Page 18 - מגזין הטכניון | חורף 2013

פרידה 18
"מה שלא נכנ
-7 בנובמבר נפרדה ד"ר אביטל שטיין מהטכניון,
ו"עלתה קומה" למל"ג-ות"ת (המועצה להשכלה
גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב) שם היא מכהנת
כמנכ"לית. "זה המשך מצוין לתפקיד שמילאתי בטכניון,
וברור לי שגם בתפקיד החדש אפעל לקידום המערכת
האקדמית בישראל."
ד"ר שטיין הצטרפה להנהלת הטכניון בשנת 9002, עם
מינויה לתפקיד מנכ"לית ומשנה לנשיא הטכניון, ובכך
היתה לאישה הראשונה בהנהלת הטכניון בכלל, ובתפקיד
זה בפרט.
יתרון או חיסרון?
יתרון, ללא ספק. מדובר בתפקיד שמהותו היא תקשורת
עם אנשים, ולאישה יש כאן יתרון אדיר - בכישרון לזהות
מה חשוב לאנשים ומה מציק להם, וביכולת להבין את
נקודת המבט שלהם ולשדר על אותו גל. ובאמת, אני
חושבת שתרמתי הרבה בקיצור המרחקים בין ההנהלה
והפקולטות ובין העובדים לסגל האקדמי. תקשורת פתוחה
וחיובית היא תנאי חיוני לעבודה פורייה עם הסגל האקדמי,
ולנשים יש יתרון בתקשורת כזו. חשוב לי שהעשייה
תהיה נכונה, יעילה וחיובית, ופחות חשוב לי להוכיח שאני
צודקת.
אפשר לחשוב שאת נחבאת אל הכלים.
חס וחלילה. אני דומיננטית מאוד - אבל נטולת אגו.
עובדה שזה הראיון הראשון שלי למגזין הטכניון, וגם
בתקשורת ה"ארצית" לא הרביתי להתראיין. אני לא
מחפשת כותרות אלא עשייה אמיתית ומשמעותית
שמקדמת את הארגון. לשמחתי, הטכניון היה מאז ומעולם
מקום עם המון עשייה, וחשוב שימשיך בדרך הזאת.
בראיונות המעטים שנתנה לתקשורת הקפידה ד"ר שטיין
להדגיש את הצורך בהתברגותן של נשים לתפקידי
מפתח באקדמיה ובמגזרים נוספים. בדברה על כך היא
משתמשת במינוחים המוכרים לה מעולם הספורט, שבו
צמחה. "אני מאמינה שהגיע הזמן שנשים יפסיקו להיות
שחקניות ספסל וייכנסו לחמישייה הפותחת," אמרה
). "אין סיבה שהן לא TheMarkerבראיון לעינב בן יהודה (
יהיו שם. הפער מתחיל למעשה עוד בבית הספר - בנות
נוטות פחות ללכת למקצועות טכנולוגיים. הן משתלבות
פחות במגמות של 4 ו-5 יחידות במתמטיקה, פיזיקה
וכימיה - וכך מפחיתות את סיכוייהן להשתלב בלימודים
טכנולוגיים גבוהים. העידוד לשילוב נשים בתחומים אלה
צריך להיעשות כבר במערכת החינוך".
אביטל שטיין, ילידת חיפה (1691), נמשכה בילדותה
לתחומי הלימוד הריאליים ולנגינה בפסנתר, והיתה פעילה
בצופים. בגיל תשע החלה לשחק כדורסל במכבי חיפה
ואח"כ בהפועל חיפה. משם עברה למכבי תל אביב,
ובסופו של דבר הגיעה לנבחרת ישראל.
בגיל 12 החלה אביטל שטיין את לימודיה לתואר ראשון
במתמטיקה ("דילגתי על הודו"), וכעבור 11 שנה
סיימה דוקטורט בחינוך מתמטי. לימים השלימה גם
, התמחות Executive MBAתואר שני במינהל עסקים (
במימון ובפיננסים, בהצטיינות). בין התארים ובמהלכם
היא עבדה בתעשייה ובאקדמיה, התחתנה וילדה שתי
בנות (גילי וליאור) ושני בנים (רוני ואמרי). היא לימדה
במכללה למינהל (מתמטיקה ומדעי המחשב), הרצתה
באוניברסיטת תל אביב (כלכלה), ושימשה בתפקידים
אקדמיים ומנהליים באוניברסיטה הפתוחה. בשנת 9991
הקימה, יחד עם עוזי וכסלר, את המכללה האקדמית
להנדסה בירושלים, ומונתה למשנה לנשיא ומנכ"לית
המכללה. כעבור עשר שנים, בסוף 9002, הגיעה
לטכניון.
שעה וחצי נסיעה כל בוקר. למה דווקא הטכניון?
הטכניון הוא מוסד ייחודי ומשמעותי מאוד בהוויה
הישראלית, והאימפקט של בוגרי הטכניון אדיר. ברור שיש
כאן גם גאווה אישית שלי כחיפאית, ובמובן מסוים - חזרה
הביתה; אבל לא הייתי מסכימה לבלות שלוש שעות ביום
על הכביש אם לא הייתי בטוחה בחשיבות הלאומית של
המוסד הזה. הטכניון הוא גורם מוביל בפיתוח התעשייתי
והכלכלי במשק, מקום עם זכויות יוצרים עצומות, וזה לא
מקרה שראש הממשלה מגיע לכאן כמה פעמים בשנה.
בשנים האלה בטכניון ישנתי מצוין בלילות, מפני שידעתי
שבימים אני עושה שליחות גדולה.
בכל זאת הגעת לכאן מבחוץ, כאאוטסיידרית.
במידה רבה זה נכון. אמנם השקעתי שנים רבות בזירה
האקדמית - בהקמת המכללה להנדסה, בניהול האקדמי
של "לונדון סקול אוף אקונומיקס", ובתפקיד מרצה
באוניברסיטת ת"א ובאוניברסיטה הפתוחה - אבל בטכניון
עוד לא הייתי קודם. ובאמת, ההחלטה להביא אותי היתה
החלטה אמיצה מאוד מצד נשיא הטכניון וההנהלה, והיא
נבעה מההבנה שניהול הוא דיסציפלינה של ממש, לא
משהו שאפשר לעשות טוב על סמך אינטואיציות בלבד.
אפילו במוסד אקדמי?
אפילו במוסד אקדמי. נכון שהמנדט שלנו הוא מחקר
רצפות אקדמיות, כלומר השיקול ִ והוראה, שבאקדמיה המ
משה ִ האקדמי הוא הקובע. לדוגמה, אם שוקלים איזו ש
ב
ד"ר אביטל שטיין נפרדת מהטכניון בתום שלוש
"יש בטכניון תום וחום ומסירות
ואהבה למקום." ד"ר אביטל שטיין
צילום: יואב בכר