≥
Ì È ¯ È Ú ˆ † Í ¯ „ † È ˆ ¯ Â Ù
˙ÓÈ˘¯Ï†‰¯Á·†Ô¯˜†˙¯Î†¯¢„
¢ÌÏÂÚ·†ÌÈÏÈ·ÂÓ‰†ÌȯÈÚˆ‰†ÌÈÚ„Ó‰†‰‡Ó¢
המדענית הישראלית ד"ר כנרת קרן נכללת
- רשימת "001 הממציאים
TR-100
ברשימת ה-
הצעירים המובילים בעולם" - בזכות עבודת
המחקר שאותה עשתה בטכניון.
מגבש ומפרסם
TR-100
את רשימת ה-
MIT
- כתב העת של
Technology Review
ה-
בנושא חדשנות. הרשימה מציגה 001 מדענים
צעירים - שגילם אינו עולה על 53 - שלעבודתם
השפעה דרמטית על העולם.
Technology Review
דיוויד רוטמן ממערכת ה-
אמר כי המצאותיהם של המדענים שברשימה
"יעצבו את עתידה של הטכנולוגיה בעולם".
"משהו חדש לחלוטין". ד"ר כנרת קרן
ד"ר קרן, שנמצאת כרגע בעיצומו של פוסט-
דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, עשתה דוקטורט
בטכניון בהנחייתם של פרופסור ארז בראון
ופרופסור אורי סיון מהפקולטה לפיסיקה. צוות
המחקר הטכניוני, שבו השתתפו גם ד"ר יבגני
בוכשטב והמשתלמת רותם ברמן הצליח, בשנה
שעברה, ליצור את הטרנזיסטור המולקולרי הראשון
. פיתוח זה עשוי להקנות
DNA
הנבנה באמצעות
לחומרים ולרכיבים הזעירים ביותר מאפיינים
חסרי תקדים. עבודתו החלוצית של הצוות פורסמה
.
Science
בכתב העת המדעי
ד"ר קרן אמרה כי העבודה בטכניון היתה "תובענית
ודקדקנית, אבל גם מתגמלת להפליא. המצאנו
משהו חדש לחלוטין, משהו שלא היה קיים קודם.
המדע מורכב בדרך כלל מתשעים אחוזי תסכול
ועשרה אחוזי חגיגה. ניסיונות רבים אינם מצליחים,
אבל ישנם גם אותם רגעים נדירים ומופלאים
שבהם זה מצליח, והנה - יצרת משהו חדש".
ד"ר קרן, ילידת ירושלים, היא בת לאב מתמטיקאי
ואם שהינה מדענית במדעי המחשב. היא
השלישית בין ארבעה אחים, כולם מדענים. "מאז
ומתמיד התעניינתי במדע", היא אומרת.
פרופסור ליאור גפשטיין וצוותו, ממכון רפפורט
בפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט, הצליחו
לבנות קוצב לב מתאי גזע עובריים. כך דיווח
Nature
לאחרונה כתב העת היוקרתי
.
Biotechnology
תאי גזע עובריים מופקים מעוברים אנושיים כמה
ימים לאחר ההפריה. תאים אלו הינם תאים
אחידים שאינם "ייעודיים", והם יכולים להפוך
פוטנציאלית לכל סוג של תא אנושי - תאי עצב,
שריר, כבד וכיו"ב.
צוותו של פרופסור גפשטיין יצר מן התאים הללו,
במעבדה, תאי לב שאותם השתיל בלב של חזיר.
קודם לכן עבר החזיר טיפול שהאט באופן
מלאכותי את קצב הלב שלו. הרקמות המושתלות
ÌÈȯ·ÂÚ†ÚÊ‚†È‡˙ӆȂÂÏÂÈ·†·Ï†·ˆÂ˜†∫‰Â˘‡¯Ï
תיקנו, באופן חלקי, את הפגם שנוצר בקצב הלב,
וכך הפכו למעשה לקוצב לב ביולוגי.
"תאי הגזע האנושיים השתלבו היטב בפעולת
הלב של החזיר", אומר פרופסור גפשטיין, המשמש
גם כקרדיולוג במרכז הרפואי רמב"ם. "הניסויים
שלנו מצביעים על הפוטנציאל שיש לתאי גזע
אנושיים לתקן פגמים בלב".
חוקרי הטכניון מציעים להשתמש בריפוי תאי
( כגורם מסייע לקוצבי הלב
Cell Therapy
)
האלקטרוניים הקיימים כיום.
דיקן הפקולטה לרפואה בטכניון, פרופסור רפאל
ביאר, אמר כי זו הפעם הראשונה בעולם שחוקרים
מצליחים לבנות רקמת לב פועמת מתאי גזע
עובריים ולהשתילה בלב של חזיר.
פרופסור ליאור גפשטיין