4
ופיתוח
מחקר
וקרים מהטכניון פיתחו שיטה חדשה לשיקום
י של רשתית עיוורת - רשתית שנפגעה
ִ
יֹונ
ּ
ִ
ב
כתוצאה ממחלה ניוונית.
"מחלות ניווניות של הרשתית החיצונית הן גורם-עיוורון
נפוץ בעולם המערבי," מספר פרופסור שי שהם
מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית. "במחלות אלו מתנוונת
שכבת קולטני האור, אך שאר שכבות התאים, ובפרט תאי
הגנגליון, אינן נפגעות."
הפתרון שפיתחו חוקרי הטכניון מבוסס על גירוי מלאכותי
של תאי עצב מהשכבות שלא נפגעו, וזאת כאסטרטגיה
פוטנציאלית לעקיפת המעגלים הפגועים של תאי העצב
ברשתית.
כדי ליצור תפיסת-ראייה משמעותית במוח יש להפעיל כמות
גדולה של תאי עצב במקביל, כפי שקורה בתהליך הראייה הרגיל,
ולעשות זאת בדיוק זמני ומרחבי גבוה. מאחר שהדבר אינו אפשרי
באמצעים חשמליים, השתמשו החוקרים במקרן הולוגרפי ייחודי.
השיטה שפיתחו החוקרים מבוססת על אופטו-גנטיקה - הפעלה
של נוירונים במוח בעזרת אור. "הגישה האופטו-גנטית מבוססת
על ביטוי גנטי של חלבונים רגישים לאור בתאי הגנגליון של
הרשתית," מסבירה ד"ר אינה ראוטסקי-גפן, שחקרה את שילוב
ההולוגרפיה והאופטו-גנטיקה ויישומן ברשתיות עיוורות בהנחיית
פרופסור שהם. "באמצעים אופטו-גנטיים אנחנו הופכים את תאי
הגנגליון, שבמצבם הטבעי אינם רגישים לאור, לחיישני אור,
והתוצאה היא מעין 'מעקף' של הרשתית החיצונית."
בצוות המחקר חברים גם ליאור גולן, ד"ר נאירוז פרח, עדי
שכטר, לימור צור וד"ר ענבר ברוש.
חקר שנערך בטכניון ובאוניברסיטת פריז דקארט שופך אור
על תסמונת מּולדת המתבטאת בפגמים באברים שונים בגוף.
"דיספלזיה אקטודרמאלית" היא למעשה קבוצה של תסמונות
גנטיות נדירות, הגורמות לפגמים מולדים בעור, בשיער
ובציפורניים, לשפה שסועה וחך שסוע, ולעכירות-קרנית, העשויה
לגרום עיוורון. על פי ההערכה, שבעה מכל 000,01 תינוקות
בעולם סובלים מאחת הגירסאות של המחלה.
.
P
כיום ידוע כבר שבמקרים רבים נובעת המחלה ממוטציה בגן 36
במחקר הנוכחי פותח מודל תאי ייחודי שהראה כי טיפול במולקולה
משפר את מצבם של התאים החולים.
PRIMA-APR
246
מולקולה זו נתגלתה לאחרונה כתרופה פוטנציאלית לריפוי מחלת
הסרטן, ובמסגרת זו עברה בהצלחה ניסויים קליניים ראשוניים
בשוודיה. מאחר שבניסויים אלו לא נצפו תופעות לוואי, החוקרים
מעריכים כי בדיקת התרופה על חולי דיספלזיה אקטודרמלית
תהיה פשוטה יחסית.
החוקר הישראלי ד"ר רובי שלום-פוירשטיין מהפקולטה לרפואה
ע"ש רפפורט בטכניון, ושותפיו הצרפתים פרופסור דניאל אברדם
וד"ר איזבל פטי מאוניברסיטת פריז דקארט, תכנתו דגימות תאים
(שנאספו מהחולים בתסמונת) כך שיהפכו לתאי גזע עובריים
הנושאים את המוטציה. בשלב השני הוכיחו החוקרים כי בניגוד
לתאים עובריים נורמליים, התאים העובריים שנתקבלו מתאי חולים
אינם מסוגלים להשלים את תהליך ההבשלה העוברית לרקמת עור
, הושג
PRIMA
-
APR
וקרנית. לבסוף, באמצעות המולקולה 642
שיפור משמעותי בתפקוד התאים הפגומים.
"המחקר מראה כי המולקולה האמורה עשויה לשפר את התחדשות
העור והקרנית בחולים," אמר ד"ר שלום-פוירשטיין, "והוא ממחיש
את הרלוונטיות של תאי גזע עובריים לחקר מחלות גנטיות, וסולל
דרך לטיפולים עתידיים."
עוקפים
את
העיוורון
איור של מערכת גירוי הולוגרפית המורכבת על גבי משקפיים,
שתשמש כ"תותב-ראייה" לעיוורים. תמונות ממצלמת וידאו
ממוזערת יומרו בזמן אמת להולוגרמות, ואלה יוקרנו באמצעות
לייזר על תאי רשתית באחורי העין, ש"חונכו" להיות רגישים לאור
אילוסטרציה: אינה גפן, רומן קנבסקי ושי שהם
ח
גילויים חדשים עשויים לשפר את הטיפול בתסמונת הגנטית "דיספלזיה אקטודרמאלית"
תקווה
של
מולקולה
מ
48...,5,6,7,8,9,10,11,12,13,14 2,3,1