Page 22 - מגזין הטכניון | חורף 2013

22
"
אנשים
"אנחנו טובים, אבל
"קשים עם עצמנו
אנחנו הישראלים קשים עם עצמנו. כשאתה שואל
אמריקאי מה שלומו, הוא עונה שהכל מצוין, אבל
ישראלי יגיד לך - במקרה הטוב - 'הכל בסדר.' החתירה
המתמדת לשיפור דוחפת אותנו קדימה, וההישגים
הישראליים במחקר ובפיתוח מוכיחים את כוחו של השילוב
בין שאפתנות לביקורת עצמית חזקה."
פרופסור משנה אבי שרודר יושב במשרדו החדש
בפקולטה להנדסה כימית, לשם הגיע בקיץ האחרון אחרי
. "השהות בחו"ל נותנת MITשסיים פוסט-דוקטורט ב-
לך פרספקטיבה, פרופורציות. אתה מבין שאין לנו במה
להתבייש, ויותר מזה - שיש סיבה מצוינת לאופטימיות. אין לי
ספק שלעולם הביוטק, שבו אני פועל, צפויה קפיצת מדרגה
רצינית בישראל. יש כאן הרבה כוחות מחקריים טובים
בתחום הזה, וכל אחד מהם רוצה להתקדם ולהיות 'האינטל
הביולוגי' הבא."
למה זה לא קרה עד עכשיו?
כי עדיין חסר לנו הבסיס ההכרחי לכך: חברות בינלאומיות
גדולות. גם ההיי-טק הישראלי, בניגוד למיתוס, לא היה צומח
מחברות ההזנק לבדן; במידה רבה הוא חייב את הצלחתו
לחברות הבינלאומיות הגדולות שנכנסו לישראל. כיום,
לנוכח הצטמקות המימון הממשלתי (גם בארה"ב), חשיבותן
של החברות האלה גדולה מתמיד, כי התלות של האקדמיה
בתעשייה הולכת וגדלה. חברות הענק מבינות שהשקעה
במחקר תניב את בסיס הידע לפיתוחים עתידיים. בתלות
הזאת, חשוב לציין, יש גם צדדים חיוביים, למשל התפתחות
של דיאלוג בין האקדמיה לתעשייה, כלומר בין מעבדות
המחקר לצורכי השוק. כשמדובר בביוטק זהו דיאלוג בין
צרכי החולים, בתיווך יצרני התרופות וחברות הציוד הרפואי,
לבינינו, החוקרים.
האם כיום מתקיים כאן דיאלוג כזה?
לא ברמה מספקת. יש כאן ידע עצום בתחום הביוטק, ומה
שנדרש הוא כניסה של חברות גדולות כמו מרק, פייזר
וג'ונסון את ג'ונסון - בדיוק כמו שקרה בתחום ההיי-טק
. ברגע שיהיו כאן כמה חברות IBMעם אינטל, אמדוקס ו-
בקליבר הזה, הן לא רק יממנו מחקר אקדמי באופן ישיר,
אלא גם יתמכו בחברות ישראליות קטנות.
מה האינטרס שלהן?
לחברות קטנות יש יתרונות כגון דינמיּות, חדשנות וגמישות,
שאין לחברות הגדולות. בנוסף, רבות מהחברות הישראליות
הקטנות צברו ידע משמעותי מאוד. לחברות הגדולות יש
אינטרס גדול בתמיכה בהן, והחברות הקטנות זקוקות
לתמיכה מפני שסטארט-אפ ביו-טכנולוגי הוא אתגר קשה
במיוחד, שדורש משאבים עצומים יחסית לסטארט-אפ
טכנולוגי.
מדוע?
מפני שבביוטק אתה זקוק לאורך נשימה. מדובר בתהליך
ממושך של מחקר ופיתוח, שכולל ניסויים קליניים מפרכים
וקבלת אישורים מהרשויות הרלוונטיות. וכשהתהליך ארוך
"ישראל משקיעה בהשכלה,
ומדינות אחרות קוטפות את
הפירות." פרופסור משנה
אבי שרודר