Page 15 - מגזין הטכניון | אביב 2007

Ï È Ù Â ¯ Ù
±µ
הציונים הגבוהים שצבר עיסא זננירי )52( בתואר הראשון שלו איפשרו
לו לבחור בין לימודים בטכניון לבין לימודים בכמה אוניברסיטאות
יוקרתיות בארה"ב. עיסא בחר בטכניון.
עיסא אינו הסטודנט הראשון שהעדיף את הטכניון על פני אוניברסיטאות
בחו"ל. מה שמייחד את סיפורו של עיסא הוא מוצאו - בן למשפחה
פלסטינית מבית חנינא, שעשה את התואר הראשון באוניברסיטת ביר-זית
, החברה האחראית על פרויקט הרכבת הקלהPGL- והצטרפותו ל-
בתל אביב.
עיסא, שסיים באחרונה תואר שני בהנדסת תחבורה בטכניון, בהנחייתו
של פרופסור יורם שיפטן מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, מגדיר
את עצמו כ"פלסטינאי עם נטייה לכיוון הישראלי." קליטתו הטובה בחברה
הישראלית הפתיעה אותו מאוד, והוא זוקף זאת לזכות הטכניון, שכן אין
לו ספק כי התואר הראשון כבוגר אוניברסיטת ביר-זית לא היה מספיק
לו כדי לקבל עבודה בישראל. "הטכניון פתח לי את הדלת לחברה הישראלית
," הוא אומר.PGLולעבודה ב-
‡Â¢†˙¢˘Á
"כאשר התכוננתי לפגישה הראשונה עם יורם קראתי את התזה שלו,
המוקדשת לאביו, זאב, אשר נהרג בשנת 0991 בהתקפה רצחנית על
אוטובוס של מטיילים ישראלים במצרים. לאותה פגישה ראשונה הגעתי
עם הרבה חששות, בהיותי פלסטינאי." אבל חששותיו של עיסא התבדו:
"לשמחתי לא גיליתי אצל יורם כל עוינות, אלא רק רצון לעזור ולסייע".
עיסא אכן נזקק לסיוע. עד הגיעו לטכניון לא ידע עברית. הוא ישב בבית
ולמד עברית בעצמו עם מילונים, אינטרנט וטלוויזיה.
Ô„Òφ˘ÈËÙ‰†ÔÈ·
כפלסטינאי-נוצרי מכיר עיסא היטב את הביטוי "בין הפטיש לסדן".
בבחירות לאגודת הסטודנטים הוא שם תמיד פתק לבן, כי לא רצה להצביע
לקיצונים, ולא היסס לגנות את פיגועי הטרור ולהתנגד בפומבי למשליכי
האבנים שיצאו משם לפגוע בכלי רכב ישראליים. "תמיד אמרתי בגלוי
את דעתי - אלימות אינה הדרך," הוא אומר. את הנסיעות לאוניברסיטת
ביר-זית הוא זוכר היטב - נסיעות שאמורות להימשך כעשרים דקות ארכו
לעתים חמש שעות תמימות, בגלל המחסומים.
אחיו, ראני, כבר הולך בדרכו ולומד בטכניון, בפקולטה להנדסה ביו-רפואית,
זו השנה השנייה. "הוא מצטיין נשיא," מספר עיסא בגאווה, ופרופסור
שיפטן מבהיר: "גם עיסא הוא מהסטודנטים המצטיינים שלנו." לעיסא
יש הסבר: "בבית שלנו החינוך תמיד היה העיקר". אביו, בנדלי, הוא מורה.
שני האחים מתגוררים כיום בעיר התחתית בחיפה, ועיסא נשאר בעיר גם
עכשיו, אחרי שהחל לעבוד בתל אביב. הוא מודה בחיוך כי לא היה מאמין
שפלסטינאי יעבוד בחברה ישראלית האחראית על תכנון הרכבת הקלה
של תל אביב. "הם קיבלו אותי ללא היסוס, בהמלצתו של יורם, ורק שאלו
אם אצטרך אישור עבודה מיוחד. השבתי להם שאין לי צורך באישור כזה."
"פלסטינאי עם נטייה ישראלית." עיסא זננירי )משמאל( ופרופסור יורם שיפטן
„È˙Ú‰†¨„È˙Ú‰
באשר לסיטואציה המזרח-תיכונית הוא אינו אופטימי - קשה לו להאמין שהמצב
באזור ישתפר. "למרות זאת אני רוצה להמשיך לחיות פה, כי אני קשור למקום
ואוהב את התרבות המזרח-תיכונית והישראלית."
בתרבות הישראלית הוא אוהב במיוחד את "הפתיחות והחופשיות. לא נתקלתי
בכך קודם. בהתחלה פניתי ליורם שיפטן בתואר פרופסור, אבל מהר מאוד ראיתי
שאני היחיד שעושה זאת, והיום גם אני קורא לו יורם, אם כי אני עדיין מתבייש
כאשר אני עושה זאת."
‰Ï˜‰†˙·Î¯Ï ‰˘˜‰†Í¯„·
סטודנטית אחרת של פרופסור יורם שיפטן, הדוקטורנטית ופא
אליאס, סיימה באחרונה מחקר בנושא "השפעתם של כבישים
עוקפים על רמת הבטיחות ביישוב הנעקף."
במסגרת המחקר ערכה אליאס "יומני נסיעות" ל-002 משפחות
מהכפרים רמא ומג'ד אלכרום בגליל. "ביומני הנסיעות רציתי לדעת
אם הכבישים העוקפים שינו את דפוסי הנסיעה של התושבים,"
היא מסבירה. "בניתוח היומנים גיליתי אי-שוויון בנגישות לפעילויות
)הן לעבודה והן לבילויים ולסידורים( בין גברים ונשים במגזר
הערבי. הסתבר כי הנשים נוסעות פחות מהגברים. רק %6 מהגברים
לא יוצאים מן הבית - לעומת %23 מהנשים."
"השכר הממוצע לאישה ערבייה הוא 6602 שקלים בחודש, ולגבר
ערבי - 8693 שקלים," אומרת אליאס. "לאישה הערבייה לא כדאי
לצאת מהבית תמורת שכר כזה, אבל אלו שנשארות בבית עובדות
למעשה קשה יותר מאלו שיוצאות לעבודה בחוץ."
ופא אליאס היא האישה הראשונה שסיימה לימודי גיאודזיה בארץ.
יש לה תואר שני בתכנון ערים ותואר שני בהנדסת תחבורה -
שניהם מהטכניון. לדבריה, מאחר שענף המדידות הוא ענף גברי,
אף משרד לא הסכים לקבלה לעבודה ולכן היא פתחה משרד
עצמאי שהפך עד מהרה למשרד הגדול בגליל.
∫Ò‡Èχ†‡ÙÂ
ÔÂÈ¢≠ȇ†‰¯Â·Á˙