בינלאומיים
יחסים
14
בקשת נשיא ארה"ב, ברק אובמה, נכחו בנאומו בבנייני האומה
מאות סטודנטים ממוסדות אקדמיים שונים, ביניהם משלחת
של 01 חברי סגל ו-541 סטודנטים מהטכניון. הרכב המשלחת
הטכניונית נקבע על ידי ועדת דירוג מיוחדת.
בבוקר הנאום התאספו הסטודנטים ליד מרכז הספורט בטכניון, שם
הם קיבלו חולצות ייצוגיות ועלו על האוטובוסים.
ביקורו של נשיא ארה"ב
ברק אובמה בישראל
הוצגו בפניו שלושה פרויקטים
הקשורים בטכניון. הפרויקט
הראשון הוא "רובוט-נחש",
שפותח על ידי פרופסור אלון
וולף מהפקולטה להנדסת
מכונות בטכניון, ומיועד לסייע
באיתור נעדרים באזורי אסון
ובחילוצם.
הפרויקט השני הוא פיתוח
-
ReWalk
חדשני בשם
מערכת ממונעת המשפרת
משמעותית את יכולת התנועה
של אנשים הסובלים משיתוק
ד"ר ציפי כהן-היימס במעבדה. מימין:
השבב המוזהב על גבי האבן הירושלמית
ב
ל
ברגליהם. המכשיר, שפותח על ידי חברת "ארגו"
בראשותו של בוגר הטכניון ד"ר עמית גופר, הוא
המכשיר הראשון מסוגו, וסטיבן הוקינג הגדיר אותו
כאחת מחמש המכונות החשובות ביותר לאנושות.
הפרויקט השלישי הוא מלצר רובוטי "אנושי" - פיתוח
של ירין פרנקל, עומר זמיר ועומר שושן, תלמידי
בית הספר עירוני ג' בחיפה. התלמידים, שעבדו
על הפרויקט בהנחיית אנשי המחלקה לחינוך למדע
וטכנולוגיה בטכניון - פרופסור איגור ורנר והדוקטורנט
שלו, דן קופרמן - זכו בתחרות רובוטיקה בינלאומית
שהתקיימה בקונטיקט בשנה שעברה.
הפתעה ממוזערת
בביקורו בישראל קיבל נשיא ארה"ב מתנה ייחודית:
ביקור אובמה
חלום אמריקאי
הסטודנטיות אלה שמחוני (הנדסת סביבה)
וספיר זינגבוים-סולומוביץ (הנדסה כימית) הביאו
נחה" לאובמה" - עוגה ועליה דמותו המפוסלת.
ִ
"מ
השתיים אמרו כי שמחו "לקחת חלק באירוע
ההיסטורי והמיוחד הזה, שהינו בעל השפעה רבה לעתיד יחסינו הן
עם האמריקאים והן עם מדינות ערב השכנות."
עמית קורן (72), סטודנט להנדסת מים וסביבה, זכה בתחרות
VIP
שערכה שגרירות ארה"ב, במסגרתה חולקו 02 כרטיסי
לנאום של הנשיא אובמה. קורן, שמגדיר את עצמו כ"מעריץ גדול
של אובמה עוד מהנשיאות הראשונה," סיפר שמרגע ששמע על
התחרות הבין שהוא חייב להתבלט כדי לנצח. התוצאה היא שיר
הלל בשם "מקאמה לאובמה", אשר זיכה אותו בהזמנה זוגית
לאירוע. "אלה היו 54 דקות של התרגשות שנובעת מההבנה שעומד
לפני אדם גדול, שמוכיח שכל מה שאומרים עליו נכון."
כתבה וצילמה: קרן-אור גרינברג
גירסה ננו-מטרית של הכרזת העצמאות
האמריקאית ושל מגילת העצמאות של
מדינת ישראל. הטקסטים האמורים נחרתו
על שבב סיליקון מצופה זהב באמצעות קרן
י גליום, בטכנולוגיה המזכירה
ֵ
מרוכזת של יונ
יצירת גומות בקרקע באמצעות סילון מים.
שטח החריתה הוא 40.0 מ"מ רבוע, ועומקה
02 ננו-מטר (20000.0 מ"מ) - כעוביו של
ציפוי הזהב. השבב הוצמד לאבן ירושלמית
מתקופת בית שני.
את המתנה הייחודית הפיקו אנשי מכון
ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה בטכניון.
תרגום תמונת-המקור להוראות חריתה בוצע
באמצעות תוכנה מיוחדת שפיתח לצורך
כך ד"ר אוהד זוהר, שעשה את עבודת
הדוקטורט שלו בהנחיית פרופסור אורי סיון
מהפקולטה לפיזיקה. החריתה בוצעה על
ידי ד"ר ציפי כהן-היימס, אחראית המעבדה
למיקרוסקופ היוני המשולב במכון ראסל
ברי. הצוות הגדול שהיה שותף למלאכה
כלל את פרופסור וויין קפלן, דיקן הפקולטה
למדע והנדסת חומרים; פרופסור ניר
טסלר, ראש המרכז למיקרו-אלקטרוניקה
וננו-אלקטרוניקה; יעקב שניידר, מהנדס
ראשי במרכז; ד"ר אורנה טרניאק, מהנדסת
פלזמה בכירה ביחידה למיקרו וננו-
פבריקציה; וסבטלנה יופיס, מהנדסת תהליך
ביחידה למיקרו וננו-פבריקציה.