6
ופיתוח
מחקר
נועתה של ההטרוקסניה מּוכרת לכל מי
שצלל אי פעם בריף האלמוגים באילת,
גם אם מעולם לא ידע שזהו שמו של האלמוג
הרך הזה. מטרתה של תנועה זו, שנחקרה
במשך מאות שנים, מוסברת עתה לראשונה
במחקר משותף לטכניון, לאוניברסיטה העברית
ולמכון הבין-אוניברסיטאי באילת.
)
Heteroxenia fuscescens
ההטרוקסניה (
חיה על קירות שונית האלמוגים ועל משטחים
סלעיים בקרקעית הים. היא נראית כמעין
שיח קטן ועשיר בפרחים, שעלי הכותרת שלו
נסגרים ונפתחים ללא הרף. ה"פרחים" האלה
הם למעשה פוליפים - יחידות החיים הבסיסיות
של האלמוג - וכל אלמוג הוא "מושבה" של
עשרות עד מאות פוליפים.
לכל פוליפ של הטרוקסניה יש שמונה זרועות
דמויות נוצה, בעלות שטח פנים גדול מאוד.
הזרועות הללו מתכווצות ונפתחות בתנועה
מחזורית, ללא תיאום בין הפוליפים, וזו בעצם
הפעימה שאפשר לראות כשאנחנו צוללים ליד
אלמוגים אלה. פעימות אלה העסיקו מדענים
רבים, ביניהם אבי תורת ההתפתחות, ז'אן
בטיסט דה-למארק. למרות זאת, עד כה לא
נמצא הסבר מניח את הדעת לתופעה זו.
פעימתה המתמדת של ההטרוקסניה היא
תנועה ייחודית, המזכירה רק יצור חי אחד
- המדוזה. ברור כי תנועה זו נועדה לסייע
למדוזה בשחייה ובציד, אבל תכלית התנועה
אצל ההטרוקסניה אינה ברורה; האפשרות
שמדובר בפעימה של מעין זרועות ציד נדחתה
לאחר שבדיקות של מערכת העיכול של
ההטרוקסניה הוכיחו שאלמוג זה אינו יצור
טורף.
הפסקת-תנועה
המחקר החדש, שבוצע על ידי מאיה קרמין
בהנחייתם של הפרופסורים אמציה גנין
מהאוניברסיטה העברית ואורי שביט מהטכניון,
מציע פתרון חדש לתעלומה. באמצעות אור
אינפרא-אדום ומצלמות תואמות עקבו החוקרים
אחר פעילותה של ההטרוקסניה בסביבתם
הטבעית, וגילו לראשונה כי תנועתן ה"בלתי
פוסקת" של הזרועות דווקא נפסקת פעם ביום,
לקראת הערב, למשך חצי שעה. בנוסף פיתחו
החוקרים (במסגרת מחקר של הדוקטורנטית
נשימת
השונית
ת
מחקר חדש מסביר
מדוע נעות זרועותיו
של האלמוג הרך
"הטרוקסניה"
בתנועה מתמדת, כמעט. מושבה של אלמוגי הטרוקסניה