Page 27 - מגזין הטכניון | קיץ 2013
Basic HTML Version
27
,
מדע
לא אסקפיזם
ומדיה
מדע
מאחר שהאקטואליה המרה
היא החלק העיקרי בעיתון, יש
בתקשורת נטייה להתייחס למדע
כאל פונקציה בידורית. במקרים
רבים, הסיקור המדעי בישראל אינו
עומד בזכות עצמו, אלא משרת
פונקציה מדללת, ולכן נראה כמו
שהוא נראה."
דברים אלה נאמרו בטכניון על ידי
אסף שטול-טראורינג, זמן קצר
לאחר פרישתו מתפקיד כתב המדע
בעיתון "הארץ". שטול-טראורינג,
המשמש כיום עורך המשנה של
מגזין "אודיסאה", התארח בקורס
"תקשורת המדע - תיאוריה
ופרקטיקה" במחלקה לחינוך
למדע וטכנולוגיה. הוא הציג בפני
הסטודנטים את תפיסותיו על הקשר
בין תקשורת ומדע, שיתף אותם
בהתלבטויותיו ככתב וענה לשאלות.
עם איזה רקע הגעת לעיתון?
לא היה לי רקע מדעי פורמאלי,
אבל אפשר לומר שהיתה לי היכרות
עם 'האתוס המדעי' ועניין בתחומים
שונים. וכך, אחרי שנתיים כעורך
בדסק החדשות של הארץ, נכנסתי
לתפקיד כתב המדע, וזה מה
שעשיתי שם במשך שנתיים וחצי.
מאת מיה קאליר מירב
"התחום המדעי ראוי להתייחסות
רצינית יותר בתקשורת."
כתב המדע אסף שטול-טראורינג
מתארח בטכניון
איך אתה מסכם את התקופה הזאת?
כיף גדול. זו עבודה יוצאת דופן -
משלמים לך כדי לכתוב על מה שמעניין
אותך.
כיצד התמודדת עם אותה בעיה של
זילות המדע בתקשורת?
כשנכנסתי לתפקיד חששתי שאתבקש
לפרסם ידיעות "פלאף" מהסוג שרואים
בעיתונים רבים, אבל לשמחתי עורכי
"הארץ" נתנו מקום נרחב להעמקת
הסיקור המדעי.
מי בחר את נושאי הכתבות?
נדרשתי להציע משהו למערכת כל בוקר
(ולפעמים גם העורכים העבירו לי הצעות
ובקשות), למרות שלא כל יום קורה
משהו משמעותי שראוי לסיקור. יש כל
מיני דרכים להתמודד עם המצב הזה.
אפשר למשל לקחת מחקר חדש שאולי
לא הוביל לפריצת דרך משמעותית אבל
יכול לשמש מעין 'קולב' - עילה לכתבה
על תופעה או על סוגייה מרתקת שאינה
מוכרת לרוב הקוראים.
איזה סיפור זכור לך ביותר?
כתבה שלי על פרופסור שכטמן
) הציג
את הסיפור שלו במרץ 1102, כחצי שנה
"
קורס
"תקשורת המדע"
הקורס "תקשורת המדע - תיאוריה ופרקטיקה",
בהנחייתה של אילת ברעם-צברי, מתקיים במחלקה
לחינוך למדע וטכנולוגיה. במסגרת הקורס לומדים
סטודנטים מכל התארים ומכל הפקולטות על
מודלים שונים לתיווך מדע לציבור, ומתנסים באופן
מעשי ביצירת תקשורת כזו.
לפני שזכה בנובל. הוא לא היה
אז דמות מוכרת מחוץ לחוגי האקדמיה
הרלוונטיים.
איך הגעת אליו?
שני אנשים שונים אמרו לי שיש לו סיפור
מעניין, אז פניתי אליו, ראיינתי אותו והצגתי
את כל סיפור התגלית שלו. קודם הצעתי
את זה לדסק החדשות, אבל הם לא ידעו
איך לעכל את כל העניין של הקוואזי-
גבישים. בכל מקרה הכתבה חייבה רוחב
יריעה, אז היא התפרסמה במוסף "הארץ".
כיצד אתה מתכונן לראיון?
קדימה היא כמובן דבר חשוב
ַ
קריאה מ
מאוד, אבל השאלות הכי טובות הן לפעמים
שאלות תם שנובעות מהראיון עצמו.
מדענים מגיבים בחיוב לפניות של
עיתונאי מדע?
בדרך כלל כן. חוקרים רבים מוכנים
להשקיע בשיחות ארוכות, וחלקם נתנו לי
הרצאות נרחבות מאוד, מעל ומעבר. בעיני
הם מחויבים לציבור, ולא רק בגלל שהם
ממומנים על ידו. לשמחתי, רובם מבינים
כמה חשוב לחשוף את העשייה המדעית.
