Page 20 - מגזין הטכניון | חורף 2013

20
"ביולוגיה זה הדבר
הכי מעניין בעולם."
ראיון עם ד"ר איתי
ינאי, שהגיע מארה"ב
לישראל ונטש את
הנדסת-המחשבים
לטובת אבולוציה
של רשתות גנטיות
כ
אנשים
שסיים איתי ינאי את התואר הראשון
- הנדסת מחשבים ופילוסופיה של
המדע - הוא החליט לשנות כיוון. "באותה
ן האנוכי' של ריצ'רד ֶתקופה קראתי את 'הג
דוקינס," הוא מספר, "והחלטתי שביולוגיה זה
הדבר הכי מעניין בעולם. גם אבא שלי, איש
מחשבים ותיק, אמר לי שאילו היה בגילי היה
לומד ביולוגיה ולא מחשבים."
בתור התחלה יצא ינאי לתקופת התנדבות
במכון פסטר בפריז. "לא ידעתי צרפתית
ולא ביולוגיה, אבל לפחות על הביולוגיה
השתלטתי יפה."
הוא המשיך לדוקטורט בבוסטון, בביולוגיה
חישובית, ואחריו פוסט-דוקטורט במכון
ויצמן. אחר כך עשה פוסט-דוקטורט נוסף
בהארוורד ("כי אשתי רצתה ללמוד מנהל
.)"MITעסקים ב-
איתי ינאי נולד בשנת 5791 בחיפה אך
גדל בבוסטון, שם למד מכיתה ד' ועד סיום
הדוקטורט. בשנת 8002 עלה ארצה והצטרף
לפקולטה לביולוגיה בטכניון, ובנובמבר
האחרון התבשר על קבלתו כחבר בתוכנית
היוקרתית למדענים צעירים של "הארגון
האירופי לביולוגיה מולקולרית". בשורה זו
, בסך מיליון וחצי ERCמצטרפת למענק
יורו, שמממן את המחקר של ד"ר ינאי בחקר
רשתות גנטיות.
כיום מוביל ד"ר ינאי קבוצת מחקר בתחום
האבולוציה של הרשתות הגנטיות הפועלות
בתהליך ההתפתחות - התפתחותו של בעל
חיים מתא בודד לאורגניזם רב תאי. מחקר
זה, אחד מרבים המתנהלים במעבדה, נערך
בשיתוף פעולה עם מכון ויצמן, אוניברסיטת
חיפה, האוניברסיטה העברית ומוסדות
אקדמיים בגרמניה, אנגליה ואוסטרליה.
מהי השערת המחקר שלכם?
אין השערה כזו, הכל פתוח. אנחנו לא
מסמנים מטרה ספציפית.
סליחה?
נהוג לחשוב שהמדע מתקדם על סמך
השערות והוכחתן (או הפרכתן). זו בעצם
תפיסה שגויה, הרואה במדע סוג של ציד:
המדען המנסח השערה, ואז מנסה "לצוד"
לה אישוש או הפרכה.
תפיסה שגויה?
כן. האמת אחרת: רוב המדענים הם בעצם
מין דייגים, שמנסים כל הזמן לשלות נתונים
משמעותיים מתוך אוקיינוס המידע האינסופי.
רק אחרי שהם צוברים מספיק נתונים
ומסקנות, הם מנסחים - בדיעבד! - את
ההיפותזה. ולמרות שההיפותזה מנוסחת
בסוף המחקר, הם מציבים אותה בתחילתו
של המאמר כאילו היא קדמה לו גם מבחינה
כרונולוגית, כי כך דורשת מהם הקהילה
המדעית.
אז בסוף עוד נגיע להיפותזה, אבל בינתיים
אנחנו אוספים מידע מגוון ומעניין ומנתחים
אותו מכל הכיוונים, וכבר יש לנו תוצאות
יפהפיות.
פרויקט הגנום האנושי עלה למשלם
המסים האמריקאי שני מיליארד דולרים,
מבלי שתעמוד מאחוריו היפותזה מגובשת
אחת. ועם זאת, תוצרי הפרויקט משמשים
היום להעלאת אלפי היפותזות חדשות,
ולאישוש או שלילה של היפותזות קיימות.
ריצוף הגנום האנושי לימד אותנו כי אנו
ניחנים בעשרים אלף גנים, ולא במאות-
אלפים, כפי שהיו סבורים בעבר. הוא
לימד אותנו שהקוד הגנטי גדוש במקטעים
שהגיעו במקור מווירוסים טפיליים, את
דפוס האבולוציה של האדם מהקוף הקדום,
ועוד מגוון של תגליות שמעטים חשבו
עליהן בעבר. חלק גדול מההיפותזות שאנו
מעלים היום הן פרי שלב איסוף הנתונים
העצום המכונה פרויקט הגנום האנושי. כל
הפרויקט הזה היווה למעשה הרפתקה אחת
גדולה, שרבות מתוצאותיה לא נצפו מראש
והובילו לפיתוח היפותזות חדשות וחדשניות.
פרויקט הגנום האנושי היה "מסע דיג"
בתקציב ענק, במהלכו נצבר ים הנתונים
שלתוכו משליכים עכשיו מדענים את
חכותיהם בתקווה לגלות היפותזות חדשות.
המצב הקיים כיום מקדם כתיבת הצעות
מחקר אשר נקראות כ"סיפור טוב", אך
מבוססות על רמייה שאינה מכבדת את
המדען או את הציבור המממן מכספי
המסים את המחקרים. כך נוצרת גם
תדמית לא מציאותית של המדע בעיני
הקהל הרחב. המדע נתפס בעיני הציבור
כתהליך סיסטמתי, קר ושקול, בעוד
שהמדענים עצמם יודעים כי תהליך הגילוי
המדעי דומה יותר לאמנות בשלב גיבוש
ההיפותזות מתוך הנתונים... תנו לנו לחקור
בלי היפותזות, בלי כבלים מזויפים שנשית
על עצמנו כדי לחנוק את היצירתיות שלנו;
בלי שקרים, לבנים או בכלל, ונראה כמה
פריצות דרך ייצאו מכאן.
מתוך רשימה של ד"ר ינאי וד"ר רועי צזנה,
שהתפרסמה בכתב העת "אודיסאה".
י
ִכ
ֹנ
ָא
ְו
ן
ֶּג
ַה
הרטרואקטיבית ההיפותזה