Page 20 - מגזין הטכניון | אביב 2007
Basic HTML Version
≤∞
Á Â ˙ È Ù Â † ¯ ˜ Á Ó
·Ï†˙Ó˜¯†Â¯ˆÈ†ÔÂÈÎË·†Ìȯ˜ÂÁ
ÌÈȯ·ÂÚ†ÚÊ‚†È‡˙Ó†˙ÓÚÂÙ
חוקרים בטכניון הצליחו ליצור במעבדה רקמת לב פועמת מתאי גזע עובריים אנושיים. יתרה מכך -
הם הצליחו לגרום ליצירת כלי דם בתוך הרקמה, דבר שיאפשר את קליטתה בשריר הלב.
החוקרים הם ד"ר שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית ופרופסור ליאור גפשטיין מהפקולטה
לרפואה על שם רפפורט, הדוקטורנט אורן כספי והמסטרנטית איילת לסמן.
דיווח כי בעבודתם של חוקרי הטכניון יש שני חידושים חשובים:
Circulation Research
כתב העת המדעי
ראשית - השימוש בתאי גזע עובריים אנושיים, ושנית - יצירת מערך כלי הדם ברקמה, שהם קריטיים
לקליטתה בגוף. "בלי מערך זה הקליטה עשויה להימשך זמן רב, והתאים עלולים למות בינתיים,"
מסבירה ד"ר לבנברג. "בעבודתנו הראינו את חשיבותם של תאי האנדותל )התאים אשר בונים למעשה
את כלי הדם(, המעודדים את התמיינות תאי הלב והתארגנותם כמו גם את התרבותם. כלומר - חשוב
שרקמת תאי הלב תיוצר על כל התאים המרכיבים אותה - במקרה זה תאי אנדותל, תאי לב והתאים
התומכים בכלי הדם."
חוקרי הטכניון יצרו את רקמת הלב במעבדתם על ידי מיון תאי הגזע העובריים האנושיים לתאי שריר
לב, וגידולם ביחד עם תאי אנדותל ותאים תומכים )פיברובלסטיים( עובריים. הגידול נעשה בתלת-מימד,
על גבי פיגום ספוגי מתכלה שגם אותו יצרו חוקרי הטכניון במעבדתם. בעתיד הם יבדקו אפשרות
להשתיל את הרקמה בלב, כדי שכלי הדם ברקמה המהונדסת ישפרו את קליטת הרקמה החדשה ואת
חיבורה למערכת הדם.
במחקר שנערך בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט
נבחנו השלכותיו של טיפול המותאם
לשעון הביולוגי. המסקנה: טיפול כזה מביא
לתוצאות עדיפות משמעותית.
כרונותרפיה - גישה רפואית חדשנית המבוססת
על התאמת הטיפול התרופתי לשעון הביולוגי
האישי של המטופל - הינה תחום ההולך וצובר
תאוצה. במחקר הנוכחי, שבראשו עמד פרופסור
אריאל מילר, נבחן השיפור במצבם של חולי
טרשת נפוצה המחלימים מהתקף של המחלה.
פרופסור מילר, שהינו מנהל המרכז לטרשת
נפוצה וחקר המוח בבית החולים כרמל, מסביר:
"ידוע ממחקרים בתחום הכרונו-ביולוגיה כי
מערכת החיסון פועלת על פי ריתמוס ביולוגי.
רמות הקורטיזון בגוף, לדוגמה, גבוהות בבוקר
ונמוכות בלילה. לפיכך, במחלות הנובעות
מפעילות חיסונית בלתי-תקינה - מחלות
אוטו-אימוניות דוגמת סכרת, מחלות פרקים וטרשת
ישנה חשיבות רבה לטיפול רפואי המתחשב
-
נפוצה
בשעון הביולוגי."
החוקרים הניחו כי התאמת טיפול לשעון הביולוגי
של המערכת החיסונית תשפר את יעילות הטיפול
התרופתי ואת בטיחותו. במחקר נבחנה השפעת
טיפול תוך-ורידי בסטרואידים הניתנים בהתקף של
טרשת נפוצה, במתן יומי )בין השעות 00:01-00:41(
לעומת מתן לילי )בין השעות 00:22-00:20(.
