Page 18 - מגזין הטכניון | קיץ 2013

18
עסק השנה באתגר של הגדלת היבול החקלאיכנס גרידינגר
תוך צמצום הפגיעה במשאבי הטבע ות
ורת השד
ת
"
וחקלאות
מזון
אחד האתגרים הגדולים הניצבים
בפנינו הוא הגדלה דרסטית בייצור
המזון בעולם תוך צמצום הפגיעה
במשאבי הטבע. ההשקעה בחקלאות,
בהקשר זה, היא אחת האסטרטגיות
היעילות ביותר לשיפור מצבה של
האנושות בהיבטים של תזונה ובריאות,
עוני ורעב, חינוך וכלכלה, שלום וביטחון
ושימור הסביבה. לכן עלינו להמציא
מחדש את החקלאות המקומית ולהפוך
אותה לעיסוק אטרקטיבי ורווחי." כך
אמר פרופסור אקים דוברמן מהמכון
) בפיליפינים, IRRIלחקר האורז (
בהרצאה שפתחה את הכנס ה-11
לזכרה של דליה גרידינגר בפקולטה
להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון.
יורם קפולניק, מנהל מכון וולקני, אמר
בפתיחת הכנס כי לנוכח שתי המגמות
הקיימות בתחום המזון - עליה בביקוש
וצמצום המשאבים הזמינים - נדרש
שיפור משמעותי בגידול יבולים
חקלאיים. "המשימה שלנו היא להעמיק
את הידע בנושא זה ולהפיצו, עד שאיש
לא יילך לישון כשהוא רעב."
פרופסור אבי שביב מהפקולטה
להנדסה אזרחית וסביבתית אמר כי
"בשלושים השנים האחרונות חלה
מהפכה בהבנתנו את התהליכים
הקורים לחנקן ולחומרים אחרים
בקרקע, וההבנה הזו צריכה לשמש
אותנו בייעול החקלאות. אחד האתגרים
המרכזיים הוא החיבור בין הסקלה הננו-
מטרית לרמת המאקרו - השדה."
בזבוז משווע
"הצרכנים רוצים אוכל בטוח, מזין,
טעים וזול, אבל גם מבזבזים המון
- כ-%03 מהמזון בעולם המערבי
נזרק או מתקלקל," אמר פרופסור
דוברמן בהרצאת הפתיחה. "המגדלים,
שלוקחים את כל הסיכון על עצמם,
סופגים את כל ההאשמות בבעיות
המזון בעולם, ובסופו של דבר מקבלים
רק חלק קטן מהתמורה על יבוליהם;
והפוליטיקאים מתערבים בנושא הזה
ורק מזיקים.
"כעת עלינו לנתק את ייצור המזון
מצריכת-המשאבים הלא מבוקרת (מים,
אנרגיה, דשנים, כימיקלים וקרקע),
באופן שיאפשר הרחבה משמעותית
ביבולים ובה בעת צמצום של הרס
הסביבה. חברות ביוטק רבות מתפארות
ביכולתן להכפיל את היבולים באמצעים
גנטיים, אבל זו יומרה בלתי מבוססת.
עם זאת, ישנם נסיונות מוצלחים מאוד
להגברת היבול, ולאו דווקא בארצות
מפותחות. באורגוואי, למשל, הצליחו
להגדיל את יבולי האורז ב-%03 תוך
שבע שנים - מ-5.6 טונות להקטר
ל-5.8 טונות להקטר. זה לא קרה
באמצעות הנדסה גנטית אלא באמצעות
ניהול נכון ומקצועי - הכנה נכונה של
הקרקע, בחירה נכונה של הזרעים,
זריעה וקציר במועדים המדויקים, טיפול
מוקדם בעשבייה, דישון והשקייה נכונים.
בנוסף, שרשרת האספקה שם קצרה
ויעילה, בלי שהמון גורמים יגזרו קופון
בדרך.
"לכן מה שצריך הוא לאמץ מודלים
כאלה וליישמם באזורים כמו המזרח
הרחוק. אנחנו מודעים לאילוצים
בעולם המתפתח ויודעים כיצד לקדם
שינוי: בעידוד התאגדות חקלאית,
בזריעה ממוכנת, בייעוץ נכון שמדגיש
פיתוחים טכנולוגיים כגון שימוש
ברובוטים, בחיישנים ובאמצעים מבוססי
ננו-טכנולוגיה."
בהמשך הכנס הוצגו כ-54 הרצאות על
ידי מדענים וחוקרים מובילים מרחבי
העולם, שהציגו גישות חדשניות להבנה
ולכימות של חומרי הזנה ופחמן בקרקע
- ידע שעשוי לשפר את יעילות הייצור
תוך הקפדה על שימור הקרקע ומיזעור
הנזק לסביבה. זה היה הכנס האחד-
עשר לזכרה של דליה גרידינגר, והשנה
בלטה בו נוכחות של חוקרים מובילים
מארה"ב ושל תלמידי מחקר, שהגעתם
התאפשרה בזכות הצטרפות קמ"ח (קרן
)BARDמחקר חקלאי ישראל-ארה"ב,
לגורמים התומכים בכנס.
לזכרה של דליה גרידינגר
דליה גרידינגר, ילידת 6291,
למדה בבית הספר הריאלי בחיפה,
השלימה תואר שני באוניברסיטת
לוזאן, שוויץ, וב-1591 הצטרפה
לשורות הטכניון כעוזרת מחקר.
אחרי שהשלימה את הדוקטורט
ב-8591 החלה לעבוד בחברת
דשנים וחומרים כימיים בע"מ,
וב-9691 מונתה למנהלת המחקר
והפיתוח בחברה. ב-9791 היא
נפטרה ממחלת הסרטן. משה
גרידינגר, בנה של דליה, אמר
כי משפחתו יזמה פעילויות רבות
להנצחתה, "אבל אין לי ספק שאילו
נדרשה אמא לבחור פעילות אחת,
היתה בוחרת בסדרת הכנסים
האלה, המתקיימים במקום שבו
רכשה את השכלתה האקדמית."