±∏≤
ÌÈÈÈÚ‰†ÔÎÂ˙
הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל
I S S N 0 7 9 3 - 8 5 4 3
•
ס ת י ו 4 0 0 2
מגזין הטכניון מופיע גם באתר לשכת הדובר בכתובת:
אגף קשרי ציבור ופיתוח משאבים
∫¯Â‡Ï†‡ÈˆÂÓ
אמנון רמון
∫Û‚‡‰†˘‡¯
עמוס לבב
∫ȇ¯Á‡†Í¯ÂÚ†¨ÔÂÈÎˉ†¯·Â„
יצהר ורדי
†∫ͯÂÚ
יונה גלעדי
†∫˙ίÚÓ‰†˙ÊίÓ
טל' 0973928-40, פקס 5915328-40
יצהר ורדי, ניב כהן,
∫ÌÈÙ˙˙˘Ó
עמוס לבב, נטע פרנס, אבי שמול
פול אורלייב, אלי אנגל, יואב בכר,
∫ÌÈÓψ
גוסטבו הוכמן, שאול ויטיס, ישראל סאן,
שלמה שהם, הרצל שפירא, יוסי שרם
דרורה אבישר
∫χ¯˘È·†ÔÂÈÎˉ†È˘¯Â„†˙„‚‡†˙ωÓ
טל' 3671596-30, פקס 2966696-30
טלמור סושרד
∫ÔÂÈÎˉ†È¯‚·†Ô‚¯‡†Ï‰Ó
טל' 0173928-40, פקס 7773928-40
לאה שטיינמן
†∫ÔÂÈÎˉ†È¯‚·†ÌÚ†¯˘˜‰††ÏÚ†‰ÂÓÓ‰
טל' 6862928-40, פקס 5915328-40
גרפיק טאצ', חיפה, טל' 9924768-40
∫ÈÙ¯‚†·ÂˆÈÚ
דפוס מאירי
∫ÒÂÙ„
מחקר ופיתוח
22-18
ÔÂÈÎËφ‚Á
מתנה גדולה מזו לא יכלו שני המדענים הבכירים שלנו, פרופסור מחקר אברהם הרשקו ופרופסור מחקר
אהרן צ'חנובר, להעניק לטכניון עם פתיחת שנת הלימודים תשס"ה. ערב שמחת תורה, 6 באוקטובר 4002,
ייזכר כיום היסטורי בתולדות הטכניון ומדינת ישראל. שני המדענים הדגולים, מהפקולטה לרפואה על
שם רות וברוך רפפורט, זכו בפרס נובל בכימיה על גילויה של מערכת האוביקוויטין האחראית לפירוקם
של החלבונים בכל תא חי. זוהי הפעם הראשונה שמדענים ישראלים החוקרים במוסד ישראלי זכו בפרס
נובל - הפרס המדעי החשוב בעולם. כל עבודתם המדעית של השניים בשלושים השנים האחרונות נעשתה
- וממשיכה להתבצע - בטכניון, במעבדות הפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט. זהו פרס נובל
שכולו "כחול-לבן". בית הטכניון גאה ומתברך בהישגם העצום.
השאלה הגדולה היא אם בעתיד נזכה לחתן פרס נובל ישראלי נוסף בתחומי המדע והטכנולוגיה. פרופסור
הרשקו ופרופסור צ'חנובר העלו שאלה זו בראיונות הרבים שנתנו לכלי התקשורת. כפי שכבר נאמר,
זכייתם של השנים בפרס נובל היא כמו "יין מבציר שנות השבעים". קצרנו היום את תוצאות ההשקעות
שנעשו בחינוך בכל הרמות, החל בגן הילדים וכלה באוניברסיטאות, בשנות השישים והשבעים.
מאז היוודע דבר הזכייה ההסטורית מובעת שוב ושוב הדאגה שמא לא יהיה לישראל בעתיד "בציר" כה
מוצלח. דאגה זו נובעת מן הקיצוצים הקשים בתקציבי ההשכלה הגבוהה בכלל והטכניון בפרט - קיצוצים
הפוגעים קשות ביכולתנו לספק חינוך מהדרגה הראשונה לסטודנטים שלנו ולהעניק תנאי מחקר תחרותיים
לחוקרינו. יש לקוות כי זכייתם של אברהם ואהרן היקרים תביא לשינוי בסדרי העדיפויות של הממשלה,
ותחזיר לאוניברסיטאות את התקציבים הממשלתיים הגדולים שנלקחו מהן בשלוש השנים האחרונות.
