צבי לנגר נולד בשנת 0291 בפולין, לא רחוק
מגבול גרמניה. אמו, גיטל ז"ל, הייתה יו"ר ויצ"ו
בעירם, ואביו, יצחק יעקב ז"ל, היה יו"ר "מכבי".
לאחר שסיים את הגימנסיה שימש כראש תנועת
הצופים היהודים בפולין בשנים 8391-6391, ואז
עלה לישראל כשהוא מותיר אחריו את הוריו.
ב-82 באוגוסט 9391 קיבל צבי את המכתב
האחרון מהוריו. מאז לא שמע מהם. הם נספו
באושוויץ.
בתחילה לא ידע צבי כי נותר לבדו בעולם. הוא
עבד לפרנסתו שלושה לילות בשבוע בנמל חיפה.
בשבתות עבד במחצבות אבן וסיד - עבודה
מצויינת, לדבריו. "הרווחתי שטרלינג אחד מדי
שבת", הוא מספר. "זה היה סכום עתק. משפחה
שלמה התקיימה אז משש לירות שטרלינג
בחודש".
בד בבד היה צבי פעיל גם בתנועת הצופים בחיפה.
עם בואו לארץ התקשר עם אריה כרוך, ראש
תנועת הצופים בארץ, ואף הספיק לכונן, כראש
גדוד בחיפה, קשרים עם תנועת הצופים בפולין.
צבי היה ב"הגנה" ובשנת 2491 גויס לפלמ"ח
כמהנדס בניין, מעט לפני תום לימודיו. במקביל
לקורס מפקדי כיתות בהדר רמתיים התכונן
לבחינות הדיפלום הקשות בששת המקצועות
הראשיים. בשנת 3491 קיבל את הדיפלומה
המיוחלת מהטכניון. הוא החל לעבוד בחברת
"פלרוד", ובשנת 4491 נישא לחנה לבית גניס
ונולדו להם גילה וצחי.
עם תום המלחמה החל צבי לעבוד כקונסטרוקטור
במשרד האדריכלים וינרוב-מנספלד. ב-8491
גוייס לחיל ההנדסה כקצין, והגיע לתפקיד סגן
קצין ההנדסה של פיקוד צפון. בהפוגה השניה
של המלחמה הוא נשלח עם חברו יעקב דיאמנט
כדי לבדוק כיצד ניתן לנטרל את צבא קאוקג'י
שחנה ליד הכפר רמי. שני הקצינים הצעירים עלו
על גבעה ונראו על ידי חיילי צבא קאוקג'י. הללו,
שחשבו שמאחורי הקצינים הצופים עליהם
נמצאים מאות חיילים, מיהרו להרים דגלים לבנים.
שני הקצינים הישראלים לא התבלבלו, הזעיקו
תגבורת - וחיילי האוייב נכנעו ללא קרב. במשך
שנים סופר על שני הקצינים הישראלים שהכניעו
צבא שלם...
בשנת 0591 השתחרר צבי לנגר מצה"ל ועבד
כמהנדס הראשי של המשביר המרכזי. הוא בנה,
בין השאר, קניונים, בנייני סילו לאיחסון תבואות,
בנייני תעשיה )בעיקר בענף הטקסטיל(, את בית
החרושת שמן, מפעל למוצרי נייר בירושלים ועוד
מפעלים רבים.
בשנת 6591 נענה צבי להצעת "קואופרטיבה
פרבונד" משטוקהולם, ועבד שם במשרד התכנון
של החברה. בשנת 3691 הוא נשלח על ידי משרד
החוץ לקניה, שם נפגש עם ראשי המדינה
במחתרת )באותה עת שלטו בקניה האנגלים(,
ג'ומו קניטה וטום אמבויה. בשנת 4691 הוא נסע
לאוגנדה כדי לערוך סקר על בניית מרכזים
מסחריים ברחבי הארץ הגדולה. לימים תיאר צבי
לנגר בפני אנשי ביטחון ישראלים כיצד בנוי נמל
התעופה באנטבה. זמן קצר לאחר מכן נערך
"מבצע יהונתן".
