†Ï˘†·Á¯†Ô‚ӷ†ÌÂÈΆ˙˜ÒÂÚ†ÏÏÁ†‰˜ÈËÂ¯È‡†˙Ò„‰Ï†‰ËϘى
χ¯˘È†˙È„Ó†Ï˘†‰ÂÁË··†ÈÊίӆͷ„†‰Â‰Ó†≠†˙ÂÒËÂÓ†˙ÂίÚÓ†ÌÈÈÈÂÂφ¨ÌÈÏȈÌÈÚÂÓ
הראש האווירונוטי. פרופסור גבעולי