Page 7 - מגזין הטכניון | סתיו 2004

∑
ביוכימיה ותלמוד, רפואה ותיאטרון,
שעונים עתיקים והליכה בים, חזנות
ושירים של ה"ביטלס" - אלה הם רק
כמה מתחומי העניין של פרופסור אהרן
צ'חנובר. את האינטלקט הנדיר שלו -
ה" )אהרנצ'יק(ָ'חֶנכס עצום למדע, קיבל "צ
יחד עם יכולת ביטוי ושטף דיבור - נכס
רב ערך לעיתונאים, המתפעלים בצדק
מהשילוב הנדיר והמפתיע בין חוכמה
ופשטות, תרבות ואפילו בוטוּת. "בכל
מקום אחר בעולם חתן פרס נובל הוא
איש מעונב", כתבה תמרה טראובמן
בעיתון 'הארץ' בעקבות הזכייה, "אבל
צ'חנובר, בן 75, עדיין בא לעבודה בג'ינס
וחולצה כחולה ומכבד את אורחיו בבורקס חמים שהניח על מפית מעבדה".
כאשר הסתערה התקשורת על שני הזוכים, בעקבות ההודעה על הזכייה
בנובל, לא החמיץ פרופסור צ'חנובר את ההזדמנות להזהיר, ולהתריע, ושוב
להזהיר: "אנחנו מדינה שאין לה נפט, אורניום או יהלומים. ראש יהודי - זה
מה שיש לנו. ללכת לקצוץ את הראש הזה - זו התאבדות".
"צריך להבין פה את לוחות הזמנים", הוא מסביר. "סקאלת הזמן של
פוליטיקאי נעה בין פריימריס לפריימריס ובין בחירות לבחירות. במחקר
מדעי לוח הזמנים שונה לחלוטין, ומדובר בעשרות שנים. מה שהורסים
היום יבוא לידי ביטוי עוד 51 או 02 שנה, כשהציוד יתיישן, חוקרים ינטשו
ונעמוד בפני שוקת שבורה. ואז, אם נחליט שאנחנו רוצים לבנות את זה
מחדש, ידרשו לנו לשם כך כמה עשורים".
‰ÙÈÁ≠ÌÈÏ˘Â¯È≠‰ÙÈÁ
אהרן צ'חנובר נולד בחיפה ב-7491, וגדל בהדר הכרמל. בשנות השישים
החל ללמוד רפואה, כעתודאי, בביה"ס לרפואה של "הדסה" והאוניברסיטה
העברית בירושלים, אבל לדבריו "זה לא הספיק לי, אז עשיתי הפסקה כדי
לטעום את טעמו של המחקר".
צ'חנובר עזב את לימודי הרפואה לשנה ועשה עבודת מחקר במחלקה
לביוכימיה בפקולטה לרפואה של "הדסה" בהנחיית הפרופסורים יעקב
בר-תנא ובנימין שפירא, ולאחר מכן סיים את לימודי הרפואה. בשנת 2791
החל את הסטאז' שלו בבית-החולים רמב"ם בחיפה, תקופה שנקטעה
באמצעה על ידי מלחמת יום הכיפורים. לאחר שירות בן שלוש שנים בצה"ל
- כרופא קרבי בשייטת ספינות הטילים של חיל הים ולאחר מכן ביחידת
המחקר והפיתוח של חיל הרפואה - החל צ'חנובר ב-6791 בעבודת
הדוקטורט שלו במחלקה לביוכימיה של הפקולטה לרפואה בטכניון, בהנחייתו
של פרופסור הרשקו. בקיץ 9791, בשהותם של השניים במעבדתו של
פרופסור ארווין רוז במכון לחקר הסרטן בפילדלפיה, ארעה פריצת הדרך.
