עצם הידיעה
שאפשר לשפר את
האינטליגנציה יכול
לעזור לתלמידים
להגיע להישגים
ממצאים של חוקרים מאוניברסיטת
סטנפורד תומכים בגישה הגורסת
כי אינטליגנציה אינה תכונה
מולדת וקבועה, וכי מאמץ והתמדה
יכולים לשפר את רמתה. גישה
זו, שקונה לה אחיזה בקרב חוקרי
חינוך, אוששה במחקר המוכיח
כי התייחסות חיובית יכולה
לסייע לילדים רבים להבין את
הפוטנציאל הגלום בהם.
המחקר, שנשען על בדיקה של
מדגמים רחבי היקף, מצביע על
כך שגישה חינוכית שאותה אפשר
לכנות "הלך רוח של צמיחה",
יכולה להניב תוצאות אם תיושם
בבתי ספר רבים. מבחנים שבהם
נבדקו תוצאות של התערבות על
פי גישת הצמיחה הראו כי היא
יכולה להביא לשיפור בציונים של
תלמידים בתוך זמן קצר – שבועות
או חודשים מעטים.
לדוגמה, החוקרות קרול דואק
וליזה בלקוול מצאו כי סדנה
שארכה שמונה פגישות, שבהן
השתתפו 19 תלמידי כיתה ז' מבית
ספר בניו יורק, סייעה להם לשפר
את הישגיהם. בניסויים אחרים
התברר כי אפילו פעילות של 03
דקות במחשב יכולה להביא לשיפור
בציונים של לא מעט תלמידים.
ד"ר דיוויד פאונסקו
מאוניברסיטת סטנפורד, למשל,
שיתף 495,1 תלמידים מ-31 בתי
ספר תיכוניים בארצות הברית
בניסוי שחשף אותם למידע על
המוח. כשליש מהתלמידים היו
בעלי ציונים נמוכים. חצי מהם צפו
במצגת של 03 דקות על האנטומיה
של המוח. שאר התלמידים נחשפו
למשימה ברוח גישת הצמיחה – הם
קראו מאמר על יכולת הצמיחה
וההתפתחות של המוח, שהסביר
שבדיוק כפי שאפשר לחזק
שרירים בפעילות גופנית, אפשר
גם לשפר את יכולתו של המוח
באמצעות למידה.
בסוף הסמסטר השני של שנת
הלימודים התברר כי הישגיהם
של %94 מהתלמידים שהשתתפו
בניסוי השתפרו – לעומת %34
ששיפרו את ציוניהם בסמסטר
הקודם. כלומר, תלמידים רבים
השיגו ציונים חיוביים, לעומת
ציונים בינוניים או ציוני "נכשל"
רק כמה חודשים קודם לכן.
שינויים לא משמעותיים בתוכנית
הלימודים ובעיקר הנחלת גישה
חיובית של חשיבה לתלמידים,
לפיכך, יכולים להביא לשיפור
משמעותי בהישגים.
רן שפירא
ה
פרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות
) נחשבת תסמונת הילדות
ADHD
(
הנפוצה ביותר. לוקים בה בין %3
ל־%01 מילדי בית הספר היסודי באירופה
ובארצות הברית. בישראל אין נתונים כאלה,
אם כי ההערכה היא שהשיעור דומה. ההגדרה
כוללת
ADHD
האבחונית המקובלת ביותר ל־
תסמינים כגון טווח קשב מוגבל; התנהגות
אימפולסיבית; הימנעות ממטלות שכליות
הדורשות מאמץ ממושך; חוסר יכולת להקשיב
למה שנאמר; קושי בארגון חפצים אישיים;
דיבור בלתי-פוסק; התפרצות בקול לפני
התור; התפרצות; וקושי באינטראקציות
חברתיות. התסמינים צריכים להופיע לאורך
תקופה ממושכת וביותר מסביבה אחת.
ד"ר אביבה דן ממכללת אוהלו בקצרין
חקרה את ההשפעה של תוכנית התערבות
לילדים בגיל הרך המראים סימפטומים של
הפרעת קשב וריכוז. החוקרת ביקשה לבנות
פרופיל של ילדים בגיל הרך שהציגו מאפיינים
, ולהציע מודל התערבות של
ADHD
של
שיתוף פעולה בין־מערכתי כדי לשפר את
התנהגות הוויסות העצמי של ילדים בגיל
הרך. כמו כן, היא ביקשה לספק להורים
ולגננות כלים כדי לשפר את האינטראקציות
הבין־אישיות של הורים וגננות עם ילדים בגיל
הרך בעלי תסמינים של הפרעות קשב וריכוז
עם היפראקטיביות.
המחקר הנוכחי בדק תוצאות של תוכנית
התערבות לילדים בני שנתיים עד 5. הוא
התבסס על ההנחה שזיהוי מוקדם של ילדים
ויישום תוכנית התערבות
ADHD
בעלי
שמיועדת לשפר את כישורי הוויסות העצמיים
של הילד באמצעות אסטרטגיות למידה
יעילות, כתחליף לפתרון הרפואי, יוכלו לעזור
לילדים, מטפלים והורים, ויהוו פעולת מנע
מפני הסלמה בהתנהגויות הבעייתיות.
קבוצת המחקר נבחרה מגני ילדים
בקיבוצים בצפון ישראל, וכללה 03 ילדים
המציגים התנהגויות ויסות עצמי נמוכות,
03 גננות ושישה הורים. הגננות ענו על
שאלון מותאם שבדק את רמת ההתנהגות
האימפולסיבית, ההיפראקטיביות וחוסר
הקשב של הילדים. על בסיס שאלון זה נבחרו
לשלב השני של המחקר שלושה ילדים שהציגו
רמות גבוהות של התנהגות כזו. בילדים אלה
הופעלה תוכנית התערבות למשך שלושה
חדשים המבוססת על למידה מתווכת, התאמת
סביבה חינוכית, הוראת התנהגויות של ויסות
בשגרת חיים של הגן, בארוחה, במשחק חופשי,
במפגש וכדומה.
לאחר תקופה זו ניתן היה לקבוע שיש
שיפור בהתנהגות הילדים שנחווה על ידי
הגננות וההורים, וכתוצאה מכך שיפור ביחסים
הבין־אישיים. הילדים הראו שיפור ביכולת
להתחשב באחרים, ביכולת לשבת בשקט
ולווסת מצבי רוח כועסים, והציגו כישורים
חברתיים משופרים ורמות ריכוז משופרות.
לפי הממצאים, באמצעות תוכניות התערבות
ניתן להציע פתרון חינוכי ולא תרופתי כבר
בגיל הרך. התוכנית הצליחה להביא לשיפור
בהיבטים מסוימים של התנהגויות הוויסות
העצמי של הילדים בסביבות הבית וגן הילדים,
ומאחר שהתבססה על התנהגויות של שיתוף
פעולה בין הבית והגן, היא העצימה את רמת
התקשורת בין ההורים והגננות.
"בגנים רגילים בישראל יש מספר גדול של
ילדים עם התנהגויות מאתגרות, מעל לרמה
הנורמטיבית", אומרת דן. "הגננות הביעו קושי
ביכולת להכיל התנהגויות אלה, וחיוני שהן
יקבלו הכשרה מתאימה לעבודה עם משפחות
וילדים המציגים התנהגויות בעייתיות".
דן מוסיפה כי "המחקר מראה שתוכנית
התערבות המבוססת על פילוסופיה פסיכו־
פדגוגית ואקולוגית יכולה לסייע להורים
ולגננות באינטראקציות היומיומיות שלהם עם
ילדים בעלי התנהגויות מאתגרת. יתרונה בכך
שהיא ניתנת ליישום בקלות בשגרת היומיום
ואינה מערבת גורמים מקצועיים מלבד
הגננת. לכן, יש צורך בזמינות מתמדת של
שירותי ייעוץ מקצועיים כדי לאפשר להורים
ולגננות לבחון ולהתאים את הפרקטיקה שלהם
באינטראקציות יומיומיות עם ילדים אלה".
רווית שרף
, קיבלו טיפול
adhd
שלושה פעוטות בני שנתיים עד חמש, שזוהו בהם תסמיני
התערבותי מסיבי - והראו שיפור ניכר ביחסים הבין־אישיים שלהם
הפרעות קשב וריכוז: לעתים,
גם טיפול חינוכי יכול לעזור
איור: אילה טל
שיעור חופשי 32
> 2014
ספטמבר
