Page 25 - מגזין הטכניון | חורף 2013
Basic HTML Version
ין נשיא
בתים, מנהרות ופנסים דולקים. היו לי ערימות
של לגו, שמהן בניתי רובוטים מתוחכמים. בגיל
41 התחלתי לעשות שרטוטי חשמל. הבנתי
שהתחביב שלי הוא הנדסה ויצירה של
דברים."
אחמד החל ללמוד למבחנים -
דבר שלא עשה מימיו. הציון
במבחן הראשון (גיאוגרפיה,
59) מצא חן בעיניו,
ומאז הוא למד למבחנים
ברצינות, וציוניו השתפרו
פלאים. המורים לא ידעו
איך להתייחס לתלמיד
המוכשר, שהוציא ציונים מעולים
אך לא הופיע ללימודים, וכשהופיע
- לא הקשיב בשיעורים. וכמו לא די בכך,
הוא גם עסק ביזמות, רשם פטנט על פגוש-מכונית הסופג
אנרגיה שנוצרת בתאונת דרכים, בנה מודלים תלת מימדיים,
למד בקורס ליזמות ותכנן מכונת-קציר המשמשת את
ה בכפרו. ציון הבגרות הממוצע שלו: 011.
ָ
י
ְ
ּלּוכ
ַ
מגדלי המ
כשעלה לכיתה י' נפתחה מגמת מכטרוניקה בבית הספר
"אורט אחוה", ואחמד לא ידע את נפשו. "היא הייתה ממש
תפורה עלי," הוא נזכר. "כל הזמן חלמתי ללמוד הנדסת
רכב בגרמניה - הלימודים שם בחינם - ולהיות מהנדס
רכב. ואז הגיעה שירלי יוגב לבית הספר, והציגה את
תוכנית נ.ע.ם של 'עתידים', פרי יוזמתו ותמיכתו של איתן
ורטהיימר - תוכנית שנועדה לאפשר לאנשים עם בעיות
סוציו-אקונומיות לרכוש השכלה גבוהה. הצטרפתי לתוכנית
ועשיתי את המכינה בטכניון. הציונים היו בסדר, לא יותר
מזה, כי כמי שבא מהכפר אל העיר הייתי עסוק יותר
בבילויים."
בסיום המכינה נסע אחמד לגרמניה, אל הסבא והסבתא
הגרמנים, במטרה ללמוד שם. "יש בגרמניה תוכנית לימודים
ות "פורמולה-סטודנט"
"פתאום, בכפר, היה לי חדר משלי
משלי וזמן לעצמי, והתחלתי לפתח
תחביבים הקשורים בהנדסה, שרטוט
וטכנולוגיה. בניתי מודלים של רכבות
שדהרו בין הרים, בתים, מנהרות ופנסים
דולקים. היו לי ערימות של לגו, שמהן
בניתי רובוטים מתוחכמים."
אנשים
25
דואלית, המשלבת לימודים אקדמיים עם עבודה בתעשייה,"
הוא מסביר, "אבל שם גיליתי שלא אצא מהתוכנית הזו מהנדס
מדופלם, וגם הגעגועים לחברה שלי - כיום אשתי - משכו אותי
חזרה לישראל."
אחמד פנה לשירלי יוגב, שהסבירה לי שלא מקובל להחזיר
לתוכנית נ.ע.מ אנשים שעזבו, אבל הבטיחה להשתדל.
ההשתדלות נשאה פרי, ובשנת 9002 התקבל אחמד לפקולטה
להנדסת מכונות בטכניון. בסמסטר הראשון היה הממוצע שלו
48 "בלבד", אבל אז הוא פגש סטודנט מצטיין בשם אלעד
אהרוני - "שהוא החצי המשלים שלי. אני זרקן, לא מסודר,
שוכח להגיש שיעורי בית, והוא חרשן ברמות, ממוקד בלימודים,
מסוגל ללמוד 21 שעות ביום. אני קולט מהר - והוא עושה בזה
סדר. בלעדיו לא הייתי יושב ולומד. הוא הכניס אותי למסגרת".
מאז שניהם מצטייני-נשיא סדרתיים. "כדי להיות מצטיין נשיא
לא מספיק להיות חכם, צריך גם ללמוד," אומר אחמד. "אלעד
ואני ממש צוות. בגללו, או בזכותו, גם איבדתי את המבטא
המזרחי שלי."
בינתיים חלו תמורות גם במשפחתו של אחמד: הוריו התגרשו,
ועול המשפחה נפל על שכמו. עם זאת, הוא לא נתן לקשיים
מבית לעמוד בדרכו. לפני שנה החל בהגשמת חלומו, והקים
בפקולטה להנדסת מכונות את קבוצת הפורמולה. הוא הכין
מצגת, והזמין את כל הסטודנטים להרצאה שלו בנושא.
לתדהמתו הגיעו 08 סטודנטים, ומתוכם התגבשה קבוצה של
52 סטודנטים וסטודנטיות. לכולם משותף כיום חזון אחד:
לתכנן ולבנות רכב פורמולה שישתתף בתחרות הבינלאומית
. לפרויקט נרתם פרופסור ראובן
FORMULA STUDENT
כ"ץ, ראש מגמת תכן בפקולטה להנדסת מכונות, שהעביר
לקבוצה סדנה, שהפכה לביתם השני של החברים, ודאג גם
לתת לסטודנטים הנלהבים ניקוד אקדמי על עבודתם, וזאת
באמצעות שיבוצם בקורס "תכן מוצר חדש". אחמד הפך
למנהל הקבוצה, וחילק את הסטודנטים לתת-קבוצות.
הצלחתם?
"כן, בעזרת קשרים ומזל השגנו יותר מ-002 אלף שקל,
חלקם ומזומן וחלקם בתמיכה ייצורית. יצאנו לתערוכות,
הצבנו דוכנים, נסענו למפעלים שתרמו לנו יכולות ייצור,
והשגנו שני ימי אימון בנהיגת קרטינג בקניון חיפה. כיום שישה
מהפרוייקטים המתקיימים בקורס של פרופסור כ"ץ קשורים
בתחרות פורמולה: שילדה, היגוי, חיפוי, מתלים, תמסורת ומנוע.
אנחנו מקווים שבסוף השנה הזו תהיה לנו מכונית, ונצא איתה
לתחרות."
אחמד אומר שאהבת ההנדסה הצילה אותו. "זה שמר אותי
מהרחוב," הוא אומר. "התחביב שלי, ההנדסה, להמציא דברים
- זה כל עולמי. אני עסוק בזה כל דקה פנויה. תוכנית נ.ע.ם,
נותנת לי שקט נפשי. בזכותה אני יכול ללמוד בשקט ולהתרכז
בלימודים בלי בעיות פרנסה."