קרן אור נוספת במצב התקציבי הקשה שאליו נקלע הטכניון היא הודעתו של הפילנתרופ האמריקני
הנודע אלפרד מאן על תרומה עתידית שלו לטכניון בסך 001 מיליון דולר, שבעזרתה יוקם כאן מרכז
מחקר בתחום ההנדסה הביו-רפואית. גם בתחום חשוב זה ראה הטכניון את הנולד, כאשר הקים לפני
שנות דור את הפקולטה לרפואה. הטכניון הוכיח כי השילוב הזה בין הנדסה, מדע בסיסי ורפואה פורץ
דרכים חדשות, תורם לשיפור בריאותם ואיכות חייהם של מיליוני בני אדם, ומהווה מנוף כלכלי חשוב
למדינת ישראל. בביקורו בטכניון לפני מספר חודשים, ביחד עם רעיתו קלוד, ובראיון עיתונאי רחב יריעה
שפורסם ב"גלובס" זמן קצר לאחר מכן, אמר אלפרד מאן כי הוא לא בחר בטכניון מטעמים ציוניים, אלא
לאחר שערך בדיקה יסודית וארוכה של מוסדות רבים בארה"ב וברחבי תבל. "בהתבסס על מה שלמדתי
על הטכניון ועל העבודה המחקרית הנעשית שם אני משוכנע שזו בחירה נכונה", הדגיש. יש לטכניון זכות
גדולה להיות האוניברסיטה היחידה מחוץ לארה"ב שהפילנתרופ האמריקני הנודע בחר בה כדי להגשים
באמצעותה את חזונו.
תרומה זו, כמו גם תרומות רבות נוספות המגיעות אלינו מידידינו ברחבי העולם, ובמיוחד בארה"ב, מחזקות
באופן ניכר את יכולתנו המדעית, ששמה הולך לפניה ברחבי תבל, והן מהוות קרן אור באפילה. אבל
תרומות אלו אינן פותרות את הקשיים התקציביים אליהם נקלענו בגין קיצוצי התקציב המתמשכים של
ממשלת ישראל, אשר מעמידים בספק את יכולתנו להגשים בהצלחה את משימתנו הלאומית. גם בשנים
הקרובות ניאלץ, לצערי, להמשיך ולהצטמצם בתחומים רבים, ואין ספק שהדבר יפגע ביכולתנו להמשיך
ולהיות אחד ממוסדות החינוך והמחקר המובילים בעולם. חבל שממשלת ישראל מתקשה להבין את מה
שידידינו בעולם מבינים - עתידה של המדינה מוטל כאן על כף המאזנים, וחובתנו להמשיך לחזק ולפתח
את המוסד הנהדר הזה - ביתם של שני חתני פרס נובל הראשונים של מדינת ישראל בתחום המדע.
בחודשים האחרונים מסתמן שינוי מסוים. דומה שהממשלה הבינה, לאחר מאמצי שכנוע שלנו ושל ראשי
המוסדות האחרים, שנמשכו יותר משנתיים, כי עתיד מדינת ישראל טמון בחינוך בכלל ובחינוך
הטכנולוגי-מדעי בפרט. בין משרד האוצר לות"ת - הגוף המתקצב את האוניברסיטאות - נחתם הסכם
על תוכנית חמש-שנתית. תוכנית זו תגדיל בעתיד במידה מסוימת - אם כי לא מספקת - את תקציבי
המוסדות ותביא לייצוב תקציבם. אני שב ומציין את חברי הסגל האקדמי והעובדים המיוצגים על ידי
ארגון המהנדסים, המח"ר והמיקרוביולוגים, שאף הם נרתמו לעזור לטכניון, בתקופה קשה זו, על ידי ויתור
על חלק משכרם ומרכיבים נוספים בתנאי העסקתם. תרומה זו מעידה על מסירותם לטכניון ועל הבנתם
את קשייו, ויש לה חשיבות רבה במגעינו עם גורמי הממשל.
פתחנו, אפוא, את שנת הלימודים תשס"ה עם קרן אור באפילה, בתקווה שהיא תאיר את שמינו גם
בהמשך. אני מאחל לכולנו שנת לימודים פורייה ומוצלחת.
ÔÂÈÎˉ†‡È˘†¨‚ÈÂÏÙ‡†˜ÁˆÈ†¯ÂÒÙ¯Ù