הממצאים: קצב ההחלמה ושיפור התיפקוד הנוירולוגי
היו טובים יותר לאחר טיפול לילי בהשוואה לטיפול
יומי. יתר על כן, הטיפול הלילי צימצם את תופעות
הלוואי הכרוכות בטיפול בסטרואידים.
כרונותרפיה נהוגה כיום בעיקר בהקשר של התאמת
עיתוי נטילת התרופה למועד צריכת מזון. זאת משום
שתרופות מסוימות חייבות להילקח בסמוך לארוחה
)אחרת יפגעו בקיבה(, ותרופות אחרות אסורות
בשימוש במקביל לצריכת סוגי מזון מסוימים.
באשר לטיפול תוך-ורידי בסטרואידים בהתקף של
טרשת נפוצה ובמחלות אוטו-אימוניות אחרות, עד
היום היה נהוג לתת את הטיפול במועדים שונים,
בדרך-כלל בשעה שנוח לצוות הרפואי או הסיעודי,
מבלי לקחת בחשבון את השינויים הביולוגיים
המתרחשים בבני-אדם במהלך היממה.
למחקר הנוכחי - שתוצאותיו פורסמו בגיליון המקוון
של כתב העת המדעי
Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry
- יש השלכות לגבי טיפול בסטרואידים במחלות
אוטו-אימוניות ובמחלות אחרות.
˙È„„‰†‰¯ÊÚ
‰Á˙ÂÙ˘†˙ÈÓÈÁ†‰ÎÂ˙
·˘ÁÓ‰†ÈÚ„Óφ‰ËϘٷ
‰¯È˘È†˙¯Â˘˜˙†˙¯˘Ù‡Ó
ÌÈ·˘ÁÓ†ÔÈ·
חוקרים בפקולטה למדעי המחשב פיתחו
תוכנה המאפשרת התקשרות אלחוטית
ישירה בין מחשבים ומחשבים נישאים,
ללא גורם מתווך כגון ספק אינטרנט. בעתיד
תתאפשר התקשרות כזו, בטווח של עשרות
מטרים, בין טלפונים סלולריים, גם כאן -
ללא צורך בגורם מתווך )חברת הסלולר,
לדוגמה(.
התקשרות ישירה בין מחשבים לא היתה
נפוצה עד כה - אפילו בקרב אנשי מקצוע
- בשל התהליכים המורכבים שהיא דורשת.
התוכנה החדשה, שפותחה במסגרת עבודת
הדוקטורט של ואדים דרבקין, גבי קליאוט
ואלון קמה, בהנחיית פרופסור רועי פרידמן
מהפקולטה למדעי המחשב, הינה פשוטה
יחסית. מדובר בפלטפורמת יישומים
ידידותית למשתמש, המאפשרת התקשרות
פשוטה בין מחשבים בסביבה קרובה )טווח
של עשרות מטרים(. כך, למשל, ניתן להעביר
עשרות תמונות ממחשב למחשב בתוך
פחות מדקה, וקבצים גדולים במיוחד תוך
דקות ספורות. המהירות המדויקת של
העברת הנתונים תלויה כמובן במאפייני
המחשב ובכרטיס הרשת שלו. בנוסף
להעברת נתונים מאפשרת הפלטפורמה
החדשה לקיים צ'טים או לשחק משחקים.
"היישומים האפשריים של הפלטפורמה
הזאת רבים ומגוונים," אומר פרופסור
פרידמן. "לדוגמה, עובדים היוצאים
לתערוכה בחו"ל ולא יושבים זה ליד זה
יוכלו מעתה לעבוד יחד על המצגת שלהם
בזמן הטיסה. סטודנטים יוכלו לשוחח
ביניהם בזמן ההרצאה."
מאז התפרסמה התוכנה, הנקראת "וויפיר"
(, כבר נרשמו אלפי הורדות שלה
WiPeer
)
מהאינטרנט. חוקרי הטכניון עבדו על
פיתוחה במשך שנה. ניתן להורידה ללא
לום בכתובת
È‚ÂÏÂÈ·‰†ÔÂÚ˘Ï†È˙Ù¯˙†ÏÂÙȈ˙Ó‡˙‰
פרופסור אריאל מילר
