חלל
9
להק הלווינים הראשון:
השיגור צפוי ב-5102
רויקט "סמסון" יצא לדרך לפני שנה בדיוק, בראשותו של
פרופסור פיני גורפיל מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל.
זהו הניסיון הראשון בעולם לשגר לחלל "להק לווינים" המונה שלושה
לוויינים.
במסגרת הפרויקט ישוגר בשנת 5102 מבנה של שלושה ננו-לוויינים,
שאורכו של כל אחד מהם 03 ס"מ ומשקלו עשרה ק"ג לכל היותר.
על גבי כל לווין יורכבו אנטנות, מכשירי מדידה, מכשירי ניווט, מערכות
מחשב ומערכות בקרה.
המטרה הראשונית של הניסוי היא להוכיח את אפשרותה של טיסת
מבנה ממושכת (שנה לכל הפחות) בחלל. מטרה נוספת היא בחינת
האפשרות לאתר במדויק את מיקומם של שידורים שמקורם בכדור
הארץ, למשל לצורך איתור אנשים במצוקה.
צריכת דלק מינימלית
הלווינים יטוסו במסלול שגובהו כ-006 ק"מ מעל פני הקרקע, והמרחק
ביניהם ישתנה בהתאם לצורך - בין 001 מ' ל-052 ק"מ. כדי לחסוך
משקל מפתח הצוות כיום שיטות לטיסת מבנה ייחודית, המבוססת על
כוח המשיכה של כדור הארץ וממזערת את צריכת הדלק של הלווינים.
אחת התרומות המשמעותיות לשיטות החדשניות הללו היא עבודת
המחקר של הדוקטורנט ליאונל מזל.
הניסוי מבוסס על אלגוריתמים ומתודולוגיה שתכננה קבוצת המחקר
של פרופסור גורפיל במעבדה למערכות חלל מבוזרות. בתכנון
"טכנולוגיות חלל: מננו עד גיאו לווינים" - זה היה נושאו של כנס
שערך המכון לחקר החלל בטכניון בחודש ינואר. ראש המכון,
פרופסור אהוד בכר, ציין כי ננו-לווינים מספקים הזדמנות מצוינת
לניסויים בחלל. "בפיתוח מערכות מבצעיות יש הרבה סוגיות
טכנולוגיות שאפשר לבדוק באופן פשוט וזול יחסית באמצעות
ננו-לווינים."
תחום הננו-לווינים נולד לפני פחות מעשור, וכיום יש בעולם
כבר 052 פרויקטים בתחום, עם יותר מ-04 שיגורים בשנה,
והמספרים האלה הולכים וגדלים. "התחום הזה בקצב מטורף,"
. "ועם
Spacecialist
אמר בכנס מידד פריינטא, מנכ"ל חברת
זאת, עדיין יש המון מיתוסים שקריים בנושא, למשל הטענות
שאלה לווינים לא אמינים ושתוחלת החיים שלהם קצרה במיוחד.
זה פשוט לא נכון.
"מדובר בתחום שפועלים בו הרבה חובבנים, ולכן, כשעושים
סטטיסטיקות שכוללות את כולם, מגיעים לאחוז כישלון מבהיל -
%05. אם ניקח רק את הגופים הרציניים הפעילים בתחום, נגיע
לאחוז כישלון נמוך מ-%02.
"הלווינים האלה משתפרים במהירות בכל ההיבטים, וכדאי
מאוד להבין שבעתיד הקרוב נראה כמאה שיגורים בשנה של
ננו-לווינים. כיום כבר אפשר לרכוש רכיבים רבים באינטרנט, מה
שמקצר מאוד את תהליך הפיתוח וההרכבה של הלווינים האלה."
מר אמנון הררי, ראש מינהלת חלל במשרד הביטחון, אמר
כי הבורות בנושא רבה מאוד, למשל המחשבה שהמחיר יורד
ביחס ישר לגודל הלווין. "האמת היא שיש אלמנטים כמו עלות
השיגור, שנשארת יקרה, ויש גם עלויות ניוד, שליטה ובקרה שאינן
משתנות משמעותית בין לווין גדול לקטן. עלינו להמשיך להעמיק
בתחום הננו-לווינים, אבל לעשות זאת באופן שקול וזהיר, ולא
בהתלהבות מסונוורת."
ומיתוס
אמת
ננו-לווינים:
במסגרת פרויקט "סמסון", הנכנס לשנתו השנייה,
מתוכננת טיסת-מבנה משולשת ראשונה בחלל
הראשוני הצליחה הקבוצה לפתור בעיות סבוכות הקשורות
בשמירה על טיסת המבנה, בתקשורת בין שלושת הלווינים,
בניהול עצמי במקרה של תקלה, ובתיקוני מיקום אוטונומיים.
צוות פיתוח נרחב
במהלך השנה האחרונה שקד צוות הפיתוח - המונה חוקרים
וסטודנטים מהטכניון, כמו גם מהנדסים מרפא"ל, התעשייה
האווירית ואלתא - על פיתוח תת-המערכות של לווייני "סמסון"
לקראת סקר התיכּון הראשוני שייערך בפברואר 3102. התכנון
המכני בוצע על ידי ד"ר ולדימיר בלבנוב מהמכון לחקר החלל,
ובמסגרתו נקבעו המאפיינים המכניים העיקריים של כל לוויין.
בנוסף נכתבה גירסה ראשונית של תוכנת הלוויין על ידי
מרגריטה שמיס מהמכון לחקר החלל, בהנחייתו של ד"ר רז
טמיר מהתעשייה האווירית. יעקב הרשקוביץ מרפא"ל הנחה את
פרויקט הסטודנטים, שביצעו אנליזות שונות עבור הפרוייקט,
והיה אחראי על פיתוח מערכת ההנעה של הלווין ברפא"ל.
תכנון המערכות האלקטרוניות ומערכות התקשורת התבצע
בניהולו של הוביק אגלריאן, מהנדס מערכות אלקטרוניות ראשי
במעבדה למערכות חלל מבוזרות. בשבועות האחרונים התקבלו
חלקים מלווייני "סמסון" שנרכשו במדינות אירופה בניהולו
.
Spacecialist
המקצועי של מידד פריינטא מחברת
לווייני "סמסון" יורכבו בחודשים הקרובים במעבדה שנבנתה
לצורך זה במכון לחקר החלל בטכניון.
פ
איתור מיקומם המדויק של משדרים על כדור הארץ.
הדמיה של אחד הלווינים בפרויקט
48...,10,11,12,13,14,15,16,17,18,19 2,3,4,5,6,7,8,1