כ
בר יותר מעשור נערך
הפרויקט השנתי החשוב
הזה, שמעביר לבתי הספר
וגני הילדים ברחבי הארץ מסר ברור:
אנחנו רואים אתכם, מעריכים את
פועלכם ורוצים להשמיע ולהפיץ את
יוזמותיכם. זה המסר שעומד מאחורי
פרויקט פרס המזכירות הפדגוגית של
הסתדרות המורים, שנוסד במטרה
להאיר ולכבד מוסדות חינוך שהצליחו
לבנות ולממש תוכנית מקיפה ורב־
שנתית בתחום החינוכי־ערכי. מדי
שנה בוחרת ועדה בראשותה של נעמי
ריפתין, יו"ר המזכירות הפדגוגית,
נושא אחר (השונה מהנושא השנתי
שמציג משרד החינוך), ומדי שנה
נוסעים ריפתין ונציגי הוועדה לבתי
ספר מצטיינים, כדי להעניק להם
את הפרס.
השנה הנושא הנבחר הוא "תוכנית
בית־ספרית ייחודית", ובהתאם,
התבקשו מוסדות החינוך להציג
תוכנית מקורית, פרי יוזמת הצוות
החינוכי וכזאת התורמת לשיפור
האקלים החינוכי למען הילדים, הצוות
והקהילה המקומית. הנושא משתלב
היטב במשנת הסתדרות המורים
כתנועת מחנכים ששואפת להגדיל
את האוטונומיה הבית־ספרית ולטפח
יוזמות של צוות המורים וההנהלה,
תוך מבט רחב גם לסביבת בית
הספר וקהילתו.
501 מוסדות חינוך הגישו השנה את
מועמדותם לפרס, ובסופו של תהליך
המיון נבחרו תשעה מוסדות מצטיינים
מרחבי הארץ ומכל גווני הקשת, שכל
אחד מהם קיבל תעודת פרס ומענק
על סך 000,4 שקל. המוסדות הזוכים
הם: ממ"ד "אביר יעקב" ביבנה, בית
הספר "ערמונים" ברמת גן, בית הספר
"תרבות" בראשון לציון, תל"י גילה
בירושלים, גן "כלנית" בכפר תבור,
בית הספר לחינוך מיוחד "קורצ'אק"
בפתח תקוה, ממ"ד "אמונים"
בגבעתיים, חטיבת הביניים "רימון"
ברעננה ובית הספר היסודי "אבן רושד"
בטייבה, שבו ביקרנו במטרה לחוות
מקרוב את מעמד קבלת הפרס ולפני
כן לפגוש את צוות ההוראה והחינוך,
התלמידים והמנהל עזאם תאופיק,
שיזם את התוכנית.
הרעיון לתוכנית חדשה עלה
בדעתו לפני כארבע שנים, לאחר
שנכנס לאחת הכיתות בבית הספר
כמורה מחליף בשיעור היסטוריה.
תאופיק גילה אז כי התלמידים בקיאים
בתולדותיהן של יוון, רומא ופרס, וגם
יודעים לא מעט על האיסלאם מלפני
005,1 שנה, "ואולם ברגע שרוצים
לקבל מהם תשובות על מובן התרבות,
האלמנטים שמרכיבים כל תרבות,
מתברר שהתלמידים יודעים מעט
מאוד", הוא אומר. "על כולם אנחנו
לומדים, ורק על התרבות שלנו פסחנו
וחסר לנו ידע על הבית, העיר והחברה
שבה אנחנו חיים. התמונה הזאת עוררה
אצלי את ההשראה לתוכנית", משחזר
תאופיק, מנהלו של המוסד החינוכי
הוותיק שאביו, כך מתבררו, היה מנהלו
הראשון.
