Page 49 - מגזין הטכניון

µ≥

‰¯·Á·†‰˘ÏÁ‰†‰ÈÏÂÁ‰†˙‡†˜ÊÁÏ

ÈÓÂ‡Ï‰†ÁÂËÈ·‰†Ï¢ÎÓ†¨ÌÂÏ˘†Ô·†Ï‡‚È†¯¢„†ÌÚ†ÔÂÈ‡¯

Ô Â È  Î Ë ‰ † È ¯ ‚ Â · † Ô Â ‚ ¯ ‡

סולידריות חברתית. ד"ר יגאל בן-שלום

לד"ר יגאל בן-שלום, מנכ"ל

הביטוח הלאומי, הפעילות

הציבורית והסיוע לזולת הם

המשך טבעי למה שספג משחר

ילדותו בבית אביו ז"ל בשכונת

בן-ציון בנתניה. "בית אבי היה

מלא כל העת באזרחים פשוטים

הבאים לבקש סיוע ומלגות

ללימודים", הוא מספר. "אין

ספק שפעילותו זאת בבית

היוותה זרז לפעילותי הציבורית

בהמשך."

עבודת הדוקטורט של ד"ר

בן-שלום עסקה בנושא זכויות

חברתיות והתמקדה ביישום

זכויות של ילדים ונוער בישראל,

תוך השוואה לאמנה

הבינלאומית לזכויות הילד ולפער בין החקיקה לטובת זכויות הילדים לבין

היישום שלה בפועל.

ד"ר בן-שלום מלווה זמן רב את פעילות ארגון בוגרי הטכניון באמצעות פרויקטי

"קידום" במערכת החינוך. זיקתו האישית עולה בקנה אחד עם תפקידי הפיקוד

שמילא כקצין בצה"ל, ועם עשייתו הענפה בשירות הציבורי, בין היתר כמנכ"ל

משרד העבודה והרווחה. פעילויות אלה קרבו אותו לטכניון והפכו אותו לשותף

למאבק האמיתי על המדיניות הכלכלית והחברתית.

עם מינויו למנכ"ל הביטוח הלאומי, וכמי שיזם, תמך וליווה את הטמעתו של

פרוייקט "משלוש לחמש" של "קידום" במסגרת משרד החינוך בהיקפים ארציים

תחת הכותרות "חלון להיי-טק", נאות ד"ר בן-שלום להתראיין לצורך כתבה זו.

ארגון בוגרי הטכניון אכן חרט על דגלו את הצורך והחשיבות העליונה שבמתן

הזדמנות נוספת לאותם ילדים ובני נוער שאליהם מתייחס ד"ר יגאל בן-שלום

בראיון זה.

˙Â·¯ÂÚÓ·†‰ÈÓ‡Ó˘†˙È˙Ï˘ÓÓ†˙ÂÈÈ„Ó†‡È‰†¢ÌÈ˜Ê‰†ÔÂ˜È˙¢Ï†‰·Â˘˙‰†Ì‡‰

øÈ˙¯·Á†ÔÈÓÈ†Ï˘†˙ÂÈÈ„Ó†‡˜ÂÂ„†Â‡†¨˙Â˘ÏÁ†˙ÂÈÒÂÏÎÂ‡†Ï˘†ÔÓÂ˜È˘·†‰˜ÂÓÚ

המדיניות של ימין חברתי נוסתה ולדעתי נכשלה הן בארה"ב והן באנגליה. בשתי

המדינות לא הוכח שהיא הביאה לתיקון ולצמצום פערים, אלא ההפך מכך.

איני גורס שיש לחזור למדיניות של סעד ומתן תמיכות וקצבאות ללא אבחנה.

לדעתי, ישנה דרך שלישית, המאגדת בתוכה מעורבות של המדינה, של גופים

פרטיים ואנשי עסקים וגם של כוחות השוק. דרך זאת יכולה ליצור סולידריות

חברתית ולתרום לצמצום הפערים החברתיים וליצירת חברה מתוקנת. דוגמה

ליישום מדיניות כזו היא בניסוי מפעל ההזנה לאלפי תלמידים שהוחל בו לפני

מספר חודשים. התקציב למפעל זה בא מקרן סקט"א-רש"י ומהמדינה.

אנו מלווים פרוייקט זה על ידי אנשי מחקר שלנו כדי להפיק לקחים ולהסיק

מסקנות לגבי פרויקטים דומים בעתיד. כמו כן, באמצעות הקרן החדשה

לילדים בסיכון, שהקמנו השנה במוסד לביטוח לאומי, ניתן יהיה לתרום

לפיתוח שירותים חדשים ולהעמקת הטיפול באוכלוסייה זו.

אני רואה באוכלוסייה זו של ילדים ונוער בסיכון את החוליה החלשה בחברה.