כך, במהלך חמש שנות מחקר )6791-1891 (, הובילה אותם עבודתם
המשותפת לגילוי מערכת האוביקוויטין שזיכתה אותם עתה בפרס החשוב
¢ÒÏËÈ·¢Â†„ÂÓÏ˙†¨‰ÈÓÈÎÂÈ·
¢˙„·‡˙‰†Âʆ≠†‰Ê‰†˘‡¯‰†˙‡†ıˆ˜Ï†˙ÎÏφªÂφ˘È˘†‰Ó†‰Ê†≠†È„‰Ȇ˘‡¯¢
מכל. ב-1891 נסע צ'חנובר
במסצ'וסטס, MIT לפוסט-דוקטורט ב-
למעבדתו של פרופסור הרווי לודיש. שם,
בשיתוף פעולה עם הפרופסור אלכסנדר
ורשבסקי וסטודנט המחקר דניאל פינלי
מהמחלקה לביולוגיה, עשה פריצת דרך
חשובה נוספת.
פרופסור צ'חנובר מקפיד להעניק את
האשראי למי שראוי לו. הוא שמח על
שזכה ב"מורה מצוין", לדבריו, בדמותו
של פרופסור הרשקו. הוא לא שוכח את
רעיונותיו הקריטיים של פרופסור רוז
ואת תרומתה של ד"ר חנה הלר.
בעקבות ההודעה על הזכייה הוא הבטיח
ש"דבר ראשון שאעשה בכסף הוא לקחת איתי לטיול את קבוצת המחקר הנאמנה
והמסורה שמקיפה אותי. מגיע להם".
אפילו לאלמנט המזל הוא שומר מילה טובה: "בחרנו מערכת שנראתה לנו חשובה,
אבל לא ציפינו עד כמה. למזלנו אף אחד לא שם לב לחשיבות של המחקר שלנו,
וכך עבדנו בלי תחרות קרוב לעשור שנים".
גם בחייו האישיים, ואולי בעיקר בהם, הוא מקפיד להודות למי שאימץ אותו
לאחר שהתייתם בגיל צעיר משני הוריו. "שלוש נפשות הצילו אותי", הוא אומר.
"הדודה שלי, מרים וישניאק ז"ל, שלקחה אותי לביתה לאחר פטירת הורי בגיל
צעיר ואיפשרה לי המשך חיים תקינים; ואחר כך אחי וגיסתי, יוסי ועטרה צ'חנובר,
שלא רק שתמכו בי כלכלית אלא פתחו בפני את ביתם, שהיה לי בית שני לשנים
ארוכות " )יוסי, לשעבר היועץ המשפטי של משרד הביטחון, מנכ"ל משרד החוץ,
יו"ר דירקטוריון אל-על ואיש עסקים, מבוגר מאחיו אהרן ב-41 שנה(.
מנוחה, רעייתו של פרופסור צ'חנובר, היא מנהלת המחלקה הגריאטרית בבית
החולים "כרמל" בחיפה. לדבריו היא בחרה במקצוע שהוא מלאכת קודש.
"גריאטריה היא תחום שכמעט אף אחד לא רוצה לעסוק בו. מי שבוחר במקצוע
המפרך הזה עושה את זה מתוך שליחות".
בערב שמחת תורה עמד פרופסור צ'חנובר לצאת לקניות כשלפתע הודיע לו
בנו, צחי, על שיחת טלפון משוודיה. "ואז הקול מהצד השני של הקו אומר לי:
נעים מאוד, מדבר המזכיר של האקדמיה הלאומית השוודית למדעים. אני מברך
אותך על בחירתך לחתן פרס נובל בכימיה לשנת 4002".
אבל פרופסור צ'חנובר אינו מתכוון לנוח על זרי הדפנה. יש לו מחקר על הראש,
ועכשיו גם אלפי אי-מיילים שממתינים לו בעקבות ההודעה על זכייתו. "יש לי
אלפי הודעות. נראה לי שזיכרון המחשב הולך להתפוצץ". הוא שמח שהזכייה
הפנתה את הזרקורים, לפחות לרגע, אל המדע, אבל מדגיש בדאגה אמיתית
לעתיד המדינה: "באו חברי ועדה מכובדת משוודיה ונתנו לנו אישור בינלאומי,
ופתאום נהפכתי לכוכב קולנוע ומלכת יופי. זה קצת פתטי שאנחנו צריכים
אישור של שוודים כדי לברר לנו את העדיפוית בסדר היום הלאומי-חברתי שלנו
כאן במדינת ישראל".
אהרן ומנוחה צ'חנובר יחד עם בנם צחי