מצוידים בתובנה הזאת החלו
תאופיק וצוות בית הספר לגבש תוכנית
שמטרתה להעניק ידע ולהעמיק את
הקשר בין התלמידים למורשתם
התרבותית, ובתוך כך לפתח בהם גאווה
בזהותם ומורשתם הייחודית. במקביל
נקבעו יעדים כדוגמת העצמת הקשר
עם הקהילה, הטמעת נושא המורשת
כחלק אינטגרלי מלימוד השפה
הערבית, פיתוח תוכנית בתחום השירה
העממית וטיפוח מיומנויות למידה
אצל תלמידים באמצעות עבודות
חקר ויצירה בתחומי הכתיבה, השירה
והמוסיקה ועוד.
הקמת מקהלה בית־ספרית
שהתמחותה העיקרית היא בשירי
פולקלור עממיים, היתה עוד אחד
מיעדי התוכנית שהתממשו והמקהלה
מופיעה באירועים בית־ספריים
ועירוניים. המקהלה הזאת, המורכבת
מתלמידות ותלמידים ומלווה בנגינה
על עוד ותיפוף בדרבוקה, גם שרה
שירים ומזמורים עממיים בטקס קבלת
הפרס, ובכך גם הדגימה סעיף בתוכנית
שזיכתה את בית הספר בפרס. בטקס
נכחו מורות בית הספר, נציגי מחלקת
החינוך בעירייה, נציג ועד ההורים
ונציגי הסתדרות המורים, שבתום
הברכות, השירה וחלוקת הפרס התכבדו
במטעמים של ממש.
עוד למדנו בביקור ב"אבן רושד"
כי התוכנית כללה כמה שלבים, ובהם
חשיפת הרעיון בפני הצוות החינוכי
המוביל, שיתוף מומחים בתחום
המורשת, הכשרת מורים, מפגשים עם
הורים ובהמשך גם תיעוד, עיתון ואתר
בית־ספרי ותהליכי הערכה ומדידה
של התוכנית. כך למשל, התברר כי
שביעות רצון התלמידים משיעורי
השפה הערבית, כפי שבאה לביטוי
בשאלונים שמילאו לפני התוכנית
ולאחריה, עלתה מ־%42 ל־%66. כמו
כן, שיעור התלמידים שהצליחו להכיר,
לזהות ולהגדיר את המושגים מורשת
ותרבות עלה מ־%13 לכמעט %09.
לדברי תאופיק, התוכנית, שמכוונת
לגרום לתלמידים להתחבר לזהותם
דרך המורשת התרבותית שלהם, כבר
זוכה להתעניינות בקרב כ־03 בתי ספר,
בטייבה וגם מחוצה לה, שמבקשים
לאמץ אותה.
את פרס המזכירות הפדגוגית יזמה
נעמי ריפתין עם היכנסה לתפקיד,
לפני כ־21 שנים. "חיפשתי דרכים
שיאפשרו ליצור קשר עם מוסדות
החינוך שעושים עבודה חינוכית
קשה ומקבלים רק מעט טפיחות על
השכם, והגעתי למסקנה שדרך פרס על
תוכנית ערכית־חינוכית נוכל להגיע
במהלך השנים למאות בתי ספר ולהאיר
את פועלם", מסבירה ריפתין. במהלך
השנים כבר זכו בפרס כ־021 בתי ספר,
ו־000,1 מוסדות הגישו לוועדת הפרס
תוכנית וזכו בתעודת הוקרה. הדרישה
היתה לתוכנית רב-שנתית שמקיפה
את כל תלמידי בית הספר/גן ותורמת
לשיפור האקלים החינוכי בהם. בין
הנושאים שנבחרו בעבר - קבלת
השונה, דו־קיום, אוטונומיה לצוותי
החינוך, הטמעת השעות הפרטניות
ועוד. ריפתין, שמסיימת באוקטובר
הקרוב את תפקידה, מקווה - ואתה
כנראה גם בתי הספר ברחבי הארץ -
שליוזמה הזאת יהיה המשך.
