Page 16 - מגזין הטכניון | אביב 2007

±∂
, ולהלן: ליצ'י( הוא יצור ימיBotrylloides Leachi בוטרילוידס ליצ'י )
קטן, שאולי לא היה מצדיק את הכתבה הנוכחית אילולא נהנה מתכונה
בלעדית בעולם החי: היכולת לעבור רגנרציה מפיסת כלי דם ליצור שלם.
רגנרציה - חידושו של אבר קטוע או רקמה פגועה בגוף - היא תופעה
ידועה ומוכרת גם בבני אדם. כאשר העור מגליד ומשתקם לאחר פציעה,
כשציפורניים או שיער צומחים מחדש - זוהי רגנרציה; אפילו אברים
פנימיים מסוימים באדם, כגון כבד, ניחנו ביכולת רגנרציה.
אבל הרגנרציה האנושית מוגבלת ביותר: אצבע קטועה אינה יכולה
להשתקם ללא עזרה רפואית, וכך גם עצם שבורה. בבעלי חיים מסוימים
אנו יכולים לראות רגנרציה מרשימה יותר - בתולעת השטוחה, שצומחת
שוב לאחר שהיא נחתכת; בזנב השממית, שמתחדש חלקית לאחר שנשר
)כחלק ממנגנון ההגנה של השממית(, ברגליה של הסלמנדרה המסוגלות
"למחזר" את עצמן )לאחר כל קטיעה חוזרת הרגל - כמעט - לקדמותה(.
ההכללה המקובלת בקרב ביולוגים היא שככל שהיצור קדום מהבחינה
הפילוגנטית )מבחינת התפתחות המין( ופשוט יותר במורכבותו, יכולת
הרגנרציה שלו מפותחת יותר; ככל שהיצור מורכב יותר, יכולת הרגרנציה
שלו פוחתת. ההיגיון האבולוציוני לכך אינו ברור, אך אחד ההסברים לכך
הוא שככל שיצור מפותח ומורכב יותר, יכולת ההגנה העצמית שלו טובה
יותר, הוא פחות פגיע, ולכן הרגנרציה אינה בגדר הכרח הישרדותי עבורו.
Á Â ˙ È Ù Â † ¯ ˜ Á Ó
‰ÈÈÁ˙‰ ˙ÚÂ˙
אבל כידוע, לכל כלל יש יוצא מן הכלל, ובמקרה שלנו מדובר באותו יצור ימי,
שניחן כאמור ביכולת ל"רגנרציה של יצור שלם". ומדוע יוצא מן הכלל? כי הליצ’י
אינו בעל חיים קדום באופן קיצוני: הוא בן 005 מיליון שנה "בלבד" - לא הרבה
במונחים אבולוציוניים - והוא מורכב הרבה יותר מיצורים כגון הידרה ותולעת
שטוחה. למעשה, הליצ’י נחשב ליצור הקרוב ביותר אלינו, החולייתנים, והינו
חלק אינטגרלי של מערכת המיתרניים.
ÚÏÒφ˙Á˙Ó
הליצ'י חי כשהוא צמוד לתחתיתם של סלעים בתוך הים - גם לאורך חופי ישראל,
לרבות מפרץ אילת - וצבעו הזוהר מקל על החוקרים למצוא אותו. הליצ'י הוא
למעשה מושבה של זואואידים, שהם יצורים קטנים )2-3 מ"מ( המחוברים זה
לזה באזור פתח היציאה שלהם. לכל זואואיד יש פה, מערכת עיכול, לב, מרכז
עצבי גבי, ופתח יציאה; ולמושבה כולה יש מערכת דם "ציבורית". צינורות הדם
מחברים בין הזואואידים השונים ומקיפים את הליצ'י כולו.
הליצ'י, כאמור, נהנה מתכונה בלעדית שאינה קיימת בשום בעל חוליות אחר:
רגנרציה של יצור שלם. משמעות הדבר היא שגם אם נוציא את כל הזואואידים
מן המושבה המרכיבה את הליצ’י, ונותיר רק מספר כלי דם בודדים היקפיים,
יתחדש היצור ותוך שבועות ספורים תתהווה במקום מושבה חדשה. יכולת זו
של הליצ'י - להתפתח מתוך כלי דם בלבד - התגלתה בטבע כבר בשנות החמישים.
בשנות התשעים גילו פרופסור בוקי רינקביץ מהמכון לחקר ימים ואגמים,
ופרופסור לב פישלזון מאוניברסיטת תל-אביב, כי בתנאים מתאימים יכולה
התופעה האמורה להתרחש גם במעבדה.