Page 24 - מגזין הטכניון | אביב 2007

Á Ë ˘ · † Ì È ¯ ‚ Â ·
ÌÈȯËÂÈ‰†˙„ÈȈ
¨ÒÏÙ≠ÔÓÒ„φ¯‚‰†¯¢„
˙Èχ¯˘È‰†‡È‰†¨˙ȇ˜ÈÒÈÙ
IceCube†Ë˜È¯ٷ†‰„ÈÁȉ
ÈÓ¯„‰†·Ë˜·†Ì˜ÂÓ‰
‡ÏÙÂÓ‰†ÚÒÓ‰
( הינם חלקיקים בסיסיים,neutrinos ניוטרינים )
בעלי מסה זעירה ונטולי מטען חשמלי, הנוצרים
בין היתר בתהליכים אסטרו-פיזיקליים שונים.
גם השמש פולטת כמויות ניוטרינים עצומות,
שמיליארדים מהם מגיעים מדי שנייה לכדור
הארץ.
הניוטרינים "מתעלמים" כמעט לגמרי ממה שהם
פוגשים בדרכם. לפיכך, מאחר שהם מסוגלים
לעבור מרחקים עצומים במסלול ישר בלי להיבלע
בדרכם, הם יכולים להעניק לנו מידע יקר ערך
על תופעות אסטרו-פיזיקליות שונות.
אולם מדידתם של הניוטרינים הינה אתגר קשה
ביותר, שכדי להתגבר עליו נדרש גלאי גדול מאוד.
גלאים כאלו פועלים באמצעות "בליעת"
הניוטרינים או "פיזורם" בתווך שקוף ועמוק.
בתהליך זה נוצר אור חלש, הניתן למדידה בתנאים
של חשיכה.
‰Ù˜˘‰†‰ÏÈÙ‡‰
- מדידת הניוטרינים דורשת אם כן שני תנאים
שקיפות וחשיכה. לשם כך הוקמו ברחבי העולם
מספר גלאי ניוטרינים המכילים כמות אדירה של
מים. "אבל אם מדברים על חומר שקוף וחשוך
בעובי עצום," אומרת ד"ר לנדסמן, "שום דבר אינו
יכול להתחרות בקרח העמוק של אנטארקטיקה."
זו הסיבה להחלטה על הקמתו של הפרויקט
, בקוטב הדרומי. עם סיוםIceCube האמור,
הקמתו, תוך ארבע שנים בערך, הוא יכיל 008,4
גלאי אור שיהיו מפוזרים במרחב תלת-ממדי
שגודלו קילומטר מעוקב. בעזרת מקדח מיוחד
קודחים ד"ר לנדסמן וחבריה בורות בעומק עצום
5.2 קילומטרים - בתוך הקרח, ולתוכם הם -
משלשלים שרשראות של גלאים.
ד"ר לנדסמן אחראית על בדיקת הגלאים בטרם
שליחתם לקוטב ועל בדיקתם שנית על הקרח,
ניתוח הנתונים הנאספים ובדיקת איכותם תוך
השוואה לסימולציה ולתחזיות תיאורטיות.
בחודשים האחרונים היא עוסקת גם בפיתוח
הדור הבא
של גלאי הניוטרינים - מערכת המבוססת על
גלאי רדיו.
ÒÂÒȉ†‡ÏÏ
"כשהתבקשתי להצטרף לצוות הפיזיקאים הנוסע
לקוטב לא היססתי," אומרת ד"ר לנדסמן. "למרות
התנאים הקשים." כאשר מדובר בקוטב הדרומי,
הצירוף "תנאים קשים" הוא לשון המעטה. במשך
בין החודשים פברואר-אוקטובר - מרבית השנה
התחנת "חסומה" לטיסות, בזמן זה אין טיסות -
לקוטב הדרומי. כאשר מתחדשות הטיסות, הן
, ניו זילנד. Christ Church יוצאות מעיר בשם
שם מצטיידים הנוסעים בציוד חורף רב ובכדורים
נגד מחלת גבהים. ההשתתפות במסע אל הקוטב
מותנית בסדרה של בדיקות רפואיות, בין השאר
משום שפינוי לבית החולים הקרוב ביותר לתחנת
הקוטב אורך כעשרים שעות.
Ú·˘·†˙˜„†¥†∫˙ÁϘÓ
"התנאים כאן אינם קלים," מדווחת ד"ר לנדסמן.
"הקור עז, האוויר יבש מאוד ואין מספיק חמצן.
בעונת הקיץ, )מדובר בנובמבר עד פברואר(, יש
אור יום כל היממה. החדרים קטנטנים )1 על 3
מטרים( וניתן להתקלח רק פעמיים בשבוע, שתי
דקות בכל פעם. ההגעה לכאן קשה, ובמקרה
תלוי במזג האוויר. - הטוב נמשכת ארבעה ימים
מוגבלים - הקשרים עם העולם - בטלפון ובדוא"ל
לזמן שבו ניצב מעלינו לווין. אבל הודות לאתגר
המדעי אני מתגברת על הקשיים, כמו שעושים
שאר האנשים הנפלאים )כמאתיים איש(
המאיישים את תחנת המחקר הנידחת שלנו."
בעלה של ד"ר לנדסמן, עדי, אף הוא בוגר טכניון,
מטפל בבתם הקטנה תמר בעזרת החותנת
שמגיעה לעזור לו בוויסקונסין. תמר לא מצליחה
להסביר מה מביא את אמה לקוטב הדרומי, ולכן
היא מספרת בגאווה שאמה מטפלת בפינגווינים.
"משום מה הפינגוינים מדברים יותר ללב
הפעוטות מאשר ניוטרינים," אומרת ד"ר לנדסמן.
ÌÈÓ„‡†ÌÈÏÈÚÓ
ד"ר לנדסמן נולדה וגדלה בחיפה, ולמדה בתיכון
עירוני ה'. את שלושת תאריה עשתה בטכניון.
"במהלך לימודי בפקולטה לפיזיקה בטכניון,
בהנחייתו של פרופסור יורם רוזן, הצגתי בפני
. באחדIceCube הסטודנטים את פרויקט
השקפים נראו פיזיקאים שתפקידם התקנת
גלאים בקוטב. שוב ושוב הסתכלתי בפיזיקאים
האלה, הלבושים במעילים אדומים, ולא תיארתי
אז לעצמי שבתוך זמן לא רב אהיה אחת
מהמדענים הללו." עכשיו, במסגרת
הפוסט-דוקטורט שלה באוניברסיטת ויסקונסין,
גם היא לובשת מדי יום מעיל אדום ויוצאת
, אנטארקטיקה.IceCube למשימותיה בתחנת
"ציידת ניוטרינים" - כך מגדירה את עצמה ד"ר
הגר לנדסמן-פלס, פיזיקאית, שסיימה דוקטורט
בטכניון לפני כשלוש שנים. שכן ד"ר לנדסמן
- מלכודת IceCube משתתפת כיום בפרויקט
הניוטרינים הגדולה המוקמת בקוטב הדרומי.
מדובר בפרויקט שאת מרביתו מממנת הקרן
(, המתחזקתNSFהאמריקאית הלאומית למדע )
את תחנת המחקר בקוטב.
≤¥
חפש באנטארקטיקה. שער גליון ינואר
, שהקדיש אתScience של כתב העת
IceCube כתבת השער לפרויקט