Page 22 - מגזין הטכניון | אביב 2007

פרופסור יורם ברעם מהפקולטה למדעי המחשב פיתח מכשיר המשפר את הליכתם של חולי טרשת נפוצה
ושל חולי פרקינסון. המכשיר החדשני כבר מופעל בכמה מרכזים רפואיים בישראל ובארה"ב.
מדובר במכשיר בגודל של ווקמן, המותקן על החגורה ומעניק לחולה משוב שמיעתי על הליכתו. פירושו של
דבר שהמכשיר מודד את תנועות הגוף, מעבד אותן באמצעות מחשב ומשגר את האות לאוזניים באמצעות
.Journal of the Neurological Sciences אוזניות. על הפיתוח האמור דיווח כתב העת
פרופסור אריאל מילר מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון ומהמרכז הרפואי "כרמל" סייע בפיתוח
המכשיר החדש - בבדיקת השפעתו על איכות הליכתם של חולים בטרשת נפוצה.
"גילינו כי משוב שמיעתי מסייע משמעותית להליכתם של חולי טרשת נפוצה, וגם להליכתם של חולי
פרקינסון, אם כי במידה פחותה במקצת," אומר פרופסור ברעם. "לאדם בריא יש כלים אחרים לשלוט באיכות
הליכתו. לדוגמה, המשוב התחושתי המגיע מעצבי השרירים מדווח לנו על תיפקוד בקרת השרירים ואומר
לנו אם אנו מפעילים את שרירינו בצורה נכונה. המשוב הזה פגוע אצל חולי פרקינסון, זקנים וחולי טרשת
נפוצה. המשוב השמיעתי שמעניק המכשיר לחולה מסייע לו להסדיר את קצב ההליכה."
המכשיר האמור נוסף למכשיר ראייה שפיתח פרופסור ברעם לפני כעשור. המכשיר הקודם הציג בפני החולה
רצפת שחמט וירטואלית, אשר שיפרה את האוריינטציה המרחבית שלו וכך סייעה לו בהליכה. פרופסור
ברעם מסביר כי בעוד מכשיר הראייה משפיע יותר על גודל הצעד, מכשיר השמיעה משפיע יותר על מהירות
ההליכה. שילוב של שני המכשירים - מכשיר ראייה שאליו מחוברות גם אוזניות - משפר את ההליכה בשני
האספקטים. "ממצאינו החדשים טומנים בחובם גם אפשרות להבין את התהליכים המתרחשים במוח, בעיבוד
אינפורמציה חושית המגיעה אליו," מוסיף פרופסור ברעם.
È˙ÚÈÓ˘†·Â˘Ó†˙ÂÚˆÓ‡·†ÔÂÒȘ¯Ù†˙˘¯Ë†ÈÏÂÁφÚÂÈÒ
≤≤
Á Â ˙ È Ù Â † ¯ ˜ Á Ó
ארגון נאט"ו מממן מחקר בין-תחומי הנערך במכון
גרנד למחקר המים בטכניון. המחקר האמור נועד
לסייע בהגנה על מערכות אספקת המים מפני
טרור ביולוגי או כימי.
זהו מחקר ראשון מסוגו בארץ בתחום זה, והוא
נולד כתוצאה מהפיגוע הרצחני במגדלי התאומים
בניו יורק והשימוש בחיידקי אנתרקס לטרור
ביולוגי. המחקר משלב מודלים מתמטיים למיקום
תחנות הניטור, עם פיתוח טכנולוגי לזיהוי וניטרול
מזהמים כימיים וביולוגיים.
פרופסור ישראל שכטר מהפקולטה לכימיה
בטכניון מסביר כי "מערכות פיזור המים בארה"ב,
בישראל ובשאר הארצות המפותחות בעולם
ÌÈÓ‰†ÏÚ†‰‚‰‰
ÌÈÓ†˙˜ÙÒ‡†˙ÂίÚÓ†ÏÚ†‰‚‰†ÈÂ‚Ó†ÁÂ˙ÈÙφˆ˜Â‰†Â¯ÂȆÛχ†≥∞∞
חשופות לחלוטין. ועדת מומחים שקדה על לימוד
הבעיה והציגה את המלצותיה בפני הקונגרס
האמריקני. בעקבות זאת הקציב הקונגרס 806
מיליוני דולרים לפתרון הבעיה."
פרופסור שכטר החל לבדוק את הנושא, והתברר
לו כי פיגוע טרור כימי במערכת אספקת המים
קשה מאוד לביצוע, בגלל פקטור התימהול הגדול.
"עם זאת, ניסיתי לחשוב כמו טרוריסט, ואז גיליתי
דרך שבה חופן של רעל מסוג מסוים המוחדר
למקורות המים יכול לגרום למותם של בני אדם
רבים למרות פקטור התימהול האמור. לכן התחלתי
לפתח מכשיר שיוכל לגלות הרעלה כימית של
מים ולנטרל אותה." לאור חשיבות הנושא החליטה
גם נציבות המים להשתתף במימון הפיתוח יחד
עם נאט"ו, מכון גרנד למחקר המים והמכון למחקר
בטחוני עתידי בטכניון.
ÌÈÓ·†ÌȘ„ÈÈÁ†È‰ÈÊ
פרופסור יחזקאל קשי מהפקולטה להנדסת
ביוטכנולוגיה ומזון עוסק בזיהוי מהיר של חיידקים
פתוגניים )דוגמת חיידקי הכולירה( במים, על
. "זו בעצם יכולת לקבוע תעודתDNA סמך רצפי
זהות של חיידקים מסוימים," הוא מסביר. "עתה
אנו מפתחים את הסורק שיהיה מסוגל לזהות
חיידקים באופן ספציפי, מהיר ורגיש. הפיתוח
נעשה בשיתוף פעולה עם פרופסור דוד וולט
מאוניברסיטת טאפט בארה"ב."
˙ÈËÓ˙Ó†‰ÈˆÏÂÓÈÒ
את השאלה היכן להציב את הסורק שמפתח
פרופסור קשי, ואת מתקן הגילוי והניטרול שמפתח
פרופסור שכטר, פותר ד"ר אבי אוסטפלד
מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, אשר
יזם את הפרויקט ומנהל אותו בטכניון. הוא בנה
מודל מתמטי המדמה זרימות מים ברשת, לחצים
ותנועת מזהמים על כמאה אלף קווי מים בתל
אביב, בשיתוף פעולה עם המהנדס דוד ג'קמן,
מנהל אגף המים והביוב בעיריית תל אביב. בפיתוח
המודל משתתף גם פרופסור קוין לנסי
מאוניברסיטת אריזונה. על פי המודל יוחלט היכן
להציב את תחנות הניטור במערכת אספקת המים.
הפרויקט, שהוקצו לו כ-003 אלף יורו, אמור
להסתיים בסוף שנת 8002.
בתמונה למעלה )מימין לשמאל(: פרופסור יחזקאל
ד"ר אבי אוסטפלד ופרופסור ישראל שכטר. קשי,
פרופסור יורם ברעם מדגים את השימוש במכשיר המשולב