יתרונות משמעותיים, ביניהם היעדר חלקים מכניים
נעים באזור שבו עוברת ה"סודה".
פרופסור גני מקפיד להעניק את הקרדיטים לאנשים
הראויים להם: ד"ר דוד אלבעלי )דוקטורט בנושא
היסודות התיאורטיים של המגח הימי, וכן ניסויים
סטטיים(; חזי ורשאי )ניסויים ראשונים בבריכת
הניסוי במסגרת המאסטר(; מרט מור )דוקטורט
על זרימות בועתיות ויישומן להנעה ימית(; אורן
קורן )ניסוים בבריכת הניסוי במסגרת עבודת
מאסטר(; וכן שלומית ולנסי )ניסויים בסירה
במסגרת עבודת המאסטר(.
השנה זכה הפיתוח בפרס הרשל ריץ' ליצירתיות.
±≥
המרכז להנעה רקטית ע"ש סילביה ודיוויד פיין
נוסד לפני כ-5 שנים, על בסיס תרומה גדולה של
אגודת דורשי הטכניון בלוס אנג'לס. בנייתו של
המרכז העניקה תנופה משמעותית לתחום ההנעה
בפקולטה. אחד הנושאים המרכזיים הנחקרים
ומפותחים במרכז להנעה רקטית הוא מנוע
.
ramjet
המגח-סילון -
המגח-סילון הינו מנוע ללא טורבינה ומדחס, שהינו
אפקטיבי להטסה במהירויות גבוהות - מהירויות
הכפולות, לכל הפחות, ממהירות הקול. באופן
פשטני ניתן לתאר את המנוע הזה כחלל שבו נדחס
האוויר לא על ידי מדחס, כמקובל, אלא מעצם
תנועת כלי הטייס. תהליך השריפה מוסיף אנרגיה
לאוויר הדחוס, המתפשט ויוצר סילון מהיר המעניק
לכלי הטיס את הדחף הדרוש.
תחום המגח נחקר כבר שנים רבות על ידי פרופסור
אלון גני, העומד בראש המרכז, פרופסור בני נתן
וסטודנטים מן הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה
וחלל. הניסויים בהנעת מגח בדלק מוצק - בניגוד
למימן נוזלי או נפט, כמקובל בעולם - הוכתרו
בהצלחה. בשנת הלימודים הנוכחית מתעתדים
סטודנטים בפקולטה לבצע ניסוי חסר תקדים
במושגים ישראלים: שיגורו של טיל בעל מנוע
מגח. אורכו של הטיל 6.3 מ' ומשקלו כמאה קילוגרם.
אבל פרופסור גני לא נח על זרי הדפנה. אם מנוע
המגח כל כך יעיל להנעת כלי טייס, חשב לעצמו,
מדוע לא יתאים להנעה של כלי שייט?
חשב - ועשה. כיום יכול פרופסור גני להתגאות
במנוע מגח ימי שפועל בהצלחה הן בדגם קטן -
בבריכה הצמודה למרכז להנעה רקטית - והן בסירת
מנוע אמיתית שבה שטים הוא ועמיתיו בניסוייהם
בים הפתוח. ניסויים אלה, הוא אומר, פועלים כפי
שניבאו החיזויים התיאורטיים.
הסבתו של מנוע המגח לשימוש ימי לא היתה
פשוטה, בין השאר משום שמים - בניגוד לאוויר -
אינם דחיסים. מאחר שמנוע המגח האווירי מבוסס
על הידחסותו של האוויר, הרי שלא ניתן להעביר
אותו "אחד לאחד" למים.
פרופסור גני חשב - ומצא
פתרון מקורי: סודה.
במקום "מים נטוֹ"
מוכנסים למנוע מים
המכילים בועות אוויר.
האוויר הדחוס במים
שואף להתפשט חזרה,
וכאשר הוא מתפשט
נוצר הסילון - סילון של
מים ואוויר - הדרוש
להנעת כלי השיט.
המגח הימי ישנם
ÌÈÓφ„¯ÂȆÔÂÏÈÒ‰
ללא חלקים מכניים. יחידת ההנעה הימית
‰ Ë Ï Â ˜ Ù † Ï ˘ † ‰ ¯ Â Ù È Ò
בסוף חודש אפריל נערך במנחת עין-שמר מטס
חגיגי במלאת 05 שנה לפקולטה להנדסת
אווירונוטיקה וחלל. אחד מכלי הטייס שהשתתפו
)זיקית( - כלי האמור
Chameleon
במטס הינו ה-
. במילים אחרות, זוהי
In-flight Simulator
לשמש
מעין מעבדה מוטסת המאפשרת בדיקה מעשית
של מערכות בקרת טייס. זהו כלי טייס מודולרי,
שניתן לשנות את תצורתו האווירודינמית - למשל
להחליף את כנפיו - כך שיתאים לניסוי הרצוי. ד"ר
בני לנדקוף, האחראי מטעם הפקולטה על הסדנה
לתעופה ספורטיבית, מסביר כי ביצוע ניסויים על
מזל"ט שכזה עשוי לחסוך למי שישתמש בו כסף
רב, שכן ניסויים במטוס "אמיתי", כלומר מאויש,
¯È‡φ‰ÏÂÚ†˙ÙÙÂÚÓ‰†˙ȘÈʉ
כרוכים בעלויות אדירות.
הסדנה לתעופה ספורטיבית מושכת סטודנטים
מכל הפקולטות בטכניון, והביקוש חייב את
הפקולטה להגביל את מספר המשתתפים ל-53
בכל סמסטר. הפעילות בתחום זה החלה עם הקמת
הפקולטה, אולם רק בשנים האחרונות, בעקבות
יוזמתו של בוגר הפקולטה ג'פרי מאיר, נוצר הקישור
בין פעילותה של הסדנה לבין הפרויקטים )עבודות
הגמר( שמבצעים כל הסטודנטים בפקולטה
במסגרת הלימודים לתואר ראשון.
אם בעבר היו הסטודנטים מתכננים את הדגמים,
והבנייה היתה נמסרת לתעשייה האווירית, הרי
שעתה יכולים סטודנטים שסיימו עבודות-גמר
לבנות דגמים להטסה על פי המודל שתכננו. ד"ר
לנדקוף מציין בגאווה שבמטס האחרון הביעו אנשי
תע"א את התפעלותם מרמת הביצוע הניכרת
בדגמים שנבנו בסדנה.
יניב כהן, סטודנט לתואר שני בפקולטה, מדריך
את הסטודנטים בתכנון ובבנייה. "הקשר בין
הפרויקטים לסדנה מועיל לכל הצדדים", הוא אומר,
ומקפיד לציין את תרומתם האדירה של אנשי בית
המלאכה והמעבדה לאלקטרוניקה בפקולטה.
כבר כמה שנים מתחרים, במסגרת הכנס השנתי
לתעופה וחלל בישראל, פרויקטים שבוצעו
בפקולטה. כך זוכים הפרויקטים לחשיפה
מקסימלית בפני התעשייה הישראלית.