10
"
אנשים
בש
"תמיד התעניינתי
כשאין לך כלים מספקים, אתה מרגיש כאילו אתה
אוכל בלי ידיים. כי אפילו אם אתה נורא חכם וסקרן
וחרוץ, אתה לא יכול לגלות דברים בלי כלים מחקריים
מתאימים. לכן חשוב לי כל הזמן לפתח את הידע שלי
ולהיות במקום שבו יש אמצעים מתקדמים ומעודכנים."
בסוף הקיץ האחרון הגיעה ד"ר מיטל לנדאו
מקליפורניה, שם שהתה במשך חמש שנים, והסתערה
על המשימה הראשית שניצבה לפניה: הקמת מעבדה
משלה בפקולטה לביולוגיה בטכניון. "לבנות מעבדה זה
קצת כמו להקים סטארט-אפ, כשההבדל הוא שכאן
אתה המדען המוביל, הקניין, הסמנכ"ל והמנכ"ל. אתה
מקבל את כל ההחלטות וצריך גם לקדם את ביצוען.
זה היה קשה במיוחד בהתחלה, כשהילדים היו חולים
%04 מהזמן - כמו אצל הרבה משפחות שמגיעות
למקום חדש. אז זו התמודדות לא פשוטה, אבל יש בזה
בהחלט הרבה סיפוק."
ד"ר לנדאו הצטרפה לשורות הטכניון אחרי שהות
של חמש שנים בקליפורניה, שם עשתה את הפוסט-
תחושת בטן
"
שהטכניון הוא המקום הנכון"
"כשעמדתי לסיים את השהות בארה"ב התחלתי
לבדוק אפשרויות תעסוקה כאן בארץ. היתה לי
תחושת בטן שהטכניון הוא המקום הנכון, למרות
שמעולם לא למדתי כאן. כשהתחלתי לאסוף
מידע גיליתי שהפקולטה לביולוגיה בטכניון
נמצאת בצמיחה, והחלטתי יחד עם בעלי -
שעובד כיום כמהנדס מעבדה בפקולטה לכימיה
- שהטכניון הוא המקום הנכון לנו. הקליטה
היתה מצוינת - סגל הפקולטה התייחס אלינו
נהדר מהרגע הראשון, ונתן לנו תחושה שבאמת
רוצים אותנו. אנחנו גרים בכפר המשתלמים,
וזה בהחלט יתרון גדול. הכפר קרוב לטכניון
וזה מקום נהדר, שיוצר הרבה מפגשים עם
אנשים. מסתובב בינינו הרבה מידע שעוזר מאוד
בהתאקלמות בישראל. הבן שלי נקלט בבית
ספר ברמת אלון, והבת שלי - בגן הטכניון.
בנוסף לכל הנוחות, מגורים בכפר הם כמובן
הסדר ממש מצוין מבחינה כלכלית."
"המחלה עוררה בי סקרנות
ורצון להבין איך הגוף פועל."
ד"ר לנדאו במעבדה
. "זה היה כיף, אבל גם לחזור לארץ
UCLA
דוקטורט באוניברסיטת
זה כיף גדול."
למה קליפורניה?
הבחירה בקליפורניה לא היתה אקדמית אלא אישית - בעצם רציתי
מקום עם הרבה שמש. למזלי מצאתי מנחה מצוין, חברים לחיים
ומעבדה מהמובילות בעולם.
מה עשית שם?
אני "חישובנית", ביו-אינפורמטיקאית, כלומר חוקרת שמשתמשת
בשיטות חישוביות לחקור שאלות ביולוגיות. בפוסט-דוקטורט למדתי
שיטות חדשות בתחום, והפעם "על-רטוב", כלומר בעבודה ניסיונית
במעבדה.
באופן ספציפי חקרתי את התחום של שקיעת חלבונים - הצטברות
(אגרגרציה) של חלבונים במוח, שגורמת למחלות ניווניות של המוח,
בהן אלצהיימר, פרקינסון, "הפרה המשוגעת" ויעקב-קרויצפלד.
איך הגעת לתחום הזה?
תמיד התעניינתי בשאלות רפואיות. אני זוכרת ששאלתי את אמא
שלי איך אקמול עובד, והיא לא ממש ידעה לענות לי. חוץ מזה,
כנערה חליתי בלוקמיה, והמחלה עוררה בי הרבה סקרנות ורצון
להבין איך הגוף פועל.
סקרנות - או פחד מוות?
בשום שלב לא פחדתי מהמחלה. חששתי רק שאם אמות, המשפחה
שלי תהיה עצובה מאוד. לא ייחסתי יותר מדי משמעות לחיים שלי.
ובכל זאת, לא פיקניק.
נכון, אבל הדבר הקשה לא היה הלוקמיה אלא תופעות הלוואי של
הטיפולים - הרס המפרקים ואובדן שיער. ואם כבר לדבר על פחד
ועל טרגדיה, אז לנערה מתבגרת אובדן השיער הוא הדבר המפחיד
באמת. סבלתי גם ממגבלת הליכה קשה, שנפתרה רק כעבור
שנתיים, כשהחליפו לי את המפרקים למפרקים מלאכותיים.
צילום: עינב טייב-פליגלמן
48...,11,12,13,14,15,16,17,18,19,20 2,3,4,5,6,7,8,9,1