43 / 68
אייר תשע"ד
43
קדם בית כנסת בשכונת מחנה יוסף, הגובלת
עם רחוב שבזי ונווה צדק, ששימש את
הקהילה העדנית שכבר התגוררה בארץ. היה
ניסיון מצד מייסדי בית הכנסת להתערות
בקהילה הספרדית בארץ ישראל. הם היו
מבאי ביתו של הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל,
לימים הרב הראשי הספרדי הראשון בישראל,
ורצו להכניס את נוסח ספרד לתפילה. תפיסת
העולם שלהם הייתה: באנו לארץ ישראל כדי
להתחדש, אז צריכים נוסח תפילה אחיד. מולם
היו בני הקהילה שרצו לשמר נוסח תפילה
תימני והמנהגים שנהגו בעיר מוצאם עדן".
פנו שני הצדדים לסיוע
50-
במהלך שנות ה
מצד גופים ממסדיים במדינה - הרב עוזיאל,
הרב טולדנו, שר המשטרה בכור שלום שטרית,
ובסופו של דבר אף פנו לערכאות. בהכרעת
בית המשפט נקבע כי התפילות תיערכנה
בנוסח הספרדי האחיד ובשפה העברית.
אבל לאורך השנים ההחלטה הפורמאלית
לא החזיקה מעמד. הדבקים בנוסח העדני
ניצחו. כיום מנהג בית הכנסת הוא כדלקמן:
בני הסביבה מתפללים מנחה ומעריב בנוסח
הספרדי ובסופי שבוע תפילת ערב שבת היא
תפילה עדנית.
1947
פרעות שנת
במרכז מורשת עדן תצלומים ומסמכים,
תשמישי קדושה וחפצים אישיים, ספרי
תורה שנכתבו בתימן, תיק ספרי תורה תימני
עם בדים הודיים, וגם כתר לספר תורה
עם רימונים
19-
עדני, שנוצר בסוף המאה ה
ועיטורים ייחודיים לעדן. יש גם ספרי קודש
מליוורנו שבאיטליה, תיקים לטליתות, ושתי
חנוכיות עדניות שמקורן בהודו. מוצג מרשים
הוא ארגז ששימש את בני עדן במסעותיהם על
פני הים וגם בעלייתם לארץ.
אלבום התצלומים של קהילת יהודי עדן כולל
את המוסדות, הרחובות, ואת בני הקהילה
באירועים שונים. הפרק המאוחר צולם ברובו
הגדול על ידי רחמים בן צור, שהיה בעל
.1945
סטודיו לצילום ברובע היהודי משנת
הוא צילם דיוקנאות, תיעד חגיגות, חתונות,
אירועים בבית הספר ומפגשים חברתיים. בן
צור נשאר בעדן והמשיך לתעד את הקהילה
.1965
גם לאחר קום המדינה עד שנת
נקודת שבר ורגע מפנה בחיי הקהילה העדנית
,1947
היו שלושה ימי פרעות בדצמבר
שהתרחשו בעקבות קבלת החלטת האו"ם על
חלוקת ארץ ישראל. בשלושת הימים הללו
איש
87 .
פרעו ערביי עדן בשכניהם היהודים
נרצחו, מוסדות חינוך, בתי כנסת ובתים נשרפו,
וחנויות נבזזו. יחידה צבאית בריטית שתפקידה
היה להגן על שדות התעופה של עדן ולעזור
למשטרה האזרחית, הוזעקה להגנת היהודים,
אך חיילי היחידה שהיו ערבים, ירו בהמון ללא
הבחנה והפילו קרבנות. חורבן זה היווה את
תחילת קיצה של הקהילה היהודית בעדן.
המוצא היה עלייה למדינה שזה עתה קמה.
גולדשמיד: "העדנים
קיימו פה קהילה לא
נפש.
200-
סגורה של כ
לבית הכנסת שנבנה
, בתכנון האדריכל
1924-
ב
יהודה מגידוביץ', קדם
בית כנסת בשכונת מחנה
יוסף, הגובלת עם רחוב
שבזי ונווה צדק, ששימש
את הקהילה העדנית
שכבר התגוררה בארץ"
1781-
מצבה יהודית מ
סידורי תפילה נוסח עדן
מפרץ עדן