יעל אפרתי
הסתדרות המורים
מוקירה את
היוזמות הייחודיות
של בתי הספר
זה 21 שנה שפרס המזכירות הפדגוגית מוענק
למוסדות חינוכיים שיוזמים תוכניות חינוכיות
וערכיות המצליחות להותיר חותם על התלמידים
עוד שמונה זוכים בפרס המזכירות הפדגוגית של הסתדרות המורים תשע"ד
מציג מדי
בית הספר תל"י בירושלים -
שנה "תערוכה אוצרת ערכים" המתארת את
מרכיבי העשייה החינוכית־לימודית. את התערוכה
מכינים התלמידים עם המורים, והיא פורשת את
כל תחומי הלימוד שנלמדו באמצעות אמנויות
שונות כמו ציור, פיסול וריקוד.
בית
חטיבת הביניים רימון ברעננה -
הספר בנה את התוכנית "גמאני" המתמקדת
במעורבות קהילתית חברתית. מדובר בתוכנית
ספירלית שבה כל שכבת גיל עוסקת בפעילות
התנדבותית ומפתחת יוזמה אישית, התמודדות
ואחריות.
- גיבש תוכנית
גן כלנית בכפר תבור
חינוכית־לימודית המקרבת את ילדי הגן לתולדות
היישוב העברי באמצעות מפגשים עם סבים
וסבתות שבאים לגן ומספרים את סיפוריהם
האישיים המשלבים בין המסורת המשפחתית
לתולדות היישוב.
בית הספר "אמונים" בגבעתיים -
פיתח את התוכנית "אמונים מושיט יד לשילוב"
שמכוונת לשלב ילדים עם צרכים מיוחדים וקשיי
תקשורת, בכיתות החינוך הרגיל. בדרך זו נחשפים
כלל תלמידי בית הספר וגם ההורים והמשפחות
לאחר ולשונה, לומדים לקבל אותו ובתוך כך גם
את הערך סובלנות.
התוכנית
בית הספר ערמונים ברמת גן -
מתמקדת בתקשורת מתוך תפישה כי התקשורת
היא הבסיס לכל קשר ופעילות גומלין בין בני
האדם. התוכנית מבקשת לקדם את הדיאלוג
וההידברות בין כל השותפים לעשייה בבית
הספר למען שיפור האקלים החברתי. במסגרת
זו נבנו פינות תקשורת ואולפנים ברמה גבוהה
ולכל תלמיד ניתנת ההזדמנות להתבטא ולהגיב.
פיתוח השפה
ממ"ד אביר יעקב ביבנה -
הדבורה או "אמנות השפה" עומד במרכז התוכנית
של בית הספר. השפה נתפשת ככלי לשינוי
האקלים החברתי והלימודי ובאמצעותה לומדים
התלמידים ומעמיקים בערכים כדוגמת הקשר
עם הזולת, תרבות הדיון, פלורליזם וסובלנות.
בית הספר לחינוך מיוחד קורצ'אק
תוכנית "הקניון כמרחב
בפתח תקוה -
למידה" כאמצעי לטיפוח האוטונומיה של כל
תלמיד ולהכנה לחיים עצמאיים. באמצעות
התוכנית רוכשים התלמידים מיומנות בתחומי
קריאה, כתיבה וחשבון, לומדים דרכים חלופיות
להתמצאות, כמו למשל זיהוי סמלילים של
מותגים, ובמקביל רוכשים כישורי חיים.
בנה
בית הספר תרבות בראשון לציון -
תוכנית שעוסקת בחינוך למנהיגות אישית.
הרעיון הבסיסי הוא לפתח בקרב התלמידים
את ההבנה שעתידם נתון בידיהם, ובמסגרת
זו בונה לעצמו כל תלמיד סולם של התקדמות
אישית ועולה בשלבים הללו באמצעות כלים
פדגוגיים שונים.
טקס הענקת הפרס בבית הספר
תל"י בירושלים. מימין: מוטי סאמט,
מדלן לביאן ונעמי ריפתין
שיעור חופשי 5
> 2014
ספטמבר
