Page 29 - מגזין הטכניון | חורף 2013

29
עבודת גמר בארכיטקטורה
מציגה גישה חדשה לאורבניזציה
של הערים הערביות בישראל
ארכיטקטורה
תום מיין, האדריכל של הבניין המרכזי של
קמפוס קורנל-טכניון בניו-יורק, התארח בטכניון
ונשא הרצאה שכותרתה "אורבניזם פרשני".
), שזכה לתואר "הילד הרע של Mayneמיין (
עולם האדריכלות", הציג את תפיסת עולמו ואת
הקווים המנחים אותו בתכנון הקמפוס החדשני,
שבנייתו תחל בשנת 4102 ותימשך כשלוש
שנים. בראיון לקשת רוזנבלום, כתבת עיתון
הארץ, אמר מיין כי "אי אפשר לדעת מה יהיו
פניה של האקדמיה בעתיד, ולכן אנחנו בונים
בהמון גמישות ופתיחות." הוא ציין כי המבנה
האמור בקמפוס קורנל-טכניון "יהיה הרבה
יותר פתוח ושקוף. הכוונה היא לבטא את ההון
היצירתי והאינטלקטואלי, שהוא מהותו של
המקום. אתה רוצה להתקרב לאנשים ולמוסס
את ההיררכיות בין סטודנטים ומרצים. זה היבט
פוליטי שמוצא את ביטויו הפיזי באדריכלות."
בתמונה: הדמייה של החלל הפנימי בבניין.
השדות של טייבה" הוא שמו של פרויקט הגמר של האדריכל
אמין יאסין בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. מטרת הפרויקט:
מתן מענה למצוקת הדיור בטייבה ולסוגיית התרחבותה בעשרים
השנים הבאות.
יאסין, שביצע את הפרויקט בהנחיית האדריכלית אלס ורבקל, מסביר:
"הפרויקט שלי מתמקד בסוגיות הנוגעות לתהליך האורבניזציה של
הערים הערביות בישראל. במלחמת 7491, שבעקבותיה נוסדה
מדינת ישראל, נחרבו מרכזים היסטוריים של הקהילה הערבית (יפו,
עכו, רמלה, חיפה ועוד) ושוחזרו כערים במדינה היהודית החדשה.
תבוסתן של הערים הערביות בפלסטינה, והאווירה החדשה תחת
השלטון הישראלי, טירפדו כל אפשרות לפיתוח מחדש של קיום
אורבני ערבי; החקלאות נותרה האופציה היחידה הפתוחה בפני
הקהילה הערבית-ישראלית."
הערים הערביות בישראל הולכות וגדלות כיום - נצרת מובילה עם
07 אלף תושבים, ואחריה אום אלפחם עם 05 אלף וטייבה עם 04
)slumsאלף. "למרות התרחבותן של ערים אלה הן מעין 'סלאמז' (
או ערי שינה; הן אינן עוברות אורבניזציה ואינן מפתחות שום תעשייה
משמעותית, ולפיכך הן תלויות לגמרי בערים יהודיות. לפיכך, שאלות
המחקר שלי בעבודת הגמר הן כיצד ניתן להקים מערך אורבני חיוני
ופומבי בעיר ערבית המתפקדת כסלאם צפוף, וכיצד אפשר לתכנן
עבור האוכלוסייה הערבית בישראל, החושבת ומתנהגת במונחים
'חקלאיים' ודוגלת בבנייה ורנקולרית (אקראית)?"
פרויקט "השדות של טייבה" מציג את צמיחתה הטבעית של העיר
טייבה מן המרכז (העיר העתיקה) החוצה (לשדות שמסביב) - צמיחה
שהתרחשה ללא תכנון מסודר וללא השקעה בתשתיות עירוניות
ובשטחים ציבוריים - ומציע פתרון להמשך צמיחתה של העיר
בעשרים השנים הבאות.
יאסין מציע להציב בשדות טייבה - כלומר בשולי העיר - בניינים
ש'כולאים' בתוכם חצר מרכזית, המשמרת שטח ציבורי ומגנה עליו
מפני בנייה. הבניינים עצמם הם למעשה שלדי בטון השומרים על
אחידות כלפי חוץ, אך מאפשרים לבעליהם לתכנן את בתיהם כראות
עיניהם, וקומת הקרקע מכילה שטחי מסחר ושימושים ציבוריים דוגמת
ספרייה או מרפאה. "הרעיון שלי," מסכם יאסין, "מספק התערבות
נקודתית המייצרת עוגנים לצמיחה עירונית עתידית."
אורבניזציה של חברה חקלאית. מבט
מהחצר הפנימית הכלואה בין הבניינים
ההיררכיות למוסס את
, משרדו של תום מיין
Morphosis
באדיבות
בשדות הוא בנה
יצרית
בתערוכה פרויקטים של 51 משרדי תכנון
וספקטרום רחב של גישות ופרויקטים. ניתן
כאן מקום מכובד לדור הצעיר של אדריכלי
הנוף, הפועל בתוך עולם של אוריינות דיגיטלית.
המאפיינים העיקריים של הדור הזה הם מינימליזם,
אינטימיות, תשומת לב לפרטים ותודעה סביבתית
- כלומר הצורך לכבד את רוח המקום ואת
ההיסטוריה שלו."
"ההשפעה השוויצרית" היא תערוכה נודדת,
המוצגת בטכניון בתמיכת השגרירות השוויצרית,
במסגרת סדנה בינלאומית הדנה בתוכנית
הלימודים באדריכלות נוף בטכניון.
"