בשנת 3691 עזב צבי לנגר את המשביר המרכזי,
והיה ממקימי חברת "אשטרום", שהינה כיום
חברת הבנייה והתשתיות השנייה בגודלה במדינה
)אחרי סולל בונה(.
ביום החמישי למלחמת ששת הימים הוטלה על
צבי לנגר משימה נוספת - להכשיר את שדה
˙¯·‚†„Ú†˙¯Á·Ó
˙ÂÓÈÓ˙†ÌÈ˘†∂≤†Í¯Â‡Ï†ÔÂÈÎË·†ÌȯÂÊ˘†¯‚φȷˆ†Ï˘†ÂÈÈÁ
התעופה המצרי רפידים שבסיני, לנחיתת מטוסי
חיל-האויר הישראלי לפחות במסלול אחד.
במלחמת יום הכיפורים כבר הוטל עליו אותו
התפקיד בשדה תעופה פאיד.
כאשר הגיע לארץ אוסקר נימאייר, האדריכל
הברזילאי הנודע, ליווה אותו לנגר בביקורו
והשניים נסעו לבקר את דוד בן גוריון בשדה
בוקר. "אני חולם לבנות עיר בנגב", אמר בן גוריון,
ואוסקר נימאייר הרים את הכפפה. הוא תיכנן
עיר מודרנית למאה אלף תושבים.
"אי.די.סי", החברה שהקימה אשטרום )שצבי היה
ממייסדיה(, בנתה את בנין אי.בי.אם, בית אמות
ובית המרכז החקלאי בתל אביב, את בית החולים
"וולפסון", חלקים מבתי החולים רמב"ם, שניידר,
בילינסון ותל השומר. יחד עם קלמן פורת ז"ל
כתב צבי את הפרוגרמה הפיסית לאוניברסיטת
בן גוריון בנגב וניהל עם אנשיו את פרוייקט
הבנייה של כמה פקולטות. ושוב, במילואים, בניית
שדה התעופה הצבאי עציון בסיני, שזיכה אותו
פרי עטו של חיים חפר.
-
ב"שיר הערכה עציון"
כל העשייה הרבה הזו נעשתה במקביל לעבודה
ציבורית ענפה. בשנת 0591 נמנה צבי לנגר עם
מייסדי ארגון בוגרי הטכניון. במשך 02 שנה כיהן
כמה פעמים כיו"ר הארגון, והוא חבר בועד המנהל
של אגודת דורשי הטכניון, בוועד המנהל
והקורטוריון של הטכניון. משנת 3491 הוא חבר
בלשכת המהנדסים, במשך שתי קדנציות כיהן
כיו"ר איגוד מהנדסים לבניית תשתית והוא שימש
גם כחבר הוועד הפועל של הלשכה.
על פועלו הרב החזיר לו הטכניון אהבה ויקר:
בשנת 1891 היה צבי לנגר לעמית כבוד של
המוסד שהוא כה אוהב, "כאות הוקרה על פעילותו
בקרב המוסמכים ובוגרי הנדסה אזרחית". "יש
לי קשר הדוק עם הטכניון ואני אוהב את המוסד
הזה מאוד", אומר צבי לנגר. "דרך חיי עוצבה
בטכניון. זו
-
בבית הורי ודרך מחשבתי
האוניברסיטה היחידה המכשירה מהנדסים
ואנשי מדע וטכנולוגיה ברמה גבוהה בישראל",
הוא אומר. "וכן", הוא מסכים. "אני אופטימי. זה
האופי שלי".
„ È „ È † Ï ˘ † Â ˙ Â Ó „
צבי לנגר
.
פעילות ציבורית עניפה
¥∑
Ô Â È  Î Ë ‰ † Ô Ú Ó Ï † Ï ‡ ¯ ˘ È · † Ô Â È  Î Ë ‰ † È ˘ ¯ Â „ † ˙ „ Â ‚ ‡
52,44,45,46,47,48,49,50,51 33,34,35,36,37,38,39,40,41,42,...1