אייר תשע"ד
44
20
עוד קודם לכן, עדן, שהייתה רחוקה מרחק
ימי הליכה מהעיר צנעה, הפכה נקודת מעבר.
יהודי תימן התקבצו בה באלפיהם.
גולדשמיד: "היו המוני פליטים יהודים
ברחובות. חלקם נותרו בעדן שנים. הבריטים
לא חילקו סרטיפיקטים בנדיבות, ומשפחת
מנחם משה בנתה לפליטים בתי הקדש
שהתמלאו עד מהרה. אנשים ישנו במרפסות,
בפתחי הבתים, ברחובות. יהודי עדן תמכו
בהם באוכל ובפרנסה".
מבצע העלייה "על כנפי נשרים" יצא מעדן.
עזבו רוב בני הקהילה, כשליש
1951
עד שנת
יצאו לישראל, השאר ללונדון. הם לקחו איתם
יהודים
850 .
ספרי תורה ששרדו
70-
למעלה מ
נשארו בעדן, ומספרם הלך ופחת, האחרונים
. בלונדון מעריכים
1967
עזבו את עדן בשנת
היום את מספרם במאות. בישראל, רוב בני
הקהילה מתגוררים בגוש דן, אך מספרם לא
ידוע.
לדברי גולדשמיד, יש לעדנים כעשרים
בתי כנסת בישראל. לתפילת השבת בבית
20-15-
הכנסת בבית המורשת, מגיעים כ
מבני הקהילה. לדבריו, יש בארץ התעלמות
מייחודה של הקהילה: "התפיסה הציבורית
וגם ההיסטורית היא שעדן היא חלק מתימן,
אף שיש בה ייחוד וקיים שוני מהותי בין שתי
הקהילות. אנחנו עדנים, לא תימנים. עדנים
ייכנסו לבתי כנסת ספרדים ולא לבתי כנסת
תימנים. התימנים אוהבים לראות בעדן מעין
קהילה סוררת, יש מצדם הכחשה לשוני בזהות.
גולדשמיד: "היה ניסיון
מצד מייסדי בית הכנסת
להתערות בקהילה
הספרדית בארץ ישראל.
הם היו מבאי ביתו של
הרב בן ציון מאיר חי
עוזיאל, לימים הרב
הראשי הספרדי הראשון
בישראל, ורצו להכניס
את נוסח ספרד לתפילה.
תפיסת העולם הייתה:
באנו לארץ ישראל כדי
להתחדש, אז צריכים
נוסח תפילה אחיד. מולם
היו בני הקהילה שרצו
לשמר את נוסח התפילה
התימני והמנהגים שנהגו
בעיר מוצאם עדן"
תיקים לספר תורה
כתר לספר תורה