זוהי אוכלוסיה שאין לה לובי, ולכן יש לדאוג למימושן וליישומן של זכויות

הילדים בחוק.

אני חש שתרומתי העיקרית היתה בהעלאת נושא זכויות הילדים והטיפול

בקבוצות ילדים בסיכון לסדר היום החברתי, ואין ספק שעיסוקי האקדמי

בשילוב כהונתי כמנכ"ל משרד העבודה והרווחה הועילה רבות לנושא. כמנכ"ל

משרד העבודה והרווחה יזמתי את הפרוייקט הלאומי לילדים בסיכון, והשגתי

תוספת תקציבית של מאות מיליוני שקלים לנושא.

ÈÓ†Ï˘†Ì˙ÏÎ˘‰†ÌÂ„È˜Ï†ÌÂ¯˙ÏÂ†„„ÂÚÏ†‰ÏÂÎÈÂ†‰ÎÈ¯ˆ†˙È‡·ˆ†˙¯‚ÒÓ†Ì‡‰

øÂÒÂÈ‚†„Ú†‰ÓÈÏ˘‰Ï†ÂÓÓ†¯ˆ·˘

"אין ספק שעל צה"ל לחזור וליטול תפקיד מרכזי בתיקון פערים חברתיים

על ידי פיתוח פרויקטים שיתמקדו בחיילים הבאים מרקע סוציו-אקונומי

נמוך, ובמתן אפשרויות לימודים כדי לשלבם בחברה לאחר שחרורם מצה"ל.

חייה

-

מתן פטור גורף לחיילים הבאים מרקע חברתי בעייתי אינו פתרון, אלא

של הבעייה והחמרתה.

צה"ל, כצבא העם - ואיני רואה זאת כקלישאה - צריך לקבל תקציבים מיוחדים

לצורך כך ולאמץ מדיניות של תיקון וצמצום פערים כשליחות וכמדיניות.

‰ÈÈÒÂÏÎÂ‡·††¨¯‡˘‰†ÔÈ·††¨ÏÙËÓ‰†ÈÓÂ‡Ï†ÁÂËÈ·Ï†„ÒÂÓ‰†˘‡¯·†ÌÂÈÎ†„ÓÂÚ˘†ÈÓÎ

ÒÓÂÚ‰Ó†˙ÈÁÙ‰Ï†Ô˙È†Ì‡‰†–†˘Â‡ÈÈ‰Â†˙Â‡·ˆ˜‰†Ï‡†‰„Â·Ú‰†Ï‚ÚÓÓ†‰¯˘˘

‰ÈÈÒÂÏÎÂ‡·†ÔÏÂÙÈË·†˙Â¯Á‡‰†‰ÁÂÂ¯‰†˙ÂÈÂ˘¯†ÏÚÂ†ÈÓÂ‡Ï‰†ÁÂËÈ·‰†ÏÚ†ÏËÂÓ‰

øÍÂÈÁ·†¯˙ÂÈ†‰·¯†‰Ú˜˘‰†˙ÂÚˆÓ‡·†¨ÂÊ

אני מאמין שההשקעה בחינוך צריכה להתחיל בגיל צעיר מאוד. ככל שניתן

הזדמנויות נוספות לילדים עם רקע סוציו-אקונומי נמוך, כך נוכל לקטוף

בעתיד פירות מאותה השקעה ולצמצם את הפערים.

תרומתו של האזרח למדינה נגזרת מהתשומות החינוכיות שניתנו לו בהיותו

צעיר. לכן ישנו צורך להשקיע בחינוך בצורה דיפרנציאלית. כיום, לצערנו, אין

זה כך, וכל התוכניות הממשלתיות בנושא זה לא העלו דבר. עובדה שהפערים

גדלים והולכים.

אני מאמין שהיוזמה הברוכה של ארגון בוגרי הטכניון תרמה במקומות שבהם

היא פעלה, אולם, זוהי טיפה בים. עלינו לנסות לגייס עוד אנשי עסקים וגופים

פרטיים עסקיים, ולשכנעם שהאינטרס שלהם הינו לתרום להשקעות בחינוך

בתחומי המדעים המדויקים, המחשבים והאנגלית, וכך להקטין את המתיחות

החברתית ולהגביר את הסולידריות בין שכבות החברה, וכן להכשיר עובדים

טובים ברמה נאותה, שיהיו מועמדים לעבודה באותם עסקים תורמים. כך

ניתן יהיה גם לשמר את העדיפות הטכנולוגית של ישראל, שלדעתי נשחקת

והולכת כפי שאנו רואים במחקרים בינלאומיים השוואתיים.

˙˘˜†ÏÁ¯†∫‰ÈÈ‡¯

Page 49 - מגזין הטכניון | סתיו 2004