"יצאתי לטיולים
יותר מתמיד,
קראתי ספרים,
נחתי, רקדתי
ושמרתי על כושר"
"חוזרת לעבודה עם
פרפרים בבטן"
רותי בן עזרי
שם:
49
גיל:
כפר סבא
מגורים:
מורה בבית הספר היסודי
תפקיד:
"צופה שרון" באלפי מנשה
רותי בן עזרי עוסקת בהוראה 32 שנים.
היא מלמדת חינוך גופני בבית הספר
היסודי ״צופה שרון״ ומשמשת גם רכזת
חברתית. נשואה לשמעון ואם לשני בנים,
בן 42 שהשתחרר השנה מקבע וחייל בן 91.
"בבית הספר אנחנו
אופי העבודה:
שתי מורות לחינוך גופני, שדואגות לכל
התחום החברתי־תרבותי והספורטיבי.
באחריותנו לארגן הפסקות פעילות,
טורנירים בהפסקות ועוד. לכן אנחנו כמעט
לא מגיעות בהפסקה לחדר מורים. בנוסף
אנחנו דואגות לכל נושא התרבות הבית־
ספרית, כמו הצגות ומופעים מוסיקליים;
מובילות פרוייקטים ייחודיים בנושאי
ספורט ובריאות; ומארגנות טקסים,
ימי שיר ועוד. אני גם מביימת ובונה
כוריאוגרפיה למסיבת סיום שכבת ו׳.
"זהו בית ספר ללא הפסקה, ולכן היום
עמוס ואינטנסיבי. אני וחברותי לצוות
עומדות לרשות התלמידים בשיעורים
ובהפסקות, ונשארות הרבה מעבר לשעות
העבודה כדי להכין את הפעילויות
והפרויקטים ליום הבא או לפגוש תלמידים
שלא הספקנו לתת להם מענה במהלך היום.
אני חוזרת הביתה מותשת, לא מבינה כיצד
התחיל היום ואיך הוא הסתיים, ולא פעם
נזכרת שאפילו לא הספקתי לאכול את
הכריך. העבודה קשה, אבל הצוות מגובש
והתלמידים מעניקים לי אהבה, וזה הדדי.
אני נהנית”.
"יצאתי
ההחלטה לצאת לשבתון:
לשבתון חלקי. לצערי, אין אפשרות
לצבור ותק אם יוצאים ללמוד ללא עבודה,
ולדעתי זה חבל. בשבתון קודם רק למדתי
ההבדל הוא משמעותי.
ולא עבדתי, ו
בשבתון חלקי אין ניתוק מוחלט שמאפשר
ניקוי ראש וצבירת כוחות, ועדיף לדעתי
לקחת שבתון מלא".
"לצערי, בתחום
קורסים בשבתון:
החינוך הגופני אין כמעט אפשרות ללמוד
נושאים שיכולים לקדם את ההוראה בשטח
ולהתמקצע. בשבתון צריך ללמוד קורסי
חובה עם ציון וקורסי רשות ללא ציון,
ובחינוך הגופני אין כמעט קורסי חובה
הקשורים למה שאנחנו מלמדים בשטח.
לכן נרשמתי ללמודי קואוצ׳ינג, בישול
והום סטיילינג. הראשון הוא קורס עם
ציון והאחרים קורסי רשות שנועדו יותר
להנאה ולהפוגה".
"בלימודי הקואוצ'ינג
איך היה:
באוניברסיטת בר אילן קיבלתי כלים
שסייעו לי ויסייעו גם בעתיד בעבודה עם
תלמידים ובתקשורת עם הורים ובכלל”.
"מנהלת בית
הקשר עם בית הספר:
הספר ביקשה ממני לקחת שבתון חלקי,
כדי שאוכל להמשיך להניע את האירועים
והפרויקטים הבית־ספריים, כך שהקשר
ממש לא נותק”.
"יצאתי לטיולים יותר
שעות הפנאי:
מתמיד, קראתי ספרים,
נחתי, רקדתי, שמרתי על
כושר וביליתי הרבה במחיצת
המשפחה, אם כי בשלושת
החודשים האחרונים עבדתי
בצורה אינטנסיבית כדי להעמיד מסיבת
סיום לתפארת לכיתות ו'”.
"ממליצה על 'הזקן בן המאה
קריאה:
שקפץ מהחלון ונעלם' מאת יונס יונסון.
ספר מצחיק עם הרבה חוכמת חיים".
“בני המשפחה
המשפחה בשבתון:
היו מאוד מרוצים מכך שאני בבית בשעות
מוקדמות יותר מבעבר. אפילו הצלחנו
לסעוד יחד את ארוחת הצהרים בחלק
מהימים, וזה הישג משמעותי”.
"אין ספק
מה נשאר בתכל'ס:
שאני חוזרת לשנה הבאה עם כלים
חדשים לעבודה עם התלמידים, ועם
כוחות מחודשים".
התחושה לקראת החזרה לעבודה:
"אני אוהבת מאוד את עבודתי, וחוזרת
בשמחה, מלאת אנרגיות ואהבה. אני
בטוחה שיהיו לי פרפרים בבטן, כמו בכל
שנה חדשה, והפעם יהיו גם פרפרים
בצבעים חדשים”.
שיעור חופשי 51
> 2014
ספטמבר
