Page 16 - מגזין הטכניון | קיץ 2013

16 בינלאומיים
יחסים
יתוף הפעולה בין הפקולטות
לרפואה בטכניון ובאוניברסיטת
מישיגן נכנס לשנתו הרביעית, והשנה
התקיים בטכניון כנס שמטרתו לעגן
ולקדם את הקשר הזה. "למרות
המרחק בין שני המוסדות - כ-61 אלף
קילומטרים - אנחנו חולקים ערכים
משותפים, ביניהם חדשנות ומצוינות
אקדמית," אומר פרופסור מיכאל
אבירם, המוביל את התוכנית מטעם
הטכניון.
הקשר בין שתי הפקולטות נוצר
ביוזמתו של דן קאהן המנוח ובמימונו
הראשוני. בשנת 0102 ביקרו בטכניון
נציגי מישיגן, וכעבור שנה ניתנו
מענקים ראשונים לשני פרויקטים
בתחום הקרדיו-וסקולרי. אחד מהם
הוא הפרויקט המשותף של פרופסור
מרסל מחלוף מהטכניון ופרופסור ג'רום
קליפה מאוניברסיטת מישיגן.
לשטות בגידול הסרטני
פרופסור מחלוף הצטרפה לסגל
הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
לפני כ-21 שנה, ומאז היא עומדת
בראש המעבדה למערכות שחרור
מבוקר כנגד סרטן ותרפיה תאית.
אחד מתחומי המחקר שלה הוא טיפול
בסרטן באמצעות הובלה של תרופות
וחומצות גרעין לרקמות בגוף באמצעות
אולטרסאונד. לשם כך היא גייסה ידע
קיים - הידיעה שתאי גזע "יודעים"
לנווט בתוך הגוף, להגיע לגידול
הסרטני ולהתמזג בו מבלי להידחות -
ויצרה תאי גזע "ריקים" המשמשים מעין
סוס טרויאני. "באופן בסיסי, תאי גזע
מסייעים לגידול הסרטני כי הם משטים
במערכת החיסונית ומדכאים אותה.
יותר מזה, הגידול הסרטני 'קורא' להם
והם באים."
בשיטה שפיתחה פרופסור מחלוף היא
מגייסת את אותן תכונות כדי לשטות
בגידול הסרטני. "אני מרוקנת את
תא הגזע מתכולתו, מוציאה לו את
הקישקע וממלאת אותו בפלסמידים
, שכאשר הם נכנסים DNA- מקטעי
לתאי הגידול הם גורמים להם לייצר
חלבון. החלבון הזה מחסל את התאים
הסרטניים ובה בעת מונע יצירת כלי
דם החיוניים לגידול."
גדולתו של המנגנון הזה בכך שהוא
מהווה מעין מפעל קטן שמייצר תרופה
אנטי-סרטנית באתר המטרה. "העובדה
שאנחנו משתמשים בפלסמידים נקיים
DNA, כלומר מקטעי Naked DNA(
שאינם 'רוכבים' על וירוסים), מצמצמת
את הסיכונים הכרוכים בטיפול,
ולכן עשויה לקצר את תהליך אישור
הטכנולוגיה ברשות המזון והתרופות
".) FDAהאמריקאיות (
הצפנת הפלסמיד בתוך תא הגזע
מונעת את דחייתו על ידי תאי הגידול,
ומבטיחה שאלה יזהו אותו בטעות כידיד
ולא כפולש, ויכניסו אותו לתוכם ללא
התנגדות. יעילותה של השיטה כבר
הוכחה בניסויים בעכברים, ופרופסור
מחלוף מקווה להתניע בתקופה הקרובה
ניסויים קליניים. "זה לא פשוט," היא
אומרת, "כי בישראל מתלהבים יותר
להשקיע בהיי-טק ולא בביוטק, ולכן
יתכן שניאלץ להעביר את הפיתוח
לארץ אחרת, אבל אני מאמינה שבסופו
של דבר נצליח להוכיח את הרלוונטיות
של הטכנולוגיה הזאת לטיפול בבני
אדם."
בשיגור ישיר ללב
ליפה, קרדיולוג צרפתי ָד"ר ג'רום ק
מאוניברסיטת מישגן, חיפש בטכניון
שותפים בעקבות ההכרזה על שיתוף
הפעולה מישיגן-טכניון. ד"ר קליפה
חוקר בעיות בתפקוד עליית הלב,
ובעיקר את התופעה הקרויה "פרפור
עליות", ולכן חיפש פתרונות להעברה
יעילה של תרופות לאזור זה. לדבריו,
הוא התעניין באפשרות להחדיר לשם
חלבון שגורם להפרשת דקורין - חומר
שמפוגג את הדלקת הגורמת לפרפור
העליות - וחשב שמן ההיגיון להשתמש
לצורך זה בשיטה שפיתחה פרופסור
מחלוף להחדרת חלבונים לעליית הלב.
"ברור לנו שאנחנו בתחילת הדרך
בהקשר הזה," אומרת פרופסור מחלוף,
"והכסף שקיבלנו במסגרת שיתוף
הפעולה מישיגן-טכניון אזל מזמן. עם
זאת, אם לא היינו מקבלים את הדחיפה
הזאת, סביר מאוד שהקשר בינינו לא
היה נוצר."
משמר המפרצת
פרויקט מישיגן-טכניון חיבר גם בין ד"ר
פלג חסון, חבר סגל בפקולטה לרפואה
ע"ש רפפורט, לבין הקלינאית ההודית-
אמריקאית סנטי גאנש מהפקולטה
לרפואה במישיגן. "סנטי כתבה למיקי
שיתוף הפעולה בין הטכניון לאוניברסיטת מישיגן נכנס לשנתו הרביעית
ש
מחקר
טרנס-אטלנטי
נציגי הטכניון והשותפים מאוניברסיטת מישיגן בסיור בעכו
פרופסור מרסל מחלוף
ד"ר פלג חסון