תשרי תשע"ד
52
הגות תורנית - המשך
של התפילה, בהיותה יוצאת ממעמקיו הרצון
הפנימי שלו, בהיותו פונה אל מקור חיי על
הנשמות וכל העולמים...
התפילה היא מעמקת בנו את ההרגשה העליונה
הקדושה, שהיא התמצית של ספיגת אור חי
העולמים שבנשמתנו, והיא זורעת בנו אורות
קדושים מצמיחים פרי ישועה...
כוחות עליונים כבירים גנוזים בתפילה שאנו
מתפללים. יש לחבור אליהם ולחשוף אותם
בתפילה מקירות הלב, תפילה זכה וטהורה.
כוחות אלו בהיגלותם בתפילה כשלעצמה,
משפיעים על המתפלל, על עם ישראל ועל
העולם כולו, השפעה סגולית מיוחדת.
ו. ד' עשה הטוב בעיניו
נקודת מוצא בסיסית באמונתנו היא ההכרה
וההבנה כי מחשבות האדם אינן משיגות את
עומק חכמת הבורא והנהגתו את עולמו.
כתב הרב משה חיים לוצאטו ב"דעת תבונות"
(סימן נד):
בכל מדה ומדה שהוא ית"ש מודד לנו, נבחין
שני ענינים: הנראה והנסתר; דהיינו, הנראה
הוא השכר והעונש... והנסתר היא העצה
העמוקה הנמצאת תמיד בכל מדותיו, להביא
בהן את הבריות לתיקון הכללי... כי יודיע
דרכיו הקב"ה לעתיד לבא לעיני כל ישראל, איך
אפילו התוכחות והיסורין לא היו אלא הזמנות
לטובה, והכנה ממש לברכה. כי הקב"ה אינו
רוצה אלא בתיקון בריאתו, ואינו דוחה הרשעים
בשתי ידים; אלא אדרבה, מצרפם בכור להתקן,
ולצאת מנוקים מכל סיג. והכוונה זאת אחת
היא לו ית', בכל מעשיו שהוא [עושה] עמנו,
להימין ולהשמאיל... והנה עתה אין מעשי ה'
מובנים לנו כלל, אלא שטחיותם הוא הנראה,
ותוכיותם האמיתי מסתתר, כי הרי התוך הזה
שוה בכולם - שכולם רק טוב ולא רע כלל, וזה
אינו נראה ומובן עתה ודאי. אך לעתיד לבא
זה לפחות נראה ונשיג, איך היו כולם מסיבות
תחבולותיו ית' עמוקות להטיב לנו באחריתנו...
כי כל מה שישיג אדם אפילו ממעשי הבורא
אינו אלא כטפה מן הים הגדול... כי מרוממות
החכמה העליונה הוא, שאינה ניכרת אפילו
מפעולותיה...
אין החכמה העליונה ניכרת אפילו מפעולותיה
– וזוהי רוממותה. מעשי ד' גדלו ועמקו מאוד,
והאדם הוא בבחינת 'כסיל לא יבין את זאת'.
מובטחים אנו כי לעתיד לבוא, יגלה ד' את
הנסתר מאתנו היום. ואולם, זאת נדע בוודאות
גמורה, כי "כל דעביד רחמנא לטב", והכל
מופנה אל התיקון הכללי של העולם וכל פרטיו.
שתי הנהגות לפניו יתברך: הנהגת הדין המוכרת
והמובנת יותר בשכל אנוש, והנהגת-על שבה
מנהיג הקב"ה את עולמו אל התכלית הרצויה
בעיניו. דרך הבחירה החופשית של האדם יבוא
העולם אל התכלית, אך אין הבחירה של האדם
יכולה לעכב אותה כלל.
על האדם לבחור בטוב ולהשתדל על פי רצון
ד', כפי שהורה לנו בתורתו – שבכתב ושבעל
פה – על פי הוראת רבותינו שבכל דור ודור:
"חזק ונתחזק". אין האדם פטור ממאמצים
לעשות למען שם קודשו, אולם אין ביד האדם
ומעשיו – ואף לא בתפילותיו ותחנוניו – לשנות
את המהלך האלוהי.
יש להוסיף, כי האדם לא יודע את הטוב לו
באמת. הוא מוגבל מלראות אף את הטוב עבורו.
הדבר שהוא חושב לטוב עלול להתגלות בעתיד
כרע עבורו או עבור זולתו. על כן, בצד המאמץ
והחיזוק לעשות בעד עמנו וערי אלוקינו, אומר
יואב לאבישי אחיו שיש לקבל בהכנעה ש"ד'
יעשה הטוב בעיניו" (שמואל ב, י)!
ובכלל זה תפילותינו. היה עלינו להתפלל על
קידוש השם; על מניעת חילול שמו במסירת
שטחי ארצנו לידי אויב זר ואכזר; שלא יחרב
מפעל יהודי, תורני וציוני עצום שהוקם בעמל
רב משך כ-03 שנה; שלא יגורשו יהודים
מאדמתם ובתיהם וכו' – זו הייתה חובתנו, כי
זהו רצון ד' – שנתפלל! אולם אין ביד תפילותינו
– ולו הכנות והזכות ביותר – כדי להכריע את
המהלך האלוהי שבורא עולם חפץ בו, לתיקון
עולם. עשה ד' הטוב בעיניו.
ז. האדם כמשפיע ולא כמכריע
מיסודות האמונה הוא, כי "אין מעצור ביד ד'
מלהושיע ברב או במעט" (שמואל א יד, ו).
הדבר נתון ביד ד', גם אחרי התפילה, וגם אחרי
מעשינו וזכויותינו!! יש לחיות בתחושה כי ד'
ה
ֵ
נ
ִ
י ה
ִ
הוא הריבון ואנו עבדיו עושי רצונו. "כּ
ר",
ֵ
ד נוֹצ
ֶ
ס
ֶ
ךָ. ח
ְ
ד
ָ
י
ְ
נוּ בּ
ְ
ח
ַ
נ
ֲ
ן א
ֵ
ר... כּ
ֵ
יּוֹצ
ַ
ד ה
ַ
י
ְ
ר בּ
ֶ
מ
ֹ
ח
ַ
כּ
ל
ַ
א
ְ
ט ו
ֵ
בּ
ַ
ית ה
ִ
ר
ְ
בּ
ַ
ואין לנו אלא לבקש ממנו: "ל
ר".
ֶ
צ
ֵ
יּ
ַ
ן ל
ֶ
פ
ֵ
תּ
זאת ועוד, התפילה היא כוח אדיר שניתן
בידנו בחסד עליון, על מנת לבקש, ואף להפוך
את הגזרות לטובות. "הקול קול יעקב" עמד
ועומד לנו ולזרענו עד עולם. ואולם זוהי רק
אחת מזכויותינו האפשריות, העשויות לגרום
להמתקת הדין. ישנם דברים נוספים רבים
שעלינו לזכות בהם את עצמנו. החשבון הוא
כולל ורחב, וד' רואה את מגוון פעולותיו
ומעשיו, ואת דרגתו הרוחנית של האדם
בהתייצבו לבקש מאל עליון. ד' יראה ללבב
והוא חוקר כליות ולב, החשבון פתוח ועמוק עד
אין חקר, והדין דין אמת.
עוד זאת: שאלות כלל-ישראליות אינן עניין
לזכאותו של אדם זה או אחר, ואף לא למגזר
או קבוצה וחלק מהציבור, אלא לכלל העם. לא
מצבו הפרטי של פרט או פרטים רבים עומד
לדין בענייני הכלל אלא עם שלם. הכוחות
והחולשות האוחזים בעם בכללו גם הם
קובעים את גורלו ואת הנהגת ד' עמו. את העוז
והתעצומות נותן ד' לעם; את העם בכללו הוא
מברך בשלום – כך לטוב וכך למוטב.
לא די שחלק מעם ישראל ישפוך לפניו שיחו,
תפילות נשמעות
תמיד, ואולם יש
שאינן מתקבלות או
נענות. קושי מיוחד יש
לישראל בתפילה אחרי
חורבן הבית, כאשר אין
הארה גלויה העוזרת
לו בחדירת שערי
שמים. מאז החורבן,
נפסקה חומת ברזל
וננעלו שערי שמים
בפני תפילות, ויש
צורך בדמעה ובאריכות
תפילה על מנת
ש"תיכנס" לפניו
