Page 23 - מגזין הטכניון | חורף 2013

23
פרופסור •"ישראל היא מקום קטן ומצוין, וחוץ מזה - היא הבית"
משנה אבי שרודר, חבר סגל חדש בפקולטה להנדסה כימית,
מאמין בעתידה של הביו-טכנולוגיה הישראלית
אנשים
יותר, ההוצאות גדולות יותר. זו אחת הסיבות לכך שאנשים מצוינים
עוברים לחו"ל, שם המימון נדיב וזמין יותר.
מה עם חברות ישראליות גדולות כמו טבע?
החברות האלה מעטות מדי, וחוץ מזה, בכניסה של חברה זרה
לישראל יש בונוס נוסף לחברות הקטנות: חשיפה בינלאומית. חברות
ההזנק הביולוגיות משוועות לחשיפה כזו, שהיא גם אינטרס לאומי, שכן
היא תאפשר לישראלים רבים לחזור לארץ ולעסוק במחקר ובפיתוח
כאן ולא שם. צעד כזה יפריח את האקדמיה הישראלית וישאב לכאן
חוקרים ששהו עד כה בחו"ל. כי כאמור, רעיונות וידע כבר יש כאן, ומה
שחסר הוא גב ממסדי ופיננסי, שאותו יכולות לספק חברות הפארמה
הגדולות.
אתה איש ביוטק, אבל הצטרפת לפקולטה להנדסה כימית.
"הנדסה כימית" זה שם מטעה, כי מדובר בתחום רחב הרבה יותר
מהאסוציאציה הראשונית שכוללת מפעלים מזהמים, בתי זיקוק וכו'.
תחת הכותרת הזאת נכנסים איכות סביבה ומים, אנרגיה מתחדשת
וחומרים מתקדמים לתחומי הפארמה והמיקרו-אלקטרוניקה. תעשיית
ההנדסה הכימית היא היצואן השני בגודלו במשק הישראלי, והבוגרים
של הפקולטה להנדסה כימית הם נדבך חשוב מאוד במחקר ובכלכלה
הישראלית. עבורי, זה המקום הנכון לפעול בו.
?MIT אתה שומר על קשר עם
בהחלט. פוסט-דוקטורט הוא תקופה נהדרת, שפוקחת לך את העיניים
מבחינה מחקרית ופותחת אופקים חדשים לשיתוף פעולה. העבודה
בכלל, ועם פרופסור בוב לאנגר בפרט, היתה חוויה נהדרת, MITב-
ומבחינתי מדובר בקשר ארוך טווח. זו הזדמנות לעבוד עם חוקרים
מבריקים ולתרגם מחקר בסיסי ליישומים שיוצרים שינוי ממשי בעולם.
חזרה מארה"ב היא שחייה נגד הזרם?
לצערי יש בסיס לקינה על בריחת המוחות. פגשתי בארה"ב המון
שתּו' על ידי האקדמיה ִ ישראלים, וביניהם המון בוגרי טכניון ש'נ
והתעשייה האמריקאיות. אלה אקדמאיים יצירתיים מאוד, עם תשוקה
יזמית ויכולת אילתור, ובקיצור - כל התכונות שמיוחסות בצדק
לישראלים. בבוסטון לבדה יש שבט צופים עם 006 חניכים, וכל
הפעילות בו מתנהלת בעברית. זה נורא נעים ונחמד כשאתה שם,
אבל ברור שזה נזק חברתי וכלכלי עצום למדינת ישראל. לי זה כואב
מאוד, כי הישראלים האלה גדלו כאן וקיבלו השכלה מעולה, אבל
מדינות אחרות קוטפות את הפירות.
השכלה מעולה? אתה מדבר על מערכת החינוך הישראלית?
בהחלט. יש כאן חינוך מצוין גם בבתי הספר, ובעיקר באקדמיה.
עכשיו, אחרי שהייתי בארה"ב, אני יכול לומר את זה בלב שלם.
האטרקטיביות של הישראלים נובעת מההשכלה המצוינת שלהם,
וכמובן מאותן תכונות שציינתי קודם.
?MITיש עוד פסגות לכבוש אחרי
הוא בית ספר מדהים, ופוסט-דוקטורט שם הוא MITאין ספק ש-
פיסגה אקדמית. אבל כאמור, אין לנו שום סיבה לרגשי נחיתות, כי
יש כאן אנשים מעולים שמבצעים פרויקטים ברמה עולמית. אני לא
הראשון שאומר את זה, אבל חשוב לומר שוב ושוב: ישראל היא מקום
קטן ומצוין. וחוץ מזה, היא הבית.
סיים שלושה תארים פרופסור משנה שרודר
בהנדסה כימית. את הדוקטורט, בהנחיית
מרצים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת
בן גוריון, הוא ביצע במעבדה שהמציאה את
,) doxilהתרופה האנטי-סרטנית "דוקסיל" (
שהיתה התרופה הראשונה המבוססת על
(מינהל FDA ננו-חלקיקים שאושרה על ידי ה-
המזון והתרופות בארה"ב). בשנת 7002 החל
הצוות לעבוד, יחד עם הפרופסורים יצחק עציון
ואליס מרודס מהטכניון, על שימוש באותם
חלקיקים לשיקום סחוס, וכיום נמצא מוצר זה
בניסויים קליניים מתקדמים.
בתום הדוקטורט (9002) יצא ד"ר שרודר
לפוסט-דוקטורט אצל פרופסור בוב לאנגר
. מחקריו בשנים אלה הולידו שני MITב-
פיתוחים משמעותיים. האחד - חלקיקים
המייצרים תרופות באיבר המטרה. "בניגוד
לשיטות קיימות, המבוססות על החדרה של
תרופות לגוף, פיתחנו כאן 'מפעל ננו-מטרי'
המייצר את החלבון (שהוא התרופה) ממש
באתר הפגוע. כך נמנע פיזור של התרופה
ברחבי הגוף, ומופחתות תופעות הלוואי. אלה
מין מכונות מולקולריות שמייצרות את החלבון
שמוגדר מראש. DNAהדרוש על סמך קוד
זה כמובן משתלב במגמה הרחבה יותר של
רפואה אישית, שכן יחידות הייצור האלה
מייצרות בדיוק את התרופה הדרושה לחולה
הספציפי."
הפיתוח השני במחקר הדוקטורט היה
מכשיר אולטרסאונד מיניאטורי - "גלולת
אולטרסאונד". מטרת המכשיר היא להחדיר
למעי תרופות אשר ניתנות כיום בהזרקה,
ובכך לאפשר שימוש בגלולה במקום זריקה.
גלי האולטרסאונד מגבירים את חדירותו
של דופן המעי, וכך מאפשרים את החדרת
התרופה פנימה.
מה תחום המחקר שלך כיום?
אני מתמקד בתרופות ממוקדות-מטרה
). כשמדובר Targeted Drug Delivery(
בסרטן, הקושי הגדול הוא הטיפול בסרטן
גרורתי, גם כי מדובר בהמון גידולים קטנים
ומפוזרים, וגם כי החולה כבר חלש ומערכות
ההגנה שלו אינן מתפקדות היטב. במקרה של
גרורות חשוב להיות ממוקדים מאוד, והננו-
חלקיקים שאנחנו מפתחים כאן יודעים לתקוף
אותן נקודתית. אנחנו בודקים אילו מאפיינים
מאפשרים מיקוד טוב יותר של תרופות
לגרורות סרטניות, ואילו תכונות ננו-מטריות
משפיעות על יכולתן להתמקד ברקמה החולה.
המחקרים שלך נוגעים בעולם הרפואה.
זה בהחלט ממשק מרכזי בעבודה שלי -
החיבור בין הנדסה לרפואה, שהוא חיבור חשוב
עבורי. כל ניסוי קליני הוא ארוע מרגש מאוד
מבחינתי - הוא אבן דרך בתרגום של המצאה
מדעית והנדסית למוצר רפואי שמציל חיים
או משפר איכות חיים. כאן אני מקווה לפתח
שיתופי פעולה חדשים עם חברי סגל מהטכניון
והמרכז הרפואי רמב"ם. בסופו של דבר יש
לכולנו - החוקרים, אנשי הרפואה וחברות
הפראמה - אינטרס משותף: להנגיש תרופות
יותר איכותיות לחולים בזמן הקצר